עמית סגל - כתב חדשות או איש יחסי ציבור?

בכתבה מגמתית ומלאת טעויות עובדתיות אישפז עמית סגל מנהיג נערץ לרבים ובמחי מקלדת נטל את צלילות מחשבתו * הכפשת מנהיג נערץ ופגיעה במאות אלפים * פרויקט דוסים הגיש תלונה חמורה לרשות השניה

תחת הכותרת האם הבחירות הוכרעו ממיטת הרב? מספר כתב חדשות 2 עמית סגל על קבוצת עסקנים חרדים שהגיעה לבית החולים בו אושפז מנהיג הציבור הליטאי הגאון רי"ל שטיינמן, בכדי לשכנעו לתמוך במועמד החרדי לראשות עריית בית שמש - משה אבוטבול.

לאורך הכתבה המשודרת, וכן באייטם שהעלה באתר מאקו מנסה סגל להציג מצג שווא כביכול הרב שטיינמן אינו שומע כראוי, לא מסוגל להבין מה מדברים איתו, ומנוצל בידי עסקנים נלוזים.

בתלונה שהוגשה על ידי פעילי דוסים למר דוד רגב, נציב תלונות הציבור ברשות השניה מוצגים העיוותים הרבים בעבודת הכתב.

האישפוז שלא היה

בכתבה מספר עמית סגל על משלחת העסקנים שהגיעה למיטת חוליו של הרב שטיינמן בבית החולים.

מאות אלפי מעריציו של הרב שכבר התכוננו לעצרות התפילה, הופתעו לגלות שלא היו דברים מעולם, וכי בשונה מהנטען בכתבה, הארוע התרחש בביתו של הרב שטיינמן ולא בבית חולים, שכן הרב כלל לא היה מאושפז באותה תקופה. 

יתרה מכך, בעוד בשימוש בביטוי 'מיטת חוליו' מנסה סגל ליצור את הרושם כביכול הרב נמצא במצוקה בריאותית. למעשה הרב מקבל קהל באופן קבוע כשהוא ישוב על מיטתו, ולא חווה כל שוני או מחלה בריאותית שעשויה להשפיע על תיפקודו.

עבודה עיתונאית בסיסית, כגון שיחה עם אדם המכיר מעט את הרב, או לחילופין חיפוש קליל ביוטיוב, היה יכול למנוע את הפארסה העיתונאית הזו.

הוצאת שם רע

כאשר דני קושמרו שואל "האם הוא יודע, מבין מה שואלים אותו בכלל?" מהנהן עמית סגל לאישור, וכן אף כתב במאקו כי למרות מצבו הבריאותי הפעילים שכנעו את הרב, שהתקשה לשמוע אותם.

גם כאן, כשל עמית סגל בעבודתו העיתונאית, כאשר בקלות יכל להגיע לעובדה כי הרב שטיינמן ידוע בצלילותו הרבה. והנסיון להציג כביכול אינו שומע או מבין את המדובר איתו הינו זלזול בוטה בכבודו של אדם אך ורק בשל גילו, או שמא בשל השקפתו הפוליטית.

בכל הכתבה במאקו לא הצלחנו למצוא את אזכור שמו של מנהיג הציבור החרדי, הרב שטיינמן ללא הצמדת גילו בסגנון "הרב הישיש" או מחלתו המדומה, לשם המחשת חומרת העניין, ועוצמת הזלזול הכרוך בהצגת מנהיג מוערץ כבלתי צלול, רצוי לדמיין מה היה דינו של הכתב שהיה טוען כי נשיא המדינה, מר שמעון פרס, אינו צלול ומצבו הבריאותי קשה, כך שיש לפקפק בכל עשיה והתבטאות שלו.

במקרה זה חומרה יתרה, מאחר ואין מדובר בטעות תמימה, אלא בניסיון להשפיע על שיפוטו של הקורא (והמצביע), באמצעות הצגת עמדה פוליטית נחרצת, כלוקה בחוסר שיקול דעת.

סיפורו של פרייאר

לקינוח, בהבזק נוסף של חוסר מקצועיות מרושעת, מציין הכתב עמית סגל כי באידיש חילוני מכונה 'פרייאר' ויאיר לפיד לא היה מנסח זאת טוב יותר.

אם היה בודק מעט את ההגדרה המילולית, היה נמנע מהתבטאות אומללה ומחרחרת שנאה. מאחר שפרייאר באידיש פרושו 'חופשי' כינוי לחילוני, ולא כפי משמעותו בשפה העברית, אדם הניתן לניצול.

אבל אולי זו היתה המטרה, שהצופה החילוני (בפרט אם הוא תושב בית שמש) יקבל את הרושם כי הציבור החרדי מנצל את זה החילוני ומודה על כך בינו לבין עצמו וירוץ להצביע...

קשה להשתחרר מהתחושה כי עמית סגל קיבל את הסרטון מאחד היחצ"נים המעורבים בסיפור בית שמש, ובלא למלא את חובתו העיתונאית לבדיקת העובדות ען בורים, ציטט את נוסח הקומוניקט והעלה כתבה חובבנית ומלאת טעויות עובדתיות, הפוגעת במגזר שלם תוך הכפשת מנהיגם הנערץ.

את תגובתו של עמית סגל לא הצלחנו להשיג עד פרסום הידיעה. נשמח לצרפה לכשתתקבל.