גיצים של חרדופוביה

בטור רווי תיסכול מקונן מר גיצין על אחד מעקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר כאשר הוא שב ומסית כלפי קבוצה גדולה של אזרחים שומרי חוק * יאיר טיילור מקלף בעדינות את המסווה הצבוע, ולא מגלה מאחוריו שום טיעון

ההמון הוא כלי בידיו של תועמלנים. את זה אנחנו מכירים כבר מימי המהפכה הצרפתית. לכן אין שום חידוש בטורו המגמתי, הפרובוקטיבי וה של מיקי גיצין, יו"ר תנועת "ישראל חופשית" אשר כבר נתפסה בקלונה כמה וכמה פעמים בביקורת המוטעית והמוטית שלה כלפי כל דבר שמריח מעט דת.

כיום, כמה צפוי ושחוק, מקונן מר גיצין על "האברכים ושוד הקופה הציבורית". למרות שהצלחתי לקרוא את הטור פעמיים, לא הצלחתי למצוא שם ולו נתון בסיסי אחד. האם זה בגלל שמר גיצין שכח לעשות שיעורי בית, או בגלל שהוא חושש שאם נדע את המספרים לא נצליח להזדעזע?

כך או כך, גיצין יודע את הכללים הפשוטים ביותר להסתה הפשוטה ביותר: א. צייר את עצמך אובייקטיבי ("לא הייתי מעולם מאלו אשר צועקים גוועלד על כל העברה תקציבית, גם לא לחרדים." מעולם? דווקא זכור לי שיש לך תיק עבודות מצוין בנושא הזה. רק מי אם לא אתה? "האוכלוסייה החרדית בישראל היא אוכלוסייה מוחלשת שחיה בעוני וישנן הטבות כאלה ואחרות שהן צודקות או לפחות ראויות לדיון עם הצדקות לכאן ולכאן." תודה. באמת. ריגשת)

ב. תמיד תציג את הקורא כקרבן אומלל של מושא ההסתה (במקרה זה, האברכים) אתה תמיד המושיע על הסוס הלבן.

ג. ומי צריך נתונים? אנשים לא אוהבים מספרים וגם לא מבינים בהם. להסית, לעומת זאת, זה בחינם.

אז לפני שאענה עניינית לטיעונים הלא ענייניים בעליל של מר גיצין, אני את האצבע (המאשימה, מותר לומר בקול) על מספר התבטאויות שהוא שותל לאורך הטור כולו. בבקשה:

"לא פחות משוד הקופה הציבורית, ההצדקה היחידה שלה היא אינטרסנטית, עיסקה פוליטית די צפויה, הסכום המופרך, קומבינה, בלוף, לשים יד על הקופה, מהלך חסר אחריות, חסר כל היגיון, להחזיר אותנו לאחור, עסקאות פוליטיות, שום נימוק, שום הסבר רציונלי, חצה את כל הקווים האדומים, שתיקה רועמת, מדיניות מעוותת, לשחק עם הכסף שלנו."

סוף ציטוט. כדאי לכם לקרוא את זה שוב, כי זהו האמ:לק האמיתי של הטור הזה. כל כך שקוף, כל כך ממקד את רגשותיו של הקורא. אין בין המילים הללו שום נתון, טיעון או איזשהו רציונל לוגי. רק עושר לשוני ולירי במנעד האינטלקטואלי הרחב שבין 'בלוף' ל'קומבינה'.

אופס, סליחה, מצאתי משהו. מתנצל. גיצין טוען ברוב תדהמה זעזוע ושאט נפש כי "כזהו סדר העדיפויות של מדינת ישראל - לסייע ללומדי התורה." פשוט לא יאמן. מדינת היהודים תומכת בתרבות יהודית. יודע מה, עזוב. מדינת כל אזרחיה מממנת את כל אזרחיה.

הבה נעבור לטיעונים. אליבא דגיצין "ולא כי מדובר במאות מיליונים". כלומר, כנראה ש'מאות מיליונים' (שעדיין אני מצפה לתשובה ממר גיצין על כמה מדובר) זה הרבה מידי בשביל ציבור שחלקו היחסי באוכלוסיה, שימו לב, הוא יותר מ10%, כלומר 12 מנדטים. אולי מר גיצין לא שם לב, אבל תקציב המדינה האחרון עומד על 427 מליארד ₪. מתוכו 44 מליארד מגיע למשרד החינוך, האמור להתחלק בשוה לכלל האזרחים. בדואים, נוצרים ולהבדיל חרדים. גם אם נתעלם מהאפליות הזועקות לשמים בתחום התרבות והספורט, לציבור בסדר גודל כזה צריך להגיע 10% מן התקציב. בפועל, המספרים לא מגיעם לכמחצית מן הסכום הזה.

אולם לא לוחם צדק ושוחר זכויות האזרח כגיצין יירתע מעיוות הנתונים. הרי גם כשענף הפטם קיבל 527 מליון ₪ מתקציב המדינה יצא מר גיצין מגדרו בטור זועף בווינט. (אה, לא? טוב, סליחה) מסתבר שהטרמינולוגיה, העתיקה כימי העם היהודי, על "שוד הקופה הציבורית" נכונה אך ורק כלפי מגזר אחד. זה שלא בא בטוב בעיניים למר גיצין.

גיצין מוטרד במקביל משתי עובדות. האחת: למה הכסף לא הולך לסטודנטים חרדים, ושנית, מכך שלמרות שהתקציב הזה מופנה לאברכים וסטודנטים כאחד, אין הרבה סטודנטים עם ילד (רק לי זה נשמע סותר?)

אז, ככה, מיקי, א. יש המון המון סטודנטים וסטודנטיות חרדים וחרדיות שהן גם אמהות/אבות, גם מפרנס/ות וגם סטודנטיות. שנית, אם לך לא בא להביא ילד עד גיל 35 זו לא בעיה שלי. טרם ראיתי את הפגנת הרווקים כנגד קצבאות הילדים באשר הם. כי מה לעשות, להחזיק ילד עולה כסף. וכלכלית זה לא משתלם גם אחרי קצבאות הילדים. אחד העקרונות המרכזיים ביותר של מדינת רווחה זה סיוע בדבר הזה. אם זה לא מתאים לך אתה מוזמן לגשת לגישה הקפיטליסטית ולהחזיר אותנו לאימי המהפכה התעשייתית. במדינת ישראל, אגב, כל החיה הזאת שנקראת "מדינת רווחה" אינה אלא עלה תאנה מגוחך מאז 2003. אבל נעזוב את זה, כי לא על זה הדיון. זו רק הערת ביניים שולית כלפי מי שמעמיד את עצמו בראש תנועת מרצ אשר מושתתת על ערכי שמאל מובהקים.

הדבר היחיד שמטריד כאן הוא שיש כאן אדם אחד מוטרד שמנסה לשסות את ההמונים בהררי מלל וגיבובי דמגוגיה בעושקי הקופה הציבורית הקלאסיים, הלא הם החרדים. הקרבן הקבוע של התועמלן התורן.