סכנה כאן מתפללים

אילן ליאור מקונן על אווירת התפילה שעלולה לעבור דרך קירות הגן ישירות אל ילדי גן רקיע * האפליה באי הקצאת מבנה ראוי למתפללים מוחלפת בזעקה על השימוש המושכל שעושה העירייה במבני הציבור בימי החופש * הטענה המרכזית: הוציאו את השקע של השירותים האלקטרוניים ולא החזירו * ומה הקשר לחברת מרצ מיטל להבי

תחת הכותרת "המחטף של עיריית ת"א", מגולל אילן ליאור ב'הארץ', את סיפורו הנוגע ללב של גן הילדים "רקיע" באזורה הצפוני של העיר, אשר הופך בשבתות וחגים לבית כנסת-ירחם המרחם.

אתם קולטים? בבוקר לומדים במבנה, ילדים קטנים תמימים, חילוניים לכל דבר ואילו בסופי השבוע מתכנסת שם קבוצת שחורים ומספיגה את קירות הגן החף מפשע, ברוח משיחית שהשפעתה מי ידע...

לגמרי במקרה נודע להורים אודות "המחטף" שמנסה לעשות כביכול עמותת "מרכז קהילתי אוהל יוסף יצחק" החרדית, בשיתוף עיריית תל אביב וזעמם פרץ בשל העובדה כי:

1. זהו צעד שנעשה תחת אפם של תושבי השכונה.
2. איש לא טרח לשאול את דעת ההורים בנדון.
3. לא תהיה פעילות דתית בלב מוסד חינוכי.
4. ציטוט: "השימוש החורג שנעשה בגן הילדים בסופי השבוע על ידי מבוגרים פוגע הן במתקן ואף עלול להזיק חס וחלילה לילדים הרכים הבאים בשערי הגן".
5. אחד מחדרי הגן הפך למחסן עבור ציוד המתפללים.
6. בשבתות ניתקו באי בית הכנסת את השירותים האלקטרוניים, המורידים מים אוטומטית, ללא מגע, ולא השיבו את המצב לקדמותו.

נשמע כמו 'אוי אוי אוי'?

על פי הדברים בכתבה, אין התנגדות גורפת להקמת בית כנסת בשכונה. מסתבר כי ישנה הבנה לצורך הזולת וכי הדבר מקובל על כולם, אולם לא ייתכן שהם יקבלו אישור להשתמש בגן הילדים, אלא שיבנו לעצמם בית כנסת. במקום תפילות, יכלו למשל בזמן הזה לערוך שם פעילות חברתית אחרת לילדים החילונים של השכונה.

ואני מנסה להבין:

1. האם בזמן שהעירייה נוקטת בצעדים כאלו ואחרים, היא אמורה לרשום כרזות רחוב?
2. האם ההורים קנו את מבנה הגן בכספם הפרטי וצריכים לתת הסכמה למה שמתרחש בו מעבר לשעות הפעילות של הילדים? אם הדבר פוגע באיכות החינוך והשהייה של הילדים במקום, אין ספק כי מקומם לזעוק ואני אף הייתי מצטרפת אליהם. אין אמא שתשקוט על מקומה בזמן שמסבים נזק לבנה. אך האם באמת נגרם כאן נזק? או שמא מדובר כאן בעין צרה עד כאב למראה השחורים הנושאים תפילתם במקום בו שוהה בנם בשעות הבוקר? וגם אם כן? מה הבעיה? הילד נמצא שם כדי לשמוע? לראות? מישהו ניסה להדיח את הקטן שלהם למלמל 'מודה אני'? או לברך ברכת 'שהכל' חס וחלילה?
3. שוב אינני מצליחה לרדת לסוף דעתם. פעילות חברתית כן? פעילות פוליטית כן? כידוע בתקופות בחירות, מבנים רבים הופכים לקלפיות לעת מצוא, זה לא מלחיץ? דווקא פעילות דתית בשעות מנוטרלות לחלוטין מילדים, זאת הבעיה? או שמא לא יסכימו לכל פעילות באופן כללי? אני דווקא חושבת שמדובר כאן בניצול מקסימאלי של מבנה עירוני אשר חוסך הרבה כסף בצורה הזאת. ההרמוניה הזאת מועילה לכל הצדדים. המתפללים מוכנים להתפשר על מבנה גן, העירייה חוסכת עוד הוצאות של מבנה והכל בסדר.
4. השימוש החורג על ידי מבוגרים, עלול חס וחלילה להזיק לילדים הרכים הבאים בשערי הגן??? איך בדיוק? יש חשש לנפילת ספרי תורה באמצע הריכוז? אולי איזה מבוגר חסר לב יתחבא בפינת הרופא ויצעק "וואה" כשהילדים ייכנסו לשם ביום ראשון ויבהיל אותם? שמישהו יסביר לי את הציטוט המסובך הזה כי אני ממש לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם האינטליגנטית.
5. על פי ההסכם, אסור לעמותה לפגום בכל דבר שעלול להזיק לילדים. במקרה כזה, יבוטל ההסכם. לא הייתי במקום, אך אני נוטה להניח כי לא היתה השתלטות שרירותית על אחד מחדרי הגן לטובת המתפללים. הגננת מזמן היתה מרימה טלפון למי שצריך. במידה והטיעון הנ"ל נכון, אני בעצמי קוראת למתפללים-הימנעו מהשארת סימנים בגן! מצאו לכם מקום אחסון אחר לציוד.
6. אל מול טענה כה מוחצת, נותרתי ללא מילים. בהחלט זו הסיבה הכי הגיונית מדוע לא לאפשר תפילות במבנה הגן.

אל המאבק הצטרפה חברת העירייה מיטל להבי ממר"צ. באחד מטיעוניה היא מביעה חשש ל"חדירת משיחיות מהדלת האחורית". אוי, באמת, גברת מיטל, הבני אדם ביקשו מקום תפילה בסופי שבוע, מה חשבת? שהם יבקשו אחר כך לבוא להתפלל גם שחרית ביום ראשון? שהם רוצים להתפלל דווקא בגן הזה כדי להשתלט עליו מרגע לרגע ולהחזיר אתכם בתשובה? לא יפה לזלזל לנו באינטליגנציה.

האמת היא, שהפרט המעניין בכתבה הוא, שהחוזה שנחתם בין העמותה החרדית לעירייה, מעיד על כך שיש להם רשות להתפלל במבנה הגן בסופי שבוע, עד שהעירייה תבנה להם מבנה קבע משל עצמם. זאת אומרת, כבר אפשר להירגע, מדובר כאן בשימוש זמני. אומנם כתוב שם שהחוזה הוא לחמש שנים, אך בכל זאת יש כאן מידע מבוסס והדברים אינם עומדים באוויר. בסיום הכתבה שלו, מביא אילן ליאור את תגובתה של עירית ת"א: "פעילות בית הכנסת במבנה הגן התאפשרה במסגרת הליך משפטי שהתנהל נגד העירייה שבו הוחלט כי עד להקמת בית כנסת קבוע, תינתן לעמותה 'מרכז קהילתי אוהל יוסף יצחק' רשות שימוש במתחם גן רקיע. העמותה מורשית לקיים פעילות תפילה בערבי שישי, שבת וחג, ובלבד שלא מתקיימת באותה עת פעילות של הגן. כמו כן, התחייבה העמותה שלא לעשות כל שימוש מכל סוג שהוא בציוד וריהוט הגן ולספק לעצמה כל ציוד הדרוש לצורך פעילותה. העמותה גם מחויבת לדאוג לניקיונו של מתחם הגן והשבת המצב לקדמותו, כולל סידור הגן לפעילות שוטפת". יופי, הילדים שלהם לא ייתקלו חלילה בלובשי השחורים, הם מצדם מתחייבים לא להשאיר ולו זכר לדברים של קודש במקום.

זו רק אני שתוהה מה בעצם תפקידה העברי של העיר העברית הראשונה? האם אכן לא נמצא מקום לפינת יהדות במדינת היהודים? או שמא הפחד מפני עצמינו גרם לנו להפוך לקיפודים אל מול כל דבר שקצת מריח לנו את סבא מאירופה? אלו שאינם מסוגלים לראות את הנעשה במתחם הגן בשבת, קחו חופש, סעו לים, תפסו קצת שמש, שתו כוס מים ועצמו עיניים בליווי תרגילי דמיון מודרך, להירגע קצת. בכל זאת, שבת יום מנוחה.