המילון השלם לישראלי המצוי

מה המילה שתעיף כל חרדי ישר לאצטדיון טדי, מה התנאי לסערה תקשורתית טובה, ולמה צריך לטעות בשביל הדברות * יעל מציגה את המילון השלם לישראלי המצוי * עשו לייק אם משהו נראה מוכר

א-  איי-קיו: משהו שאין לחרדים. אם היה להם - הרי שלא היו יושבים כל היום בבית הכנסת ולומדים גמרא ומשנה, אלא היו הופכים לחילונים מן המניין ומעבירים את זמנם בצפייה במשחקי כדורגל, תוכניות ריאליטי ושאר תכני איכות. העובדה שבכל מבחני המיצ"ב קיבלו תלמידי החינוך החרדי ציונים גבוהים ביותר בממוצע הארצי, היא תעלומה מיסטית שטרם פוענחה.  

ב- בית שמש: העיר אשר בקיצוניותה הדתית מתעתדת "לעקוף" את ירושלים השמרנית ואת בני ברק המפחידה. בבית שמש מדירים נשים ומכריחים אותן להתעלל בילדיהם. אמנם, הקבוצה שהגיעה לכותרות מונה כמאתיים איש בלבד, לרובם רקורד עשיר בתרופות פסיכיאטריות, אך הם גרים בבית שמש, ומכאן נובע שכל שוכני בית שמש כאלה (שהרי ידוע שכל האנשים שגרים באותה עיר תמיד אוחזים באותם דעות, אופי, רצונות, תיקים רפואיים, מטרות וכד').

ג- גשר: דבר שצריך לבנות פה, אבל הבנאים, משני הצדדים, מסרבים משיקולים אידיאולוגיים.

ד- דיור: הדבר הזה שיש לחרדים בשפע וכמעט בחינם ואילו לחילונים - אין. הממשלה מוציאה רק לחרדים מכרזים של דירות שוות ביעדים פופולאריים כמו: "רמת לוד", "נופי רמלה" ושאר פריפריות נחשקות, ואילו החילונים לא מקבלים דבר. אמנם, אף חילוני סטנדרטי לא ירצה לגור באזורים אלה (מה שהוכיחו מכרזים שיצאו לשוק החילוני ונותרו ללא ביקוש), ונכון שהחרדים משלמים על הדירות המצ'וקמקות הללו סכומים אסטרונומיים - משל היו אלה וילות בסביון, אך בסופו של דבר, שוב, החרדי גונב מהחילוני. (כמו כן יש לציין שהחרדים קונים עוד ועוד דירות, ומשכירים אותן לחילונים במחירים מופקעים).

ה- הידברות: כולנו אנשים נאורים המוכנים להידבר עם האחר, בתנאי שהוא דומה לנו בהשקפותיו ובאורחות חייו. אנחנו בעד הידברות, סובלנות ושאר מילים יפות, אבל קודם שהם יבינו שהם טועים!

ו- וריאציה: אותה כתבה ישנה על אותה כת תמהוניים (אשר אצל החילונים מוגדרת: "החרדים", ואצל החרדים מוגדרת: "חולי הנפש"), יכולה להופיע במשך שנים, כל שבוע בווריאציה אחרת, ועדיין לא נמאסת על החילוני הממוצע שמגיב בטוקבקים מלאי רגש.

ז- זלזול: תחושה הקיימת בשני המגזרים, מלבה שנאה ומונעת תקשורת נכונה.

ח- חתונה: אצל החרדים החתן והכלה כלל לא מכירים זה את זו עד לרגע החופה - אז הם נפגשים לראשונה. לבחור ובחורה חרדים אין אופציה של בחירת בן/בת זוג, הבחירה מתבצעת על-ידי השדכן בלבד, ורק הוא קובע מי יתחתן עם מי.

ט- טרנספר. נו, לא הגיע הזמן? בואו נשלח אותם לברוקלין! את כולם! ברגע שלא יהיו כאן חרדים, לא יהיו כאן בעיות. החילונים יוכלו סוף-סוף לנוח על זרי הדפנה בגן-עדן עלי אדמות: הערבים ישלחו לנו חומוס משובח וזרי פרחים לשבת, הילדים יהיו מחונכים להפליא, ופשע תהיה מילה רחוקה ששייכת רק לסרטים. 'טרנספר ועכשיו, כי גם לנו מגיע חיים טובים!'.

י- יידיש: שפה שכאשר חרדים מדברים בה - היא מבחילה, אבל כשהולכים לתיאטרון ביידיש - היא מיוחדת ומלא קסם.

כ- כפייה: חילונים לעולם לא כופים על חרדים מאום, וכשהם מכריחים, למשל, חיילים חרדים לשמוע במסיבה שירת נשים, זו לא כפייה. טוב, נו, זו כפייה אבל זו לא כפייה דתית!

ל- ליב"ה: ליב"ה היא המפתח לנאורות. ילד שלא לומד ליב"ה אחת דתו - להיות אנאלפבית. אמנם, דרך הגמרא והמשנה לומדים מתמטיקה וגיאומטריה ברמה של לפחות 3 יחידות, ואמנם (כפי שמובא בערך איי-קיו) הוכח שהידע בבתי הספר החרדיים לא נופל במאומה מאלה החילוניים, אבל זה לא משנה. מה שמשנה זה ללמוד ליב"ה, ולא מעניין אותנו איך ההחסידים הבלגיים מסתדרים בבורסת היהלומים באנטוורפן בלי לדעת אנגלית.

מ- מלחמת אחים: עומדת לפרוץ פה בקרוב (ע"ע תקשורת).

נ- נשים: המושג: "נשים" מתחלק לשני קצוות קוטביים ביותר: יש את הנשים החילוניות, שהן תמיד מכובדות ביותר ומקבלות בדיוק את מה שמגיע להן. הפעם האחרונה בה אשה חילונית קיבלה יחס לא שוויוני הייתה בשנת 1982, מאז הן לעולם לא מופלות. לעומתן יש את הנשים החרדיות, אשר מודרות באופן מחפיר בכל צורה אפשרית. אחד הדברים העצובים ביותר בגלקסיה הוא האשה החרדית. מדוע? כיוון שהיא מאושרת! היא שמחה, מוארת ומלאת סיפוק פנימי, וזה מה שעצוב: היא לא מבינה, וכנראה לעולם לא תבין, כמה היא אומללה, כי בטיפשותה היא נהנית מחייה, ועוד חושבת שהם עדיפים על חייה של רעותה החילונית!

ס- סערה תקשורתית: כל דבר שקשור לחרדים. חרדי גנב? סערה תקשורתית! חרדי ירק? סערה תקשורתית! חרדי השתגע? סערה תקשורתית! כל עיתונאי או כתב מתחיל יודע, שאם הוא רוצה להיות פופולארי ולקבל את אהדת הקהל - מומלץ לו לכתוב נגד החרדים ולעורר עוד "סערה תקשורתית".

ע- עבודה: מושג שהחרדים מעולם לא שמעו עליו. החרדים, כולם ככולם, עושים את עצמם הולכים לכולל בשביל ללמוד תורה, אבל בעצם הם ישנים שם, מפצחים גרעינים, מרכלים זה עם זה וזה על זה וכמובן: קונים המון דירות. החרדים אינם צריכים לעבוד, כי הם חיים ברווח מתקציבי המדינה שעומדים על 700 ₪ לאברך. בשבע-מאות השקלים הללו החרדי ועשרת ילדיו "משתבחים על החיים". אין חרדים עובדים. גם אלה שלכאורה עובדים - בעצם מרמים, כי בערב, אחרי העבודה, גם הם לומדים בכולל.

פ- פרזיט: כל חובש כיפה שחורה הוא פרזיט, בלי קשר לזמן ששירת בצבא.

צ- צד שני: הצד השני זה הצד הטועה (מה שמזכיר לי שלכל בעיה יש שני פתרונות: הפיתרון הלא נכון והפיתרון שלי). הרבה פעמים הצד הטועה הוא גם הצד הבלתי נראה. כלומר - מביאים במדיה 99% של צד אחד וגם כאשר מביאים את ה-1% של הצד השני - עושים זאת באופן כזה שהוא יראה מטושטש ולא ברור.

ק- קרצייה: חרדי. כן, גם אלה שמפעילים ארגוני חסד אדירים, גם אלה שמתנדבים ומצילים חיים. אין אפליות, אין אֵיפָה וְאֵיפָה, כולם קרציות!

ר- רוחניות: דבר נפלא כל עוד הוא מתקשר עם בודהיזם וכדו'. ברגע שרוחניות קשורה ליהדות, היא הופכת למשהו מיושן ומדכא.

ש- שבעס: שבת, בהגייה אשכנזית. כל חרדי צורח "שבעס" בכל פעם שהוא רואה מכונית, גם אם אותו יום הוא בכלל יום חול. 

ת- תקשורת: בישראל כל מגזר מתקשר עם עצמו. תקשורת בין המגזרים זה מושג שלא קיים פה בשישים השנים האחרונות. כדי לתקשר - שני הצדדים צריכים להתאמץ. אבל בשביל מה, בעצם?