תשעה באב, יום של אחדות לאומית

יש יום אחד בשנה שמלכד את כולנו * שמזכיר לנו שוב מהיכן הגענו, ובאיזה תהליך אנחנו נמצאים * יום ששמים את החשבונות האישיים בצד, ומתרכזים בעיקר

מדינת ישראל חגגה בשנה הנוכחית 64 שנות עצמאות, דמיינו לעצמכם כיצד נראה יום העצמאות ה1300...
 וזה לא חלום, זה דבר שהיה לנו, היה ואיננו. המדינה שהייתה לנו תקופה ארוכה כל כך חוותה תהפוכות רבות. החל מהימים בהם "אין מלך בישראל ואיש כל הישר בעיניו יעשה", עבור לימים בעלי שלטון מלוכני כפרני בהם פשה נגע עבודת האלילים בעם, ימים בהם הממלכה התפצלה, חרבה, גלתה לבבל, שוב בנתה את עצמה, נלחמה נגד אופנת יוון הדורסנית והקימה מחדש את האימפריה תחת מלכות החשמונאים. אבל דבר אחד היה ונותר כל הזמן: מדינה.

איך זה?

מה הסוד, מה הדבר בזכותו שרדנו תקופות היסטוריות כל כך שונות, בעלות אופי כל כך שונה. הרי זה כמו שמדינת ישראל הייתה מחזיקה מאז המאה השביעית עד ימינו, הנוכל לדמיין כמה אופנות קמו וחלפו?
כמה אידאות השתנו?
כמה פעמים התחלפו הנימוסים והחוקה הבינלאומית?
כמה פעמים נרומה מקובלת הפכה למיושנת ופרימיטיבית?

איך בכל זאת החזיקה המדינה זמן רב כל כך, מאוחדת סביב המרכז התרבותי, הרוחני והחברתי בירושלים?

דבר אחד: דבק האחדות.

האחדות היא זו שמאגדת גרגרי חול פזורים והופכת אותם לסלע איתן.

האחדות היא זו שאורזת סיבי בד דקיקים והופכת אותם לבגד חזק.

האחדות היא זו שמחברת בין אבני חצץ ועושה מהן ארמון,

האחדות היא זו שמדביקה מולקולות מיקרוסקופיות לחומרים מהם מורכב היקום,

האחדות היא זו שבזכותה אוסף של יחידים הופך לעם איתן וחזק.

אז איך עושים את זה?

כשמתבוננים באבני הכותל, אנחנו מרגישים קטנים. לא רק קטנים ביחס לגודל האבנים ולגובהן, לא רק ביחס לצנחנים שכבשו אותו מחדש ב67', או לאנשי ההגנה ב1920 שנלחמו על זכותינו לשוב אליו, מגישים קטנים ביחס למשק כנפי ההיסטוריה.

אנחנו שוכחים רגע שאנחנו ביולי-אוגוסט 2012, וזוכרים שאנחנו בתהליך היסטוריה מופלא, שאין שני לו, שאנחנו חלק ממורשת עתיקה, שזוכרת את עברה המפואר, וגאה להתאבל עליו,

אנחנו זוכרים שהשורשים שלנו עמוקים מידי, והגזע שלנו עב מידי, מכדי שמחלוקות קטנות יוכלו לחפות עליהם. אנחנו זוכרים שהמאחד רב על המפריד.

תשעה באב זהו יום של התכנסות לתוך עצמינו, להתבוננות פנימה, כיצד לגרום טוב לאחר, כיצד להכיל את השונה, כדי לחיות יחד כמו אורגניזם אחד,

כי אנשים אחים אנחנו.

צום מועיל.