בטי רפאל במדריך מקוצר לחברי 'יש עתיד' כל הכללים להתנצלות מושלמת * יש לכם כללים נוספים? טקבקו!
לכבוד
שר החינוך שי טירון
א.נ.
שמעתי את התנצלותך על שימוש ציבורי בז'רגון הפנימי של מפלגתך, ועל כך שבלא משים פלטת את הביטוי טפילים בראיון ציבורי.
היות וההתנצלות שלך הייתה לא מקצועית, וכפי הנראה עוד נשמע זמן רב 'פליטות פה' כאלו, אני רואה לנכון לפנות אליך במכתב על כללי 'עשה ולא תעשה' בפליטות פה והתנצלויות. אני בטוחה שבמסגרת חצי שעת הפייסבוק היומית שהוכתבה לכם בידי ראש מפלגתכם, תמצא את הזמן לשתף את מכתבי לתועלת חבריך.
א. השיטה הזו של 'פליטות פה' חוזרות ונשנות בכדי לחלחל מסר לקונצזוס התודעה הציבורית, כל כך מיושנת. מומלץ לכם לעבור לשיטות מתקדמות יותר.
לא שהשיטה הזו לא עובדת.
תראה את החמאס, מטפטפים רקטות לאט לאט, מידי פעם מתנערים ותולים בגורמי שוליים, עד שתושבי הדרום מתרגלים, ואז הם מרשים לעצמם ירי חופשי. אז השיטה עובדת.
רק קח בחשבון שאחרי כל מהלך כזה מגיע גם מבצע נרחב שפוגע ביכולות שלהם, אז לא מומלץ.
ב. כשמסבירים לך שאתה צריך לדבר בכנות, הכוונה לא לספר על כאבי בטן המציקים לך. איכות האוכל במזנון הכנסת לא מעניינת אף אחד.
תזרום עם סיפור על איזה אח חרדי, חיים למשל, עם מבט שיילוקי בעיניו, שממש לא מבין למה אתה משווה את הטפיל אליו. הרי הטפיל הרבה פחות מאיים ממנו.
ג. התנצלות צריכה להעביר מסר של חרטה. של הכרה בטעות. מסר שהיה מוטב אילו שתקתי ולחכם נחשבתי.
כשאתה מגיע ואומר 'החרדים מוצצי דם וחיים על חשבוננו, אבל אני מצטער שקראתי להם טפילים' אתה קצת מזכיר את האמירה שמוטב לשתוק ולהחשב לטיפש, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שאתה כזה.
טפיל זו לא מילה גסה. האשמת שווא כלפי ציבור שלם באורח חיים נצלני, זו גסות רוח.
יודע מה, גסות כזו דווקא מתקבלת בהבנה מאדם שניהל עמותה שרבע מהוצאותיה (למעלה מחצי מליון ש"ח בשנה) זרמו לכיסו הפרטי
ד. שלילת לגיטימיות במקביל להתנצלות, הופכת אותך לאדם הנוהג בחוסר יושרה פנימית. כאומר: אני חושב שהציבור הזה צריך להשתנות או להעלם מעיני - אבל אני אומר שלא.
יודע מה, למה אני מסבכת אותך עם רשימה מסודרת וטענות הגיוניות שלא תבין?
בא, אספר לך סיפור מתחום עיסוקך, תחום החינוך.
נסה לדמיין מריבה בין שני תלמידים. לאחד נקרא שי, לשני נקרא חיים, או אשר, לא משנה.
שי תוקף באלימות את חיים, המורה שעד לתקיפה מבהיר לשי שאם ברצונו להמנע מסנקציות שיוטלו עליו, הוא צריך להתנצל בפני חיים.
היות ושי פוחד שהאמת עליו תיוודע, והוריו וחבריו ידעו שהוא אדם אלים, הוא מזדרז להתנצל בפני חיים: חיים אחי, המורה אמר לי להתנצל על זה שנתנתי לך בוקסים ובעיטות, אז אני מבקש סליחה. אבל חכה, חכה, בערב בשכונה כשאפ'חד לא יראה, אני יכסח לך ת'צורה.
אתה הבנת את זה, שי?!
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים