השיחה עם יחזקאל ויעל מזרחי, משכונת הר-נוף בירושלים, נקבעה ל"אחרי עשר בלילה", שעה לא כל-כך שגרתית לראיונות. "הילדים יעלו על מיטותיהם ואז יהיה קל יותר לשבת ולדבר", הסביר יחזקאל. העיניים הטרוטות והפיהוקים התכופים של יעל לא הפתיעו אותנו. לעומת זאת, הסבלנות שבה היא מרגיעה את יוספי, בן השבע, שכבר הספיק להירדם ולהתעורר מ"חלום רע", והנינוחות שמקרין יחזקאל בשעה לא-מוקדמת זו – מעוררות התפעלות.
לבני הזוג מזרחי עשרה ילדים, אך מה שהופך את סיפורם למיוחד, זו העובדה ששישה מילדיהם נולדו בשתי לידות: יאיר ונעמה-חביבה, בני שמונת החודשים, הם תאומים, ולפני שבע שנים נולדה לבני-הזוג רביעייה – בן-ציון, ישי, שלמה ויוסף. הם מצטרפים לארבעת הילדים האחרים - משה-מנחם (4), עדי (11), מיכל (13), אהרון (14).
קשה ומקסים
מטבע הדברים, במוקד תשומת-הלב נמצאת הרביעייה. "אחרי שהצלחנו לגדל רביעייה, כשנולדו לנו התאומים זה כבר היה קטן עלינו", אומר יחזקאל בחיוך. "אנחנו מרגישים כאילו זכינו בלוטו כמה פעמים", מוסיפה יעל.
לא, היא אינה מנסה להסתיר את הקושי העצום, במיוחד כשהארבעה היו פעוטות. "אם רגילה אינה מסוגלת להעלות על דעתה חיים כאלה. אין רגע של פנאי, אין רגע למנוחה. גומרים לטפל באחד, עוברים לשני, ואחר-כך לשלישי ולרביעי; ואז לראשון מציק דבר-מה וכך הלאה". ויש, כמובן, גם הקושי הכלכלי: "כל בגד וכל חפץ מוכפלים מיד פי ארבעה". ובכל-זאת, היא אומרת, "ככל שזה לא היה קל, כך ועוד יותר זה היה מקסים". אם לשפוט על-פי הניצוץ בעיניה, היא בהחלט מתכוונת לכך. ואשר לצד הכלכלי, "יש ניסים", היא אומרת. "בכל פעם שצצה הוצאה חדשה, באה עמה גם הכנסה מיוחדת, לעיתים ממקורות לא-צפויים".
ארבעה 'חדרים'
אצל בני הזוג מזרחי, ילדים הם לא רק משפחה, אלא גם מקצוע ואהבה של ממש. יחזקאל, מורה לקריאה ב'חדר', עובד כבר שנים רבות עם ילדים. יעל מנהלת בביתה 'משפחתון'. "מבוקר ועד לילה אנחנו מוקפים בילדים".
כיום הרביעייה הם כבר ילדים בני שבע ולומדים בארבעה 'חדרים'. "תפסנו את כל ה'חדרים' בסביבה... רצינו שלכל אחד ואחד תהיה המשבצת המיוחדת שלו, בלי תחרות ובלי השוואות", אומר יחזקאל.
על מי לוותר?...
"יש כאן יתרון נוסף", אומרת יעל. "בגלל ההפרדה ביניהם במשך היום, הם מאוד מתגעגעים זה לזה. כשהם חוזרים הביתה, כל אחד ואחד מביא עמו את אוסף החוויות שלו. בכלל, הם מאוד קשורים זה לזה. אין דבר שמרגש אותי מלהקשיב מהצד לשיחות-הלילה שלהם, כשהם כבר במיטות. יש להם גם קודים משלהם. למשל, הם קוראים לעצמם 'האחים': 'אחים, בואו לאכול'. הם גם מאוד סבלניים. אבל לפעמים הם יודעים להציג דרישות ומתנהגים כ'קבוצת לחץ'. פשוט משעשע".
בשעת לילה מאוחרת, לאחר שהעלו שפע של זיכרונות ו'חכמות' של הילדים, נזכרים יחזקאל ויעל בהמלצתו המקצועית של הרופא, כשגילה כי מדובר בארבעה עוברים. "נו, אז על מי מהם יכולנו לוותר?", שואלת יעל, רטורית.
פורסם במדור חיים יהודיים\שיחת השבוע