עניים יותר וחיים יותר: הסוד הגדול של החרדים

הנתונים חוזרים על עצמם ומוכיחים שוב: החרדים חיים בעוני, צפיפות ודוחק, אבל הם שמחים יותר, דכאוניים פחות, מאריכים חיים יותר, זקוקים פחות לרופאים ומגשימים את עצמם * מה הסוד?

כיצד קורה שהחרדים, למרות השתייכותם לרמה סוציו־אקונומית נמוכה, נהנים מבריאות טובה יחסית לרמת הבריאות הצפויה להם לפי מעמדם הסוציו־אקונומי — 
הן מבחינת תוחלת החיים הממשית הן מבחינת הדיווח העצמי שלהם על מצבם הבריאותי?

החוקרים ממרכז טאוב, פרופ' דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, מצאו כי תוחלת החיים הממוצעת בקרב גברים חרדים היתה גבוהה בשלוש שנים מהתוחלת הצפויה על בסיס מצבם הסוציו־אקונומי. בקרב נשים חרדיות, תוחלת החיים היתה גבוהה בשנה וחצי.

עוד נמצא כי בהשוואת תוחלת החיים של תושבי ערים שונות בישראל, בערים שריכוז החרדים בהן גבוה יחסית, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי לפי המאפיינים החברתיים־כלכליים של העיר.

בנוסף, בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור החרדים שדיווחו על בריאות טובה מאוד היה גבוה באופן ניכר מאשר בקרב מגזרים אחרים: הרוב המכריע של החרדים (73.6%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 50% בקבוצות האוכלוסייה האחרות, ושיעור החרדים שדיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית היה 18.7% בלבד — בהשוואה לשיעורים כפולים ואף יותר מכך בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

טענת החוקרים היא שבריאותם הטובה יחסית של החרדים קשורה למדדים מקובלים של הון חברתי גבוה, ובהם מאפיינים הנפוצים בקרב חרדים שיש להם ערך לתפקוד החברה והפרט. 
"בקרב חרדים יש הון חברתי גבוה יחסית, 
הבא לידי ביטוי בריבוי קשרי חברות, בשביעות רצון גבוהה מהיחסים עם המשפחה, במערכת חברתית תומכת ובפעילות התנדבותית בקהילה", כותבים החוקרים.