בתקשורת

הכי "אחי" שבעולם

עד כמה משפיעה סיסמת בחירות על התנהלות על עם שלם? * וגם: מה המקור הרוחני של העליהום התקשורתי? * חשבון נפש חרדי מיוחד במינו * מאת עורך השבועון החרדי "משפחה" הרב משה גרילק

תראו עד כמה השפיע נפתלי בנט בהכרזתו הפתטית והבלתי פוסקת באוזני כל: "אחי".

 

אבל, אין מה לומר, המושג ככל הנראה מחלחל לעומק התודעה הציבורית שלנו. האנקדוטה הקטנה הבאה תדגים עד כמה חדר המושג 'אחי' הכי עמוק שאפשר והגיע למחוזות בלתי צפויים מראש.

ובכן, מספר  תלמידי ישיבה שטיילו בימים אלו של "בין הזמנים" בצפון הארץ נכנסו לקיוסק בעיר אליה הגיעו והשאירו את תרמיליהם  מחוץ לקיוסק.

כשיצאו נוכחו לדעת שהתיקים נעלמו. והנה קלטו עיניהם נער המתרחק במהירות מן המקום ותיקיהם בידיו. הם פתחו במרדף והשיגוהו על נקלה.  כשהגיעו עד אליו התנפל עליו אחד מבחורי הישיבה, ושאל אותו: "אתה יהודי?!" הלה השיב בחיוב. או אז נפל בחור הישיבה על צווארו, חיבקו בעוז וקרא בהתלהבות: "אז אתה אחי! ואם כן איך אתה  עושה דברים כאלו?!"  והוא המשיך לחבקו בחום כשהוא מרעיף עליו מילות חיבה.  הגנב הצעיר, שנבהל כשנתפס בקלקלתו, אכן נדהם מ"קבלת הפנים" הזאת. הוא היה בטוח שיזכה מהם למטר נזיפות ואולי אפילו בשכנועים אלימים פיזיים. והנה הפתעה שכזאת! הוא זכה למפגש אחווה הזוי לחלוטין.  זאת ועוד, הבחורים הללו אף הזמינו אותו לסעוד יחד איתם ואגב שוחחו  בנעימות, כאילו לא  עם גנב תרמיליהם  הם מסיבים לסעודה. ולבסוף, הם נפרדו מן הנער לשלום.

תהיתי ביני לבין עצמי, כששמעתי אנקדוטה זו. חשבתי מה התהליך הנפשי שהחל להתפתח בלבו של הגנב הצעיר. ברור לי שזה יהיה מעניין לפגוש אותו בעוד מספר שנים ולשמוע ממנו אם אכן השפיע עליו האירוע המפתיע והמרגש הזה ועד כמה שינה את חייו. לא יתכן שלא. מעניין לא?!   

אבל, בינתיים צפינו בקריאת אמת של הסלוגן:  "אחי". באירוע הזה אנו בטוחים שהקריאה הנלהבת והספונטאנית עם החיבוק העז היה לפחות אמיתי ומעומק הלב. ממש הכי "אחי" שבעולם. הנה, אין מה לומר, "הבית  היהודי" עשה משהו למען הבית היהודי...

 

מקור ה"עליהום" עלינו...

אם יש את נפשך לדעת מדוע אנו נתונים למשיסה תקשורתית, פוליטית ואולי גם תקציבית בימים סוערים אלה. אם ברצונך באמת להבין מניין נובע פתאום ה"עליהום" עלינו שאינו מרפה לרגע מאיתנו ומסכן אולי את עולם התורה שנבנה בעמל של עשרו בשנים - קרא נא את השורות הבאות אותן שמענו מפי אחד מגדולי תלמידי החכמים בהם מתפארת ירושלים. הוא מצטט את דברי ספר החסידים הבאים כתשובה לאלו המנסים להבין מה ה' עשה לנו:

"אם תראה בית של צדיק או בית הכנסת חרב או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך ביזיון וכן בית המדרש שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל בידי ערלים דיו לעבד שיהיה כרבו. כי לא נהגו נכרים קלות ראש וביזיון  בביצ ה' עד שנהגו בו ישראל, שנאמר (ירמיהו ז, א) " המערת פריצים  היה הבית הזה?" ואח"כ "וארוה כל עוברי דרך". לעולם לא יעשו הערלים רעה , אלא א"כ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה תחילה או שמבזין  את התורה ואין מוחים בידם." (ספר חסידים – סימן ט).

והמבין יבין. ומי שלא – אוי לו...

 

צידה לדרך

 

עד שאתה דואג מה תעשה מחר

מוטב שתתקן מה שעשית אתמול.

(רבי זאב וולף מזיטומיר)

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים