בעקבות הפצת "טבלת השוואות" המכילה כביכול "מידע" על ההבדלים בין חרדי אמריקאי לחרדי ישראלי, ציפי ירום ישבה עם דף ועט והפריכה את כל הנתונים. "אף מילה בהשוואה הזו אינה נכונה. הם לא רוצים עובדות, הם מחפשים רק להסית", היא כותבת. רוצים לדעת את כל האמת על החרדים בארצות הברית? כנסו כנסו
יד מרושעת הפיצה בסוף השבוע טבלת "השוואה", המכילה כביכול "מידע" על ההבדלים בין החרדים בארץ לחרדים בארצות הברית. יד מרושעת לא פחות ניצלה את העובדה שהחרדים אינם נמצאים ברשת בשבת, וקידמה את הפוסט הזה ב"סטטוסים מצייצים". 15,000 טיפשים שעשו לזה "לייק", יצאו מטומטמים משום שאף מילה ב"השוואה" הזו לא נכונה. אבל הם הרי לא רצו עובדות. הם רוצים להיות מוסתים. הם רוצים לשנוא.
לפני כשנתיים, בחג הפסח, הוציא עיתון "משפחה" מוסף שעסק בחרדים המתגוררים בארצות הברית. מלאכת הכנת הכתבה שעסקה בהיבט הכלכלי של חייהם הוטלה על כתפי. כמי שמבלה חלק נכבד מהשנה בארצות הברית ורוב משפחתה שם, צירפתי את הידע האישי שלי לפסים מעשיים וערכתי שיחות ארוכות ומעמיקות עם אנשים רבים בקהילות השונות - אנשים המצויים בצמתים כלכליים וסתם "עמך" - כדי להביא את התמונה המלאה של החיים הכלכליים במקום.
הדברים שנכתבים כאן נלקחו מתוך הנתונים שאספתי בארצות הברית במסגרת התחקיק, להם אני מצרפת חומרים נוספים שאני ממשיכה לאסוף מאז. ברשותכם, אתייחס לסעיפים לפי הסדר כפי שהובאו ב"השוואה" המקוממת. על ראשון - ראשון, ועל אחרון - אחרון.
סעיף ראשון: "עובד למחייתו"
המציאות בשטח: מספר הצעירים החרדים בארצות הברית שתורתם אומנותם הולך וגדל משנה לשנה. בדיוק כמו בארץ. זה נכון בלייקווד, בבולטימור ("נר ישראל"), בברוקלין ובקהילות בכל רחבי ארצות הברית. המגמה שהחלה בישראל לפני 30 שנה, לפיה לומדי התורה הם המוערכים ביותר, החלה "לתפוס" בשנים האחרונות גם בארצות הברית.
מספר גובר והולך של בנות מעדיפות להתחתן עם בחור ש"לומד כל היום", ו"בחור עובד" הוא כבר לא הסחורה המבוקשת של פעם. בנוסף, דווקא בקרב העובדים, יש בעלי משפחות ברוכות ילדים, 10 ויותר, ולכן ההכנסה לנפש שלהם נמוכה, ומספרים גבוהים מאד של אנשים מקבלים סיוע בשכר דירה וב"פוד סטאמפס" (תלושי מזון) בסכומים שגבוהים פי 20 מקצבת הילדים העלובה שמקבלים בישראל על ידי הממשלה. לכן, המשמעות של "עובד למחייתו" לא תמיד אומרת שהעובד לא מקבל סיוע מהמדינה, אלא להיפך. הם מקבלים סיוע ענק.
סעיף שני: "מכבד נשים"
על הסעיף הזה אני מדלגת. כשבארץ הזו באמת יאבקו על מעמדן של נשים, יפסיקו להחפיץ אותן בכל דרך אפשרית, מתוכניות כמו "מלכת היופי", "היפה והחנון", ועד פרסומות בהן הן מוכרות בגוף ערום במידה זו או אחרת דברים שאין להם קשר לנשים בכלל, ולא יאבקו נגד ציבור שבוחר בהפרדה מתוך סיבות דתיות ושומר על כבוד האישה יותר מאשר בכל מקום אחר.
סעיף שלישי: "מכיר במדינה בה חי"
"מכיר במדינה בה הוא חי"? מלבד תת-המגזר "העדה החרדית" - קומץ קטן של אנשים במאה שערים בירושלים - המגזר החרדי מכיר במדינה, משתתף בכנסת ובממשלות ישראל מאז הכנסת הראשונה, ואף חתם על מגילת העצמאות.
סעיף רביעי: "לומד בבתי ספר יוקרתיים"
החרדי האמריקני "לומד בבתי ספר יוקרתיים"? כן, כל בתי הספר של החרדים בארצות הברית עולים הון רב, אם כי לא הייתי מגדירה אותם יוקרתיים. הם עולים הון כי הם לא ממשלתיים, וסיוע ממשלתי הם מקבלים רק בדרכים עקיפות בלבד. אבל זה נכון לגבי כל מי שרוצה לקבל חינוך טוב בארצות הברית. לא רק חרדים ולא רק יהודים, בגלל שה"פאבליק סקולס", בתי הספר הציבוריים הממשלתיים, אלה שבהם לא משלמים שכר לימוד, הם ברמה נמוכה מדי. מי שרוצה חינוך טוב בארצות הברית - משלם.
דרך אגב, ברבים מבתי הספר ה"יוקרתיים" הללו לומדים באידיש וכמעט לא לומדים לימודי חול. אפילו אנגלית הם בקושי יודעים. גם בכאלה שכן לומדים ואפילו מסיימים את לימודי הליב"ה, הדגש ברובם כיום הוא על לימודי הקודש, כשהתלמידים מתייחסים אל לימודי החול כאל משהו ש"חייבים לעבור" בדרך לישיבה גבוהה וללימודים בכולל - לכל החיים.
סעיף חמישי: "יהודי הוא יהודי"
"יהודי הוא יהודי"? הכותב עושה מעצמו חוכא ואיטלולא בצורה שרק מי שחי את המציאות מבין כמה היא מצחיקה. הכותב כנראה מעולם לא דרך בברוקלין, בקווינס, או בדיל-ניו ג'רזי. ישיבות, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות ממלאים את המקומות הללו - וכולם על טהרת הספרדים בלבד! כך גם בפלורידה, בקליפורניה ולך תדע איפה עוד החמצתי. קחו מכונית, סעו על "אושן פארקוויי" בברוקלין ותראו יותר מוסדות ספרדיים ממה שתראו בירושלים. או בבני ברק.
סעיף שישי: "יודע אנגלית"
כמי שגדלה בארץ לאב אמריקני, אני יודעת אנגלית הרבה יותר טוב מהרבה אנשים שגדלו בוויליאמסבורג, במונסי ובקריית יואל. בעצרת שנערכה לפני שנה נגד סכנות הטכנולוגיה, לא השתתפו חסידי סאטמר כי נישאו שם נאומים באנגלית (!). גם האנגלית שרבים מהם כן דוברים, היא מאד בסיסית, יותר אנגלית מדוברת מאנגלית כתובה. על שייקספיר הם לא שמעו מעולם.
סעיף שביעי: "יודע חשבון"
כמובן ש"לא יודע חשבון" זו השמצה. מי שלומד "דף היומי" יוכל לספר לכם איך רק בחודש האחרון טיפלנו בשאלות חשבוניות ברמה של 4 יחידות מתמטיקה.
סעיף שמיני: "ממוצע ילדים 4.3"
ממוצע ילדים? הפתעה: אין שום נתון מדוייק על ממוצע הילדים במשפחה חרדית אמריקנית. מהיכרות עם קהילות שונות ברחבי ארצות הברית, אני יכולה לומר בוודאות: הממוצע לא נופל מהממוצע בארץ, שעומד על 6.5 ילדים למשפחה. מכיוון שאין ממוצע רשמי, ישנן הערכות, וההערכות השונות דיברו על ממוצע של 6 ילדים למשפחה, כבר לפני מספר שנים. מכיוון שמאז הפרסום הזה חלפו 6 שנים, במהלכן הציבור החרדי לא הפסיק לגדול (כך על פי המחקר של מכון PEW), כנראה שההערכות שלי אכן נכונות: חרדי אמריקני מביא לעולם אותו מספר ילדים כמו חרדי ישראלי.
סעיף תשיעי: "הכנסה מעל הממוצע"
הכנסה מעל הממוצע? המציאות נחלקת לשניים. ראשית, חזרו למעלה לסעיף של ה"עובד למחייתו". המספרים הללו של העובדים למחייתם הולכים ופוחתים, עקב כניסתה של ההשקפה הדוגלת בערכו של לימוד התורה במשך כל היום כערך עליון. שנית, אפילו רבים מאלה שכן מכניסים מעל הממוצע, חיים במצב שקרוב לעוני כי כשההכנסה גבוהה אין להם הנחה על שכר הלימוד בבתי הספר, ואנשים עם הכנסה כפולה מהממוצע מוציאים את כל המשכורת שלהם על תשלומי הלימודים לילדיהם.
אני יודעת על עורכי דין ובעלי מקצועות דומים שנשארים כמעט בלי משכורת, כי כשאין הנחה משלמים 10,000 דולר בשנה לילד, וכשיש לך 10 ילדים, הרבה לחיי היום-יום כבר לא נשאר. למעשה, ההתמודדות עם הסעיף הזה של שכר הלימוד, היא משבר גדול בארצות הברית שמוכר כיום כ-Tuition Crisis, משבר שכר הלימוד.
לפני פיזור: לא כולם מחפשים שנאה וקיטוב
כדי לסיים בטוב אציין בשמחה כי לא כולם מחפשים שנאה וקיטוב. אתר "וויקלי" צלב את הסטטוס הזה, והסביר יפה מדוע הוא שגוי. הטור הזה רק משלים את העבודה שלהם.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים