תעסוקתא

סטארטאפיסט חרדי - לא אצלנו

בטור אישי מספר מוישי פרידמן על דרכו בעולם יזמות ההייטק הישראלי * אין סיכוי שאשקיע בך ואני גם לא חושב שאיזשהו איש הון סיכון בישראל ישקיע בחרדי, שמע * ויש גם הצעה מיוחדת לחרדים המעוניינים להשתלב בעולם ההייטק

יוסי ורדי יחד עם מוישי פרידמן ועם יזמי ההייטק החרדים שמחה מרגליות וצביקה כהן בכנס - כינרנט -לפני שלוש שנים הקמתי את חברת הסטארט-אפ Clipop שעוסקת בעריכת וידאו און-ליין, לאורך הדרך נפגשתי עם משקיעים, יזמים, לקוחות ושותפים, וראיתי שמתייחסים אלי בפליאה ובריחוק, בכל מקום נתקלתי בהרמת גבה ובשאלות, האם חרדים רוצים לעבוד? הסתובבתי בהרבה כנסים ומפגשים ובכל מקום הייתי החרדי היחיד והרגשתי זר ומוזר.

המסע שלי בקהילת ההייטק הישראלי, היה מסע לא פשוט שחשף בפני את השסע החברתי העמוק ואת הקרע בעם ישראל, נדהמתי לגלות את המתחים הקשים שיש בין חרדים לחילונים ואת חוסר ההיכרות בין הקהלים השונים. הופתעתי לגלות איזה רתיעה וחשש יש לחילונים מחרדי שבא לעבוד. מצד שני מצאתי גם הרבה סקרנות והתעניינות, ומצאתי הרבה אנשים פתוחים שרוצים לעזור.

אין סיכוי שאיש הון סיכוי ישראלי ישקיע בחרדי

באחד המקרים עורך דין ידוע, מהמובילים בארץ בתחום ההייטק והטכנולוגיה הפגיש אותי במשרדו עם אחד ממשקיעי הון הסיכון הגדולים בארץ, שוחחנו באריכות על הטכנולוגיה שהמצאנו, הראיתי לו אב-טיפוס של המוצר שפיתחנו, וקיימנו שיחה מקצועית של למעלה משעה, בסוף השיחה אמר לי אותו משקיע:

האמת, אין סיכוי שאני אשקיע בך ואני גם לא חושב שאיזשהו איש הון סיכון בישראל ישקיע בחרדי...

ברגע הראשון הייתי המום, איך הוא מעיז להגיד לי דבר כזה, האם יעיז להגיד לאישה שהוא לא משקיע בה כי היא אישה? או לערבי שהוא לא משקיע בו כי הוא ערבי? אולם הוא המשיך והסביר "משקיע הון סיכון צריך לחשב ולשקלל סיכונים, העובדה שאתה חרדי היא תוספת משמעותית של גורמי סיכון מבחינתי, מעבר לסיכונים הרגילים שיש בכל חברת סטארטאפ, אני כמשקיע חילוני מפחד מכך שהראש שלך לא לחלוטין ברור לי, אינני מבין את המניעים שלך ואינני יודע מהם המחשבות שלך, אולי בוקר אחד הרב שלך לא ירשה לך לעשות בחברה צעדים מסוימים, אולי יום אחר תחליט לתרום חלק מהחברה לצדקה, וכן הלאה".

במקרה אחר, פגשתי יזם אמריקאי ישראלי, אדם דתי אך לא חרדי, מוותיקי תעשיית ההייטק בארץ, שהוא גם אחד המשקיעים הוותיקים בעולם ההון סיכון הישראלי, אותו יזם התלהב מאד מהמוצר היחודי שפיתחנו ואף הצטרף מאוחר יותר לחברה ושימש כחבר דירקטוריון,  אמר לי כבר בפגישתנו הראשונה "כחרדי אין לך שום סיכוי לקבל השקעת הון סיכון ממשקיע ישראלי, אתה לא תואם את  המאפיינים של היזמים שהם מחפשים, לא היית בצבא, לא בטכניון, אתה לא נראה כמו גיק טיפוסי, עם טי שירט וג'ינס, בקיצור, אתה לא "אחד מהחבר'ה" הסיכוי היחיד שלך להרים את המיזם שלך הוא לפנות למשקיעים חרדים מקהילות חרדיות בחו"ל כמו לונדון או ניו יורק".

ההפתעה של גורו ההייטק הישראלי

יום אחד השתתפתי בכנס DLD (אחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם שנערך בישראל ביוזמתו של ד"ר יוסי ורדי "גורו ההייטק הישראלי") לכנס עצמו לא הגעתי מאחר ולא היו לי כרטיסי כניסה, אולם בשולי הכנס נערך ארוע פתוח לקהל הרחב אליו הגעתי בכדי להשתתף בתחרות סטארטאפים, הצגתי את הסטארטאפ שלי על הבמה לפני קהל של מאות אנשים ולפני צוות של חמישה שופטים מבכירי הייטק בישראל, כאשר סיימתי להציג את המיזם ירדתי מהבמה ופגשתי את יוסי ורדי, האיש והאגדה, שהיה היו"ר של הכנס, יוסי די הופתע לראות יזם הייטק חרדי ושאל אותי "האם גם חרדים מתעניינים בטכנולוגיה? האם חרדים גם מקימים סטארטאפים?" יוסי ורדי יחד עם המשקיע החרדי הצרפתי ג'רמי ברבי בארוע של קמא-טק שנערך בשיתוף עם גוגל המשיך יוסי ואמר לי "40 שנה אני עושה כנסים של הייטק, השקעתי כבר במאות חברות סטארטאפ אך מעולם לא ראיתי יזמים חרדים בתחום הטכנולוגיה". התחלנו לשוחח על הנושא, סיפרתי ליוסי על מכרים רבים שיש לי שעוסקים בתחום ואמרתי לו, כולנו חשים את אותה תחושה שעולם ההייטק הישראלי חסום בפנינו, סיפרתי ליוסי על הקושי שהיה לי כחרדי אפילו לבוא לכנס DLD אליו מוזמנים אלפי יזמי הייטק חילונים ואף לא חרדי אחד, חרדי שמגיע למקומות הללו מרגיש תמיד כאורח לא רצוי, וכמישהו שהגיע לקלקל לחילונים את המסיבה. יוסי די הופתע מכך ואמר לי, "אתה בעצם אומר שבאותו זמן שהחילונים מתלוננים על החרדים שאינם רוצים לעבוד, בו בזמן חרדים רבים רוצים לעבוד אך מקבלים כתף קרה מהמעסיקים החילונים ומקהילת ההייטק הישראלית?" "אם זה המצב חייבים לקום ולעשות מעשה, דבר כזה לא יכול להימשך זה מחדל חברתי ממדרגה ראשונה".

יוסי ורדי ואני התחלנו לחקור את הנושא לעומק, אט אט גילינו שהבעיה חמורה פי כמה, אלפי חרדים משתלבים בשנים האחרונות בשרות בצבא, רבים מהם ביחידות טכנולוגיות כמו שח"ר כחול (חיל האוויר) ובינה בירוק (מודיעין), אלפים רבים נוספים פונים לאקדמיה ללימודי מקצוע, אותם אלפים יוצאים לאחר מכן לשוק העבודה אולם שם נכונה להם אכזבה, הם מתקשים להתקבל למקומות עבודה טובים. גם במקרה הזה החשש מהחרדים, חוסר ההיכרות, והדעות הקדומות, גורמים לכך שמנהלים נרתעים מלגייס עובדים חרדים. מחקרים מראים שרבים מהם אינם מצליחים למצוא עבודה, אחרים פונים חזרה לתוך הקהילה החרדית לעבודות שונות בתוך הקהילה. יש כאן הפסד כפול, הן לאותם צעירים שאינם מוצאים עבודה ומאבדים את יכולתם להתפרנס בכבוד. והן לכלכלה ולתעשיית ההייטק הישראלית שמפסידה אלפי עובדים מוכשרים שמעוניינים לעבוד ולתרום.

התמ"ת חושף: אפליית חרדים אקדמאים

מחקר נוסף של משרד התמ"ת מלמד על כך שאקדמאי חרדי מרוויח בממוצע חצי ממקבילו החילוני, דבר זה גם כן נובע מהקושי של חרדים למצוא עבודה ולהתקבל לעבודות טובות והם נאלצים להתפשר על עבודה בשכר נמוך.

מתוך מפגשים רבים שקיימתי למדתי שהמחסום העיקרי זה חשש, חוסר היכרות, ודעות קדומות. יום אחד נפגשתי עם מנכ"ל של אחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל, הוא אמר לי "אצלי אין חרדי אחד בכל החברה", "כי אני יודע שביום שיכנס עובד חרדי כל הארגון שלי ישתנה", שאלתי אותו מה יעשה אותו חרדי לארגון שלך וכיצד הוא ישנה אותו, מה בדיוק החשש שלך, והוא ענה לי "החרדי ידרוש הפרדה בין גברים לנשים, ידרוש כללי צניעות מחמירים, חופשות מיוחדות בסופי שבוע\צומות\חול המועד\חגים ידרוש מטבח גלאט כשר, תפילות וכן הלאה, בקיצור יצור כפיה דתית רחבה בחברה".

בנוסף גיליתי שיש רבים שהאינטרס שלהם הוא לשמר את המצב הקיים, לחסום השתלבות של חרדים בשוק העבודה בישראל ובחברה הישראלית בכלל ומעדיפים לשמור אותם בבועות מנותקות, אותם גורמים מעדיפים לתעל ולהסליל גם את החרדים שחפצים לעבוד לגטאות עבודה מסוגרים הרחק משוק העבודה הישראלי הכללי, אינטרס נוסף ולא פחות גדול יש לגורמים עסקיים שונים בשימור המצב הקיים ובעידודו, הללו שמחים להעסיק כח עבודה זול, וגורפים הון רב על חשבון אנשים שאינם יכולים להשתתף בשוק העבודה הרגיל. שיחות כאלו שמעתי לא פעם ולא פעמיים.

מלבד זה שדבר זה מצער ומקומם, הרי שהאינטרס הצר הזה וקצר הטווח עומד בניגוד גמור לאינטרס של רווחתה של כלכלת ישראל. כולם יוצאים נפסדים. כאשר פוטנציאל כביר של כישרון ויכולות של עשרות אלפי אנשים יורד לטמיון בגלל שיקולים פוליטיים וחברתיים שונים זה הפסד שאין כדוגמתו. שלא נדבר על השסע החברתי המעמיק והקרע בעם ישראל.

הצעירים החרדים מתקוממים

המצב הקשה שנגלה לעיני הוביל אותי להבנה שחייבים לקום ולעשות מעשה. למען הצעירים החרדים החפצים להתפרנס בכבוד, ולמען הכלכלה הישראלית המשוועת לעובדים מוכשרים, ולמען השלום והאחווה בקרב עם ישראל.

בעקבות זאת הקמתי את מיזם קמא-טק שנועד לגשר בין העולמות, יוסי ורדי הכיר לי את זיקה אב-צוק מחברת Cisco ואמר לי שהיא אשת חזון ואשת מעשה שתעזור לחולל את השינוי בתחום הזה, זיקה היא באמת אישיות יוצאת דופן ואלמלי ההתגייסות הנמרצת שלה משה פרידמן וזיקה אבצוק מסיסקולטובת העניין קשה להאמין שמשהו מכל זה היה יוצא אל הפועל, זיקה בפרט וחברת סיסקו בכלל נטלו על עצמם את המשימה הזאת והקצו לכך משאבים רבים, זיקה ואני יחד עם תמיכתו העקבית של יוסי ורדי התחלנו לפנות לחברות הייטק שונות ולהסביר להם את המצב ולגייס אותם למשימה החשובה הזאת. תוך כמה חודשים בנינו קואליציה של חברות הייטק שמעוניינות לגייס חרדים, בקואליציה שותפות כשלושים חברות הייטק מובילות ביניהם ,Microsoft, CheckPoint Google, Intel, IBM ועוד.

באותו זמן יוסי גם הכיר לי את שלמה רייכמאן מטורנטו קנדה ואבי מאייר מלוס אנג'לס, חרדים צעירים, יזמים משקיעים ופילנתרופיים, שהתגייסו גם הם ליוזמה ועזרו בגיבוש המיזם. בהמשך הדרך הצטרף גם גרשון פרוש, מהנדס תוכנה חרדי שעובד בתפקיד בכיר חברת NDS הירושלמית שנרכשה לפני כשנה על ידי סיסקו, גרשון פעל רבות ביוזמתו האישית בתוך NDS ולאחר מכן בתוך סיסקו לעזור בשילוב של חרדים צעירים, וגם הוא נרתם בהתנדבות לסייע למיזם קמא-טק ולהביא את הבשורה הלאה לחברות הייטק נוספות תוך שהוא מביא איתו ניסיון של 15 שנה בתחום. פדרציית ניו יורק נרתמה אף היא לסייע למיזם ובזכות תרומה של הפדרציה אנחנו מעסיקים אנשי השמה מקצועיים שעוזרים למצוא עבודה עבור הצעירים החרדים.

אנחנו מרכזים מאגר של מחפשי עבודה חרדים בעלי הכשרה מתאימה, ומחברים אותם למעסיקים השותפים בקואליציה. בנוסף אנו מקיימים סדנאות למעסיקים בהם הם לומדים מה כרוך בהעסקת חרדים וכיצד לנטרל את ההטיה התרבותית בשלבים השונים של קבלה לעבודה. עד כה הצלחנו לשלב עשרות עובדים חרדים במיטב החברות הגדולות ובכל מקום התגובות נלהבות. הדגש שלנו הוא על השתלבות בחברות מובילות במשרות טובות ובשכר גבוה. אני מזמין חרדים בעלי הכשרה בתחומי ההייטק לפנות אלינו, ואנחנו נשתדל ככל האפשר לעזור להשתלב בחברות ההייטק המובילות בישראל החברות בקואליציית קמא-טק.

לצד מיזם קמא-טק השקנו לאחרונה מיזם נוסף שנקרא טיק-טק, המטרה של מיזם טיק-טק היא לאפשר לצעירים חרדים המעוניינים לרכוש מקצוע בתחומי ההייטק לעשות כן בסביבה חרדית ותוך זמן קצר, ראינו שחרדים רבים מתקשים להשתלב בהייטק דרך שני המסלולים העיקריים המקובלים במשק הישראלי, דרך הצבא או דרך האוניברסיטאות והאקדמיה, מסלולים אלו הם בראש ובראשונה קשים וארוכים ולא תמיד יכולים להתאים לאדם חרדי הפונה ללימודי מקצוע בהיותו נשוי ובעל משפחה, ומלבד זאת ישנם חרדים רבים שמסיבות אידיאולוגיות אינם מעוניינים ללכת במסלולים אלו, לכן הקמנו מסלול מיוחד וחדשני בו צעירים חרדים יכולים ללמוד בסביבה חרדית לימודים מהירים ותמציתיים ותוך פחות משנה לקבל הסמכות לעבודה בהייטק בתחומים שונים. גם כאן הדגש שלנו הוא לא על משרות נמוכות בתחומי ההייטק, למשל איננו מעוניינים להכשיר חרדים להיות אנשי QA (בדיקות תוכנה), אנחנו מכוונים גבוה לתחומי ההייטק המובילים והמכניסים ביותר.

מיזם טיק-טק נולד משיתוף פעולה עם ד"ר עמוס נדן כלכלן מאוניברסיטת תל אביב, שהיה שנים רבות יועץ ראש העיר בני ברק לענייני תעסוקת חרדים, עמוס הוא מומחה לפיתוח מיזמים חברתיים כלכליים מהסוג הזה, יחד גיבשנו את המייזם וגייסנו תרומות מתורמים שונים (בין השאר מממשלת ארצות הברית דרך השגרירות האמריקאית בישראל) ויש לנו אפשרות להעניק מלגות לימודים מלאות, כך שהלימודים שעולים כ - 22 אלף שקל יהיו כמעט בחינם. לצד זה גייסנו מעסיקים שונים שהתחייבו לקלוט 80 איש לעבודה מתוך 100 התלמידים הראשונים שילמדו במסדרת טיק-טק. ההרשמה למחזור הראשון של טיק-טק מסתיימת עוד שבוע ונותרו מקומות אחרונים, מי שמעוניין מוזמן ליצור קשר ולהירשם דרך אתר טיק-טק.

התלהבות בין לאומית

מוישי פרידמן יחד עם המשקיע החרדי ד'ר שלמה קליש ויחד עם פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של  גוגל ישראל ויחד עם אמיר שבט מנהל הקמפוס של גוגלמעניין לראות שדווקא חברות הייטק בינלאומיות וכן ממשלת ארצות הברית ופדרציית ניו יורק נרתמות בהתלהבות לסייע למיזם, בחברות אלו וכן בתרבות האמריקאית יש ערך מאד גבוה למניעת אפליה במקומות עבודה ובעידוד שילוב של אוכלוסיות שונות תוך כיבוד אורחות חייהם. בתרבות האמריקאית מאד מדגישים את ערך ה Diversity  שפירושו "גיוון" שעניינו יצירת גיוון במקומות תעסוקה של אנשים שונים בעלי רקע שונה תוך כבוד הדדי של כל אחד לאורחות חייו של השני.

מה קרה בסוף עם הסטארט-אפ שלי, אתם שואלים? ובכן, בסוף באמת נטלתי את העצה של המשקיע הדתי האמריקאי ופניתי לגייס כסף ממשקיעים חרדים עשירים מלונדון... כמו כן המיזם החברתי של קמא-טק וטיק-טק תופס לי יותר ויותר זמן, ברגע שראיתי שיש לי אפשרות לעזור למאות ואלפי אנשים להתפרנס בכבוד, חשבתי שזה הרבה יותר חשוב מהסטארטאפ האישי שלי, אז כן, צדק אותו משקיע חילוני שאמר שיש לו חשש להשקיע בחרדי, כי בסוף הוא עלול להקדיש חלק מזמנו לצדקה ולהזניח את המיזם האישי שלו... המשקיעים שלי שהם אנשים חרדים יראי שמים ואנשי חסד, דחקו בי ועודדו אותי להתמיד במעשי החסד והצדקה גם אם הסטארטאפ האישי שלנו יפגע מזה בסופו של דבר...

ניתן ליצור קשר עם מוישי פרידמן במייל

לדף הפייסבוק של קמא טק

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים