קדושתו של יום

או: למה בעצם החרדים לא חוגגים היום * אז במקום לחפש 65 סבות, אסף נ. גלנט לקט נבחר שגורם לתהות פעמים על הסיבה למסיבה * מדינת היהודים בעיני יהודי סוג ב

יום בעצמאות בישיבה שבה למדתי: ערב 'היום הקדוש' נפתח בשיחת מוסר והשקפה מהמשגיח, שבה הועלו על נס כל המעשים הטובים של המדינה. החל מהקמת המדינה תוך כפירה במלכות שמיים, המשך בחילון עולי תימן, וכלה במלחמת החורמה שלה נגד הישיבות והכוללים.

בהמשך, הינו מאחלים אחד לשני "חג שמח" ו-"מועדים לשמחה" (ונהנים בכל פעם מחדש.)

בלילה, ה"משגיח קטן" פיטרל ביתר עוז כדי למנוע מאיתנו את שמחת החג- צפיה על גג הישיבה בזיקוקים.

בתפילת השחרית קראנו בכוונה רבה את התחנון. שאר היום היה רגיל לגמרי.. (חוץ מרעש חזק של מטוסים ששמענו מידי פעם).

*****

האמת? אין לנו שום שמחה ביום הזה. גם אדמורי''ם שאמרו הלל ביום העצמאות הראשון למדינה, כבר לא אמרו אותו בשנה שלאחר מכן. החגיגה הגדולה שהשלטון מנסה לעורר בעם היא מאותם סיבות שדווה ליבנו:

מדינה חילונית, כופרת בה', מלאה ב"כוחי ועוצם ידי".

מדינה שבה נותנים כבוד לכל בני הדתות ולכל האומות, חוץ מאשר ליהודים הלא נכונים.

מדינה שבה כל שקל מהתקציב המופנה לשמירת הדת והמסורת היהודית הרי הוא כעצם בגרונה- "סחיטה".

מדינה שבה 'איש רוח' הוא תמיד איש עם רוח מסויימת מאוד.

מדינה שבה כל המסית נגד החרדים- שדרן פופולרי ייקרא.

מדינה שבה יכול שדרן החי על חשבון הציבור להבטיח אלף ש''ח למכה איש חרדי. ולהמשיך לעבוד ברדיו כרגיל.

מדינה שבה הבג''ץ ממנה את עצמו כדי לשמור את אופי המדינה כמו שהוא חושב, ולא כמו שהעם חושב.

מדינה שבה הבג''ץ שולח לכלא חרדים בגלל רצונם לחנך את ילדיהם ברוח ישראל סבא ולהבדיל באופן דמוקרטי.

מדינה שבה כדי לקבל 19 מנדטים די בג'ל על השיער,חיוך נוצץ, וחוסר רצון לשים כיפה על הראש בטקס ביד ושם.

מדינה שבה לא יהיה מערכון סאטירי אחד בתקשורת (הממומנת מכספנו בין היתר) ללא חרדים נלעגים ועילגים.

מדינה שבה צעירה הרוצה להתפרסם איננה צריכה להתאמץ- רק להרגיז חרדים בקו מהדרין, והופ! גיבורת תרבות חדשה צצה!

מדינה שבה כולם אזרחים רצויים- חוץ ממי שאינם אזרחים רצויים...

וכי למה שחרדי ישמח ביום הולדתה של מדינה, שראש ממשלתה מצהיר ואומר: "ללא החרדים,(והערבים) מצבנו מצויין..."

ואני אומר: בלעדיכם, מחטיאי הרבים, אפיקורסים, רפורמים, מומרים לדבר אחד או שתיים או מאה, מצבנו אכן היה מצויין!