לרגל חג מתן-תורה, חג השבועות, מציג אבישי פרי לראשונה את המילון הישיבתי המלא שלא הכרתם: מה טועמים תלמידי הישיבות בסופ“ש, מה גורם לצורב צעיר לרכז את כל ישותו בסוגיה תורנית נלמדת, ומתי עוסקים בישיבה בסוגיות בענייני שעה?
סדר זהו מועד ופרק זמן ללימוד גמרא בסדר היום הישיבתי. שלושה כאלו ישנם ביום, כל אחד משך מספר שעות:
’סדר א‘ בבוקר - בו נלמד חומר עיוני על הסוגיה התורנית הנלמדת, תוך צלילה לעומק דברי הפרשנים הראשונים.
’סדר ב‘ המתקיים בשעות הצהריים ולאחריהם, עוסק בלימוד של ’בקיאות‘ שוטפת ומפכה בסוגיות קלילות יותר באותה המסכת
‘סדר ג‘; הנערך בשעות הערב והליל, עוסק בעיקרו בחזרה ומשוב על החומר העיוני הנלמד בסדר א‘ של שעות הבוקר.
חבורֶה זהו מאמר ניתוח מעמיק בכתב בצורת מו“מ ופלפול על סוגיה כזו או אחרת בתלמוד, תוך הבהרת שלל השיטות המובאות בה. ה‘חבורה‘ היא משאת הנפש של בן הישיבה, כאשר הוא מתמלא סיפוק מיוחד שעה שהוא ’מחדש‘ דבר או שניים בדברי התורה.
ראשי הישיבה מעודדים וממריצים פעילות זו, בשל שגורמת ל‘שקיעות‘ יתרה של הצורב בנלמד, משך כל שעות היממה.בשנים האחרונות נוסדו אף ארגונים שעוסקים בעידוד הדבר באמצעות מלגות, כמו ארגון ”וכתבתם“, המסופח לתנועת ”דגל התורה“ הליטאית, או ארגון ”ועתה כתבו לכם“, המסופח לתנועת ש“ס.
לֵיל-שּיִשי זהו תחליף ותמורה תורנית לבילוי סופ“ש הישראלי. בעוד שאצל הישראלים מקומות הבילוי מקבלים את תשומת-הלב, כאן בית המדרש הומה במירב שעות הליל והוא גועש בקולות תורניים מהדהדים. ה‘טעימה‘ הלילית הנוסטלגית ללילה זה, הינה מאכל הצ‘ולנט (- רצוי עם בשר).
סדר מוּסר זהו פרק זמן קצוב בן חצי שעה, בעיקר בשעות הערב, שנועד ללימוד ספרי מוסר האדם וחשבון-נפש. הספרים הפופולאריים בתחום הינם: ”מסילת ישרים“, ”שערי תשובה“, ועוד. המנהלים הרוחניים של הישיבות מדגישים כי בלעדי ’סדר‘ זה קשה להתקדם רוחנית בחיים - אחד מייעודיה הגדולים של הישיבה.
שיעוּר כלָלִּי זהו שיעור שבועי שנישא על ידי ראש הישיבה לקראת אמצע-סוף השבוע. תכונה רבה ניכרת בישיבה טרם השיעור, משום שראש הישיבה עשוי להביא מהלך מחודש ומעמיק יותר בסוגיה הנלמדת. בחלק מן הישיבות מודפס השיעור עם תום מסירתו ומחולק בישיבה.
שמוּעס‘ זוהי שיחת מוסר נוקבת שנישאת על ידי מנהל הרוחני/ משגיח של הישיבה. השיחה עשויה לעסוק לעיתים בענייני השעה העומדים לפתחם של בני הישיבה, ומשכך מעוררת הדים בקהל.
בֵּין הַזְּמַנִּים זהו זמן חופשה ופגרה של בני הישיבות בין ”זמן“ לימוד למשנהו, ובשני פרקים עיקריים של השנה: חודש ניסן עקב חג הפסח וחודש תשרי עקב חג הסוכות. מלבד זאת, גם חודש אב זוכה לחופש, החל מוצאי צום תשעה באב. כמו-כן, גם בשבת רביעית חלה ’שבת חופשית‘ במסגרתה יוצאים בני הישיבה לבית הוריהם.
ראשי הישיבות מתריעים תדיר כי זמן ”בין הזמנים“ אף הוא נחשב ל“זמן“, וכי גם בו יש ללמוד ברצינות, אך בשלווה, התרעננות והחלפת כוחות.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים