מבעד לעדשות הפלסטיק

הקוזקים באים

האיכרים מתוסכלים מחלוקת דירות חינם ליהודי הכפרים * יענקלה מספר על עולמם של מספרים ועובדות

אוקרינה, 1654

דלתות הכנסיה נפערו במהירות, וזרם אדיר של איכרים מתוסכלים פרצו מתוכו בשאגות ונחירות אימים לעבר בתי היהודים המוגפים היטב. אין זו הפעם הראשונה שהכומר המקומי מסית את מאמיניו כנגד היהודים האומללים. בכל פעם שמשהו רע קורה בכפר, הכומר מוצא את האשמים הנצחיים. זאבים באים? מגיפה משתוללת? הכלכלה קורסת? עליית מחירים? לכל אלו יש אשמים. לא הכומר, כמובן. גם לא ראשי הכפר, מה פתאום. אלו תמיד היהודים. הם מוצצים את דמנו. הם מסרבים להיות כמונו, הם מקבלים מאתנו דירות בחינם!!! כן כן, דירות בחינם!!! מאיפה המצאתי את זה, אל תשאלו. אמנם נכון שמחירי הדירות אצל היהודים גבוהים משמעותי בגלל שהכנסיה איננה נותנת לבנות דירות לחרדים, סליחה, ליהודים, אבל מה זה משנה. עזבו אתכם מנתונים. אסור לחשוב על נתונים. זה מסיח את הדעת מהעיקר, מהמטלה המרכזית העומדת כעת לפתחנו.

היהודים האלה. הם אשמים בכל. כל הכסף של הכפר, הכל הולך אליהם. אז אמנם נכון שכל התקציב העלוב של המוסדות החרדיים ביחד אינו מגיע לפסיק מתוך תקציבי העתק הלא יאמנו ההולכים לבזבוזים שונים ומשונים. נכון אמנם שתקציבו של ילד נוכרי עומד על פי חמישה מזה של ילד יהודי. כל זה נכון שמה, הרחק הרחק, בעולם הנתונים והמספרים של טיפוסים מלומדים, כמו היהודים האלה. אנחנו אנשים נאורים, מתקדמים, אנחנו לא מבלים את זמננו על נתונים משעממים.

עזבו אתכם ממספרים, עזבו אתכם מנתונים. קדימה חברה, מקלות ואבנים, זגוגיות ובקבוקים.

לשבור.

להרוס.

לנתץ.

"בום" "טראחחחחחחח".

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים