סטודנט? מגיע לך יותר! * כך מנצלות האוניברסיטאות את החופש האקדמי להעלמת מליארדים * בזמן שתשומת הלב ממוקדת בסכומים הזעומים המופנים לישיבות התורניות, צל כבד מטיל איפול מחשיד על שערוריות שכר באוניברסיטאות * תחקיר עומק על שערוריית תקציב ההשכלה הגבוהה
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, התקציב הרגיל של ות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב) לשנת הלימודים תשע"ג הוא : 8,505,925,000 ₪, כאשר מספר הסטודנטים המתוקצבים הינו 184,226.
על פי נתונים אלו - ובניכוי של 10 אחוז מהתקציב שהולך ישירות למחקר, עלות ממוצעת של סטודנט למדינה הינה כ-41,000 ₪ לכל שנת לימודים, אולם למרות סבסוד העתק הממשלתי, עדיין כל תלמיד נאלץ לשלם מכיסו סכומים הנעים בין 9.5₪ ל-30 אלף₪ לשנת לימודים בודדת, כאשר התקציב לתלמיד אוניברסיטה גבוה יותר לעומת תלמיד מכללה שמתוקצב בפחות וההשתתפות שלו גבוהה יותר במימון לימודיו.
למען הסר ספק נקדים כי אין ספק שמדינת ישראל חייבת להשקיע בהשכלה הגבוהה, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג אמר בדיון בועדת הכספים במרץ 2013: "ההשכלה הגבוהה היא מעמודי התווך של המדינה. ההי-טק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מס' 2 בעולם בפרסי נובל לנפש."
ברור לכולנו כי המדינה חייבת להשקיע ברופאים, מהנדסים, אנשי היי טק, מורים וכל מי שבאמצעות ההשכלה הגבוהה יביא לצמיחה במשק הישראלי, או יתרום למטרות על של החברה הישראלית – כגון חינוך, רפואה סוציולוגיה וכדומה, אולם כמה שאלות חייבות להישאל:
לימודים ללא תועלת כלכלית
איזו הצדקה יש למדינה להשקיע סכומים כה גבוהים במדעים שאין בהם שום תועלת כלכלית לחברה כגון - פילוסופיה, ספרות, אמנות, תיאולוגיה, דתות, בלשנות, שפות, הסטוריה, ארכיאולוגיה, לימודים קלאסיים, ורבים דומים נוספים?
מי שרוצה ללמוד - שילמד על חשבונו! ובניגוד למה שמקובל לחשוב -השכלתם לא ממש מסייעת להם להכניס יותר כסף, כמו שכתב הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר:
הכל הרי יודעים שמי שלומד הנדסה, מדעי המחשב או מינהל עסקים משתכר הרבה יותר ממי שלומד מדע המדינה, היסטוריה או פילוסופיה. הכל גם יודעים, שבעוד הראשונים משתכרים כ-20 אלף שקל בחודש, האחרונים משתכרים כ-6,000 שקל בלבד.
כל מי שבחרו ללמוד משהו כיפי, שקל ללמוד אותו, שהוא בעצם תחביב נחמד, בלי להתייחס להכנסה הזעומה שהוא מביא אתו, אמורים לבוא בטענות רק לעצמם. מי שרוצה ללמוד את כתבי אריסטו ואפלטון או לדון בתוצאות המהפכה הצרפתית רשאי כמובן לעשות זאת, אך כדאי לו קודם לרכוש מקצוע מבוקש ומכניס. שאם לא כן, הוא דן את עצמו לשכר נמוך ולמרמור מתמשך. ואל תביאו לי דוגמאות של היוצאים מן הכלל.
כיצד מדינת ישראל מגינה על השקעותיה?
דוגמא שכיחה: עלות הכשרה של רופא הינה בסביבות ה-600,000 ש"ח. על פי מחקר שפורסם ב2008 אחד מכל 9 רופאים היגר לחו"ל, וסה"כ 30 אחוז מבעלי רישיון רפואה אינם עוסקים במקצוע בישראל. כיצד מדינת ישראל מבטחת את עצמה מפני בריחה של השקעתה לחו"ל, מאחר שלמרבית האירוניה לא נותר מספיק תקציב למשכורות הולמות ברפואה הציבורית, מדוע לא יונהג נוהל של הלוואה מותנית, ובמידה והסטודנט לא ישתמש בתואר על פי קריטוריונים - הוא יצטרך להחזיר למדינה את ההשקעה?
מדוע המדינה מממנת אלפי סטודנטים למקצועות שאין להם ביקוש בשוק?
בישראל יש עורך דין אחד על כל 153 תושבים - לעומת ארה"ב שם היחס הוא אחד ל-270 תושבים; בבריטניה אחד לכ-400 תושבים; בגרמניה - אחד לכ-600 תושבים; ובצרפת אחד לכ-1,200 תושבים.
כיצד המדינה מאפשרת לסטודנטים להחליף את חוג לימודיהם פעמיים ושלוש במהלך הקריירה האקדמית שלהם, או סתם לעזוב את הלימודים, והכל על חשבון משלם המיסים?
מה ההגיון הכלכלי למממן סטודנטים מבוגרים - בני 45 פלוס, על חשבון משלם המיסים - בזמן שניתן להשקיע את הכסף בצעירים שללא ספק יניבו למשק הרבה יותר?
כיצד מנוצל התקציב? השערוריה האמיתית
מסתבר שקבוצת אנשים קטנה נהנית ממשכורות מנופחות, פנסיה תקציבית גרנדיוזית (עד לשנים האחרונות) והטבה שלא קיימת באף מגזר במשק: פטור מלא מתשלום שכר לימוד לכל החיים – לא רק לאדם עצמו, אלא אף לכל בני משפחתו לכל חייהם!
כך לדוגמא – איש תחזוקה באוניברסיטה מקבל לימודים חינם לו, לאשתו, ולכל ילדיו למשך כל חייהם!! שווי ההטבה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים - על חשבון מעמד הביניים כמובן. אפילו לאחר פטירתו של העובד – בני משפחתו ימשיכו ללמוד בחינם [לדוג' הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב].
כן, אפילו עובדי חברת חשמל לא מקבלים חשמל חינם לילדיהם לכל החיים, אך בעולם האקדמאי זו נורמה מקובלת וסטנדרטית.
ומה עם פיקוח של המדינה? הצחקתם אותם, במאמר שפורסם באתר "מידה" כותבת ריקי ממן :
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 מנה רשימה ארוכה של הטבות שכר חריגות שהעניקו האוניברסיטאות לעובדיהן, ללא אישור הממונה על השכר כנדרש. חוזים אישיים הכוללים תוספות שכר שונות, שבמקרים מסוימים היוו כ-250% משכר הבסיס, תוספות "התייעלות" שהגיעו עד גובה 50% מהשכר, גמול ניהול של 30%, מענק אקדמי של 85%, העלאות שכר לסגל המינהלי בהיקף של 258 מיליון ₪, ותנאי פנסיה נדיבים מאוד.
האוניברסיטאות לא רוצות ולא מוכנות להתייעל. נוח להן מאוד עם תירוץ ה"חופש האקדמי" שבשמו מחזיקים מחלקות שלמות חסרות הצדקה כלכלית, בנות שבעה סטודנטים ושני מרצים בכירים, ומחלקים משכורות שמנות והטבות לכל דורש. רק בשנה שעברה דרש הסגל האקדמי הבכיר תוספת שכר וקיבל, והסגל הזוטר החרה החזיק אחריו. עכשיו באים ואומרים ש"אין כסף לתרגולים" ו"שיש יותר מדי סטודנטים בכיתה"
כמו כן, מצביע דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 על כשלים נוספים בהתנהלות הנהלות האוניברסיטאות:
בהתחשב בזכויות שצברו העובדים - כמקובל על פי כללי חשבונאות, ובכללם כללי חשבונאות של מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) - צברו כל האוניברסיטאות גירעונות בסכומים ניכרים: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן צברו גירעונות במאות מיליוני ש"ח למוסד; האוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב צברו גירעונות של מיליארדי ש"ח למוסד. בשנת הלימודים התשס"ה (2004-2005) הצטבר הגירעון של כל האוניברסיטאות לכדי 17.9 מיליארד ש"ח, ולא כ-1.59 מיליארד ש"ח בלבד כנקוב במאזנים עצמם.
שימו לב טעות של 16 מליארד – פי עשרה(!!) מהנתונים שהציגו האוניברסיטאות.
אין חולק על כך שההשכלה הגבוהה חיונית למשק באותה המידה שצה"ל, חברת חשמל, והנמלים חיוניים למשק. השאלה היא מדוע תקציב כה מכובד מנוצל בצורה כל כך כאוטית ובלתי הגיונית, שלא לומר בלתי אקדמית, וכל זאת על גבו של הסטודנט - אולי הגיע הזמן לשינוי?
אז עד שהאוניברסטאות בישראל יורידו את שכר המרצים וההטבות הנלוות השערורתיות, אשר יאפשרו את הורדת שכר הלימוד ופתיחת שערי האקדמיה גם למעמדות הנמוכים יותר, וישחררו את התקציבים הנותרים למטרות אזרחיות חשובות לא פחות, נצפה כי לכל הפחות לא ינסו להסיט את תשומת הלב הציבורית אל מוסדות הרש החרדים, אשר אפילו לפירורי העוגה אינם זכאים.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים