המדינה מממנת את הסטודנטים בממוצע פי 4.04 עד 4.08 מאברך כולל פר ראש * תקצוב המדינה פר סטודנט - 32,633 ש"ח לשנה, השתתפות המדינה בתקצוב אברך כולל - 8,085 ש"ח בשנה
בתחקיר שערך עיתון המבשר מתברר כי בחינת "ההסתה של הסטודנטים וראשי המוסדות להשכלה גבוהה כנגד תקציב מזערי לתמיכה באברכים עניים נחשפת כעלילת דם מרושעת".
וכך נכתב בפתיח לתחקיר: "אברכי הכוללים ולומדי התורה מוותרים - חרף כישוריהם המוכחים - על תענוגות העולם הזה, והם ובני משפחתם מסתפקים במועט כדי להקדיש את חייהם ללימוד התורה... יצאנו לבדוק לעומק, כמה באמת מקבלים האברכים וכמה הסטודנטים... כדי לחשוף את האמת בשאלה מי עושק את כספי המדינה.
לפי התחקיר, "הבדיקה כללה מכלול גדול (אך לא מלא) של תקציבי המדינה לטובת המוסדות להשכלה גבוהה שהיא מקבילה לתמיכת המדינה בכוללים והישיבות בהעברת כספים למוסדות ציבור. כן כללה הבדיקה את תמיכת המדינה באופן ספציפי בסטודנטים באמצעות העברת כספים ישירים לפרט (בדומה לכספים המועברים ישירות למשפחות האברכים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה)".
והתוצאות? "הדהימו אף אותנו", נכתב בתחקיר. לא רק שהמדינה מתקצבת סטודנט פי 4 מאברך, אלא דברים אמורים שלא מדובר בעבודות מחקר או מדע, אלא שלא מדובר בהכרח בסטודנטים למקצועות פרודוקטיביים אלא בעיקר בסטודנטים למקצועות מדעי הרוח והחברה", שהם, לפי התחקיר, "המקצועות המבוקשים ביותר בישראל".
לפי התחקיר ב"המבשר", מספר הסטודנטים הנתמכים בידי המדינה (בעשרות אלפי שקלים בשנה), הינו יותר מכפול ממספרם היחסי המקביל של האברכים הזכאים להבטחת הכנסה מבין כלל האברכים. ומכאן נגזרת מסקנת התחקיר, שחור על גבי לבן: "החרדים מממנים את הסטודנטים!".
"מחצית מהסטודנטים נתמכים ע"י המדינה - לעומת 14% מהאברכים"
לפי התחקיר, סטודנטים בישראל "מתוקצבים במיליארדים ומקבלים עשרות אלפי שקלים בשנה למימון לימודיהם, לצד הטבות בשכר דירה, הנחות של 50% בתחבורה ציבורית, דיור מוזל, ועוד שלל של הטבות מפליגות שאין לאברכים"... לפיכך, "הם הם הפרזיטים האמיתיים".
לפי התחקיר, "קרוב למחצית מהסטודנטים נתמכים על-ידי המדינה באמצעות מלגות והלוואות, לעומת 14% מכלל האברכים הזכאים למלגת קיום של ´הבטחת הכנסה´".
כמו כן, נטען בתחקיר, "המדינה מקצה מאות מיליונים לתמיכה ישירה באמצעות מלגות עבור סטודנטים במקצועות מדעי הרוח שאין בהם תועלת, אך נמנעת מלהעמיד מימון מלגות לימודים להכשרה מקצועית לחרדים... 470 מיליון שקל הועמדו לתמיכה ישירה ב־220 אלף סטודנטים. 110 מיליון שקל הועמדו לתמיכה בכ־71,800 אברכים... סטודנטים למדעי הרוח מקבלים 25 אלף שקל בשנה, סטודנט לרפואה 45 אלף. אברך, הזכאי להבטחת הכנסה, מקבל לכל היותר כ־12 אלף שקל בשנה".
ויש גם צידוק תקציבי, בתחקיר: "החרדים הם כ-10% מכלל האוכלוסייה בישראל, והמגזר החרדי משלם מיסים כחוק. אם כן, מדוע הציבור החרדי אינו זכאי לדרוש בתמורה לכספו לפחות אחוז אחד מתוך 350 המיליארדים של תקציב המדינה - עבור עולם התורה? זכותו של הציבור החרדי, המעביר בפועל את רוב מיסיו לטובת הסטודנטים, לייעד חלק קטן מהכנסותיו למדינה – עבור מטרת לימוד התורה, המהווה ערך עליון בעם היהודי!
"לא המדינה נותנת לנו נדבות – אנחנו נותנים למדינה. המדינה מקבלת מאיתנו הרבה מעבר למה שהיא מחזירה לנו כמגזר. מבחינת הציבור החרדי העסקה המשתלמת ביותר היתה העברת כל המיסים שלנו לקופה מיוחדת שממנה ורק ממנה יתוקצבו כלל מוסדות ושירותי הציבור החרדיים, מבלי לקבל מהמדינה שקל אחד, ובא לציון גואל. אולם המדינה רוצה רק לקחת (כדי לתת לאחרים) ולא לתת. ולכך בוודאי שאנו לא יכולים להסכים".
מתוך אתר כיכר השבת "האמת נחשפת החרדים מממנים את הסטודנטים"
סקירה באתר גלובוס "החרדים מממנים את הסטודנטים; סטודנט פרזיט למדעי הרוח נתמך ב-32,633 שקל בשנה - פי 4 מאברך"
התחקיר המלא:
רישמו את התוצאה הבאה: סטודנט למדעי רוח מתוקצב בלפחות 32,633 ש"ח בשנה על-ידי המדינה. לעומת זאת משקיעה המדינה 8,085 ש"ח לכל היותר באברך כולל בממוצע. הנתונים מופיעים בשחור על גבי לבן במקומות שונים בתקציב המדינה, אולם איש לא טרח השבוע לתמחר את הצביעות של הסטודנטים לכסף קטן או גדול.
אלפי סטודנטים צעדו ביום שני שעבר בערב מכיכר פריז לכיכר ציון במחאה על 'חוק האברכים'. הסטודנטים, מנהיגיהם – ראשי הסגל ותומכיהם בסיעת קדימה, העלו על נס את גזילת כספי המדינה על-ידי אברכים חרדיים. הם הניפו שלטים נגד הציבור החרדי אשר "גוזלים את כספי המדינה" – כספי משלם המיסים החילוני. זאת הייתה הפגנה נוספת בשרשרת של פעולות מחאה והסתה שנערכו בשבועיים האחרונים, מאז הועלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק המותירה על־כנה מצב קיים - מחזירה למשפחות האברכים הנזקקים את גמלת הקיום המכונה: "הבטחת הכנסת מינימום".
בעוד נציגי הציבור החרדי עוסקים בהגנה על אברכי הכוללים ולומדי התורה, אשר מוותרים, חרף כישוריהם המוכחים, על תענוגות העולם הזה, והם ובני משפחתם מסתפקים במועט כדי להקדיש את חייהם ללימוד התורה, יצאנו לבדוק לעומק כמה באמת מקבלים האברכים וכמה הסטודנטים. (השתדלנו כמיטב היכולת לפשט את הדברים כדי להקל על הקורא, בשל חשיבות הנושא שעל סדר היום וכדי לחשוף את האמת בשאלה מי עושק את כספי המדינה).
הבדיקה כללה מכלול גדול (אך לא מלא) של תקציבי המדינה לטובת המוסדות להשכלה גבוהה (מל"ג), שהיא מקבילה לתמיכת המדינה בכוללים והישיבות. כן כללה הבדיקה את תמיכת המדינה באופן ספציפי בסטודנטים באמצעות העברת כספים ישירים לפרט (בדומה לכספים המועברים ישירות למשפחות האברכים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה).
התוצאות הדהימו אף אותנו. ייאמר מראש, כי למרות כל הזהירות ומרחב הביטחון שנטלנו לעצמנו במהלך הבדיקה (בין השאר בשל מגבלות זמן), הגענו לתוצאה החד-משמעית הבאה: המדינה מתקצבת סטודנט בלפחות פי 4 מאברך כולל. לא זאת בלבד שלא מדובר בתקצוב עבודות מחקר או מדע, אלא שלא מדובר בהכרח בסטודנטים למקצועות פרודוקטיביים. מדובר בעיקר בסטודנטים למקצועות מדעי הרוח והחברה - המקצועות המבוקשים ביותר בישראל.
לא זאת בלבד, אלא שהבדיקה העלתה כי מספר הסטודנטים הנתמכים בידי המדינה (בעשרות אלפי שקלים בשנה), יותר מכפול ממספרם היחסי המקביל של האברכים הזכאים להבטחת הכנסה מבין כלל האברכים, שאף הם זכאים לגמלת קיום של 12,000 ש"ח לכל היותר בשנה.
כל זאת טרם נגענו בפרה השמנה והנוגחת - שכרם המופקע, הלא מוצדק וחסר-הבסיס של המרצים, אשר מועבר אליהם בתזרים ישיר מקופת המדינה – היישר לכיס, ללא כל פיקוח או ביקורת חיצונית. לא זאת בלבד, אלא שמרבית מימון האוניברסיטאות, שהוא מימון מדינה, נועד לכיסים של קבוצה מצומצמת מאד של כמה מאות בעלי תפקידים ומרצים, החיים מכספי הציבור. הבדיקה מגלה גם את העובדה כי מוסדות ההשכלה הגבוהה, בניגוד לכוללים, מבוססים ברובם על תקציב המדינה.
וכעת לסכומים ולמספרים:
ספר התקציב של השנה הנוכחית, שנת 2010, מעמיד לרשות הסטודנטים בסעיף מרכזי אחד, סך של 6,864,918 מיליארד שקל. מדובר בסעיף 21 בפרק 'השכלה גבוהה' הנמצא בכרך י"ב של ספר התקציב.
תקציב זה כולל את העברת הכספים לות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אשר כוללת את כל המוסדות להשכלה הגבוהה המוכרים והנתמכים בידי המדינה. בהמשך נפרט מעט על אופן חלוקת הכספים מהות"ת ועל ביקורת מבקר המדינה על היעדר הפיקוח על קבוצת אנשים קטנה המחזיקה באותם מיליארדים. בתוך תקציב זה יש גם תקציב בסך 196 מיליון שקל למרכז לסיוע לסטודנטים שגם עליו נדבר בהמשך.
תקציב זה אינו התקציב היחיד. זהו רק פרק תקציבי אחד בלבד. במדינת ישראל קיימים גופים, קרנות ומשרדי ממשלה התומכים בסטודנטים במאות מיליוני שקלים נוספים מכספי המדינה. להלן העיקריים שבהם כפי שידינו השיגה, כדלהלן:
סך של 217 מיליון ש"ח מועברים על-ידי משרדי הממשלה: החינוך, ראש הממשלה, הקליטה, התמ"ת והבריאות. לדוגמה: משרד הקליטה מעמיד כ-12 מיליון ש"ח לטובת מלגות לסטודנטים עולים חדשים; משרד החינוך מעמיד מלגות לטובת סטודנטים ערביים, דרוזים, בדואים ובעלי צרכים מיוחדים, לסטודנטים במכינות קדם אקדמאיות וסטודנטים ממוצא אתיופי. למשל, סכום של 98.9 מיליון ש"ח עובר ממשרד החינוך לות"ת רק עבור פרויקט פר"ח (פרויקט חונכות).
משרד ראש הממשלה מעמיד 8.7 מיליון ש"ח למלגות לסטודנטים "מותנים שיישארו בירושלים" (מטרה חשובה כדי לשמר לניר ברקת את הרוב החילוני בעיר!). סכום נוסף של 8.5 מיליון ש"ח הוקצה עבור מלגות ותמיכה לסטודנטים המתגוררים במרכז העיר ירושלים (מטרה חשובה נוספת – מניעת התחרדות שכונות...). וכך הלאה.
הדברים נתמכים במכתב ששיגר לפני מספר שבועות ראש אגף התקציבים באוצר מר שוקי אורן ליו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני בו נכתבו הדברים הבאים:
"הנידון: 'דיווח על מתן סיוע של המדינה לצרכי לימודים'. בהמשך לישיבת ועדת הכספים של הכנסת מיום 28/6/2010 בה התבקשנו להעביר נתונים על תשלומים שמעבירה המדינה כסיוע לפרט בתקופת לימודים, מצורפים למכתבי נתוני הסיוע לתלמידים מכלל משרדי הממשלה.
"הנתונים נכונים לשנת 2010 וכוללים כספים אשר הוקצו עבור תמיכות לתלמידים בלבד מבלי לכלול כספים שהועברו כתמיכות למוסדות הלימוד (כלומר, לא כולל את סעיף 21 האמור לעיל, י.ש.) ואשר עשויים לשמש לחלוקת מלגות לתלמידים (ככל שהמוסד מקבל התמיכה יחליט לעשות כן).
"הדוח מחולק ל-2 קבוצות נתמכים: 1. מלגות לשכר לימוד – תמיכות בתלמידי המוסדות להשכלה הגבוהה אשר נדרשים לשלם שכר לימוד, ולפיכך התמיכה המשולמת להם הינה למעשה השתתפות בשכר לימוד. 2. מלגות מחיה – משולמות לתלמידי ישיבות ולהורים יחידים המשתתפים בתוכניות להכשרה מקצועית, אשר אינם זכאים להבטחת הכנסה בשל היותם תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה או במוסדות תורניים. מלגות אלו באות כתחליף להבטחת הכנסה.
"כפי שעולה מהדוח, סך התקציב שייעדה המדינה בשנת 2010 לתמיכה בתלמידים במסגרות להשכלה גבוהה ובמוסדות להכשרה מקצועית עומד על כ-366 מיליון שקל, וסך התקציב המיועד לסיוע לתלמידי ישיבות עומד על כ-110 מיליון שקל".
עד כאן מכתבו של שוקי אורן החושף טפח מהכספים ה"ייחודיים" (כפי שהוגדרה על-ידי בג"צ הבטחת ההכנסה לאברכים) המועברים ישירות לסטודנטים.
למעשה, מדובר במסמך רשמי של ראש אגף התקציבים; אולם, בשל הזהירות במהלך התחקיר, קיזזנו מסך ה-366 מיליון ש"ח שבמסמך שוקי אורן, סכום של 149 מיליון ש"ח, משום שמספרי הסעיפים היו זהים לתמיכות בתוך סעיף 21 להשכלה הגבוהה שאותו הזכרנו לעיל העומד על סך של 6.8 מיליארד ש"ח. על כן מחשבים אנו בזאת רק 217 מיליון ש"ח כתקציב נוסף.
יצוין כי ישנם משרדי ממשלה התומכים בלימודי השכלה גבוהה שאינם מופיעים בטבלה שבמסמך, כדוגמת משרד הבריאות, המקדיש אף הוא עשרות מיליונים לטובת סטודנטים הלומדים מקצועות רפואה, וכן תקציב של משרד הביטחון, אשר החל משנת התקציב 2011 יחל אך הוא לתמוך בסטודנטים בעשרות מיליוני שקלים.
קרנות ממשלתיות נוספות
תמיכות נוספות בסטודנטים מכספי מדינה מופיעות בסעיף 46 פרק 'חוק חיילים משוחררים' אשר בתוכו מופיע סעיף 46-01-03 תחת השם "קרן לסיוע נוסף" העומד בשנת 2010 על תקציב בסך 93,428 מיליון ש"ח.
מסעיף זה לבד חילקו בשנת 2009 מלגות לכ-17,035 סטודנטים בסכום מצטבר של 87,279 מיליון ש"ח. הדברים באים לידי ביטוי במכתב רשמי של מר חיים אומן מנכ"ל 'הקרן להכוונת חיילים משוחררים' שנשלח לפני כחודש וחצי לוועדת הכספים בו נכתבו הדברים הבאים:
"הנידון: נתונים בדבר מלגות לחיילים משוחררים ולסטודנטים. הקרן לקליטת חיילים משוחררים (חיימ"ש) והיחידה להכוונה חיימ"ש מעניקים באמצעות הקרן לסיוע נוסף (על-פי חוק קליטת חיימ"ש תשנ"ד 1994) מלגות לצורך לימודים ודמי קיום במכינות קדם אקדמאיות ובמכללות להנדסאים.
"להלן הנתונים במכינות הקדם אקדמאיות לשנת 2009: א. מלגות משכ"ל: סה"כ קיבלו 5,926 חיימ"ש סכום כולל של 32,204,990 ש"ח, מלגות שכר לימוד במכינות הקד"א (קדם אקדמאיות). ב. מלגות קיום: סה"כ קיבלו 6,263 חיימ"ש סכום כולל של 30,025,777 ש"ח בתקופת לימודיהם במכינות הקדם אקדמאיות. ג. מלגות שכ"ל במכללות להנדסאים: סה"כ קיבלו 4,846 חיימ"ש סכום כולל של 25,048,460 ש"ח למימון 90% מעלות שכר לימוד.
"לסיכום, בשנת 2009 נתנה הקרן סכום כולל של 87,279,227 ש"ח מלגות מכספי הקרן לסיוע נוסף".
ברשימה שצורפה למכתבו של מנכ"ל הקרן עולה כי בשנת 2010 מועמדים עבור הסטודנטים סכומים נוספים בסך 10.5 מיליון ש"ח מקרנות שונות, ביניהן קרנות 'פיס', 'דלק', 'איסלר', 'מרים חסיד', 'אלון', 'שגרירי רוטשילד' ועוד.
וכמופיע במכתב: "נציין, כי היחידה להכוונת חיימ"ש מסייעת בנוסף במלגות לצורך לימודים אקדמאיים מכספי תורמים שונים על-פי הרשימה המצורפת למכתבי זה". למעשה, גם כספים אלו עוברים דרך הקרן הממשלתית לסטודנטים.
כמה עולה סטודנט?
כעת נערוך חשבון פשוט: סעיף 21 להשכלה הגבוהה בשנת 2010 עומד על כ-6,865 מיליארד ש"ח. משרדי ממשלה נוספים בסעיפים שונים - עוד כ-217 מיליון ש"ח. הקרן לחיילים משוחררים - עוד 93.5 מיליון ש"ח. קרנות נוספות - עוד 10.5 מיליון ש"ח.
סה"כ תקציב 2010 לסטודנטים - 7.186 מיליארד ש"ח.
כעת יש לבדוק כמה סטודנטים לומדים ונתמכים על-ידי מערכת ההשכלה הגבוהה המוכרת במדינה.
הדברים מובאים במפורש בדברי ההסבר לתקציב המדינה לשנת 2011 עמוד 14 בפרק השכלה גבוהה: "בשנת תשס"ט למדו בכלל המוסדות להשכלה גבוהה 171,860 סטודנטים לקראת תואר ראשון. מדובר בגידול של 2.4% בין השנים תשס"ח-תשס"ט. מספר הלומדים לקראת תואר שני עמד בשנת תשס"ט על 43,184 לעומת 40,830 בתשס"ח, מהם 34,336 באוניברסיטאות, 7,261 במכללות האקדמיות ו-1,587 במכללות להוראה".
סה"כ מדובר ב-215,044 סטודנטים בשנת הלימודים הקודמת.
אם ניקח את הנתון של הגידול בסך 2.4% שחל במספר הסטודנטים בין השנים תשס"ח לתשס"ט ונעתיק אותו גם לשנה הנוכחית, נגיע למספר סטודנטים של 220,205 בשנת 2010.
שקלול תקציב הסטודנטים פר סטודנט מעלה אפוא את המסקנה הבאה: תקצוב המדינה פר סטודנט - 32,633 ש"ח לשנה.
כמה עולה אברך?
כעת נברר את עלותו של אברך למדינה: ראשית יש לבדוק כמה תמיכה מעבירה המדינה לאברכים. כאן העבודה הרבה יותר קלה. כל תמיכות האברכים והישיבות הגדולות גם יחד מרוכזות בסעיף אחד בסוף פרק משרד החינוך. סעיף ראשי מספר 20-38 המכונה: "העברה למוסדות תורניים". סכום הסעיף לשנת 2010 בספר התקציב עומד על סך של 854,010 מיליון ש"ח. והוא כולל גם תמיכה בישיבות הסדר בסך של 18.6 מיליון ש"ח וכמובן את הסעיף שחולל את הסערה הציבורית – "הבטחת הכנסה לאברכים" בסך של 110.8 מיליון ש"ח.
מספר האברכים והבחורים כולם גם יחד (נכון לחודש מאי 2010) לפי נתוני אגף הישיבות במשרד החינוך הוא כדלהלן: מספר הבחורים 33,768; מספר האברכים 71,848. סה"כ בחורים בישיבה גדולה ואברכים - 105,616 אלף.
קחו מחשבון כיס או טלפון נייד מאושר רגיל, ותשקללו: 854,010 מיליון ש"ח חלקי 105,616 אברכים ותלמידי ישיבה. חישוב התקציב פר ראש מעלה את המסקנה הבאה: השתתפות המדינה בתקצוב פר בחור ישיבה או אברך כולל - 8,085 ש"ח לשנה.
המסקנה היא ברורה וחד-משמעית: המדינה משקיעה פר בחור ישיבה או אברך כולל רבע מהשקעתה פר סטודנט הלומד במוסד להשכלה גבוהה.
יצוין כי בדיקות שנערכו בתוך ספרי התקציב בשנים נוספות קודמות או מאוחרות, מעלות תוצאה כמעט זהה ובדרך כלל הפער גדול עוד יותר.
בסיום קטע זה חשוב להדגיש כי חישוב זה הינו הזהיר ביותר, שכן לפי מקורות שונים נמצא כי מספר הסטודנטים הנתמכים בידי המדינה עומד על סך של 156 אלף בלבד, כאשר הסטודנטים האחרים לומדים למעשה במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים. במידה ונתון זה הינו נכון, הרי שהמדינה מתקצבת סטודנט פי 5 ויותר מאשר תמיכתה באברך כולל.
כ-30% יותר תמיכה בסטודנטים לעומת האברכים
עד עתה התייחסנו לתמיכה הכוללת של המדינה בסטודנטים ובאברכים, הן במוסדות והן באופן ישיר. עתה, אם נעמיד את תמיכת המדינה בסטודנטים באופן ישיר מול התמיכה באברכי הכוללים זכאי הבטחת הכנסה – שעליה קמו הסטודנטים בקול צעקה רבתי – נגלה עובדות מעניינות נוספות:
תקציב של 470 מיליון ש"ח לפחות (266+93.5+10.5) מכספי המדינה מועברים ישירות לתמיכה בסטודנטים נזקקים. לעומת זאת, סך כל תקציב סעיף 'הבטחת הכנסה מינימום לאברכים' – המיועד לאברכים בלבד – עומד על 110 מיליון ש"ח.
גם כאן החישוב יהיה מאד חד-משמעי: אם נפרוס את סך התמיכה בנתמך ובנצרך (עבור כל 220 אלף הסטודנטים) נקבל תוצאה של 2,136 ש"ח תמיכה פר סטודנט.
חישוב דומה של פריסת 110 מיליון ש"ח עבור 71,800 אלף אברכי הכוללים מעניק תוצאה של 1,532 ש"ח בלבד תמיכה פר אברך כולל.
המסקנה: לסטודנטים הוקצבו קרנות תמיכה פר סטודנט בכ-30% יותר ביחס לתמיכת המדינה באברכי הכוללים. (וזאת מבלי להתייחס לתשלומי הבטחת ההכנסה הגבוהים באמצעות הביטוח הלאומי, אשר חלק ניכר מהסטודנטים זכאי להם במקביל).
כ-45% מהסטודנטים נתמכים, לעומת 14% מהאברכים
פרמטר נוסף לאפליית האברכים לרעה לעומת הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה נמצא גם במספר הנתמכים בפועל (לא רק בחישוב לפי ראש).
כדי לעמוד על הנתון הזה נברר כמה סטודנטים זכאים לתמיכות: עיון נוסף בספר התקציב מוכיח את הדברים האחרונים האמורים בצורה חד-משמעית: לפי משרד האוצר (עמ' 32 בדברי ההסבר בפרק 21) עיקר הסיוע הכספי במסגרת המקורות הממשלתיים מתרכז בשש קרנות:
א. הקרן לחיילים משוחררים, המופעל ע"י משרד הביטחון. ב. הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה של משרד הביטחון שצפויה להתחיל את פעילותה בעוד כחודשיים בתחילת 2011. ג. קרן הסיוע לסטודנטים, של המועצה להשכלה גבוהה, בשיתוף משרד החינוך. ד. מפעל החונכות פר"ח, המופעל בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החינוך. ה. קרן הלוואות לתלמידי המוסדות להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. ו. קרן המנהל לסטודנטים עולים במשרד לקליטת עליה. בנוסף עומדים לרשות סטודנטים עולים מעונות מיוחדים בבעלות הסוכנות היהודית, במחירים מוזלים, או לחלופין תמיכה בתשלום שכר הדירה במעונות סטודנטים באוניברסיטאות.
יש לציין כי במשרד הביטחון קיימת קרן נוספת המיועדת למשפחות נפגעי צה"ל, כמו-כן קיימת השתתפות של משרדי הממשלה ושל גופים ממשלתיים וציבוריים אחרים בשכר הלימוד של עובדיהם, לרבות מתן הקלות במכסת שעות העבודה.
להלן פירוט מערך הסיוע לסטודנטים אשר מופעל מתקציב המועצה להשכלה גבוהה:
קרן הסיוע לסטודנטים - ההלוואות והמענקים לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה (כמוגדר בחוק המועצה להשכלה גבוהה), נועדו למימון שכר לימוד והוצאות הקשורות ישירות בלימודי המבקש. המקורות לכיסוי ההלוואות והמענקים מגיעים מתקציב המועצה להשכלה גבוהה.
הקרן מעמידה לרשות הסטודנטים, בהתאם למצבם האישי, מענקים בסך 3,500 או 2,500 ש"ח והלוואות בתנאים מועדפים, בסך 6,000 ש"ח. ההלוואות צמודות למדד המחירים לצרכן בלבד, אינן נושאות ריבית ריאלית, ומועד תחילת ההחזר למדינה הינו שנתיים לאחר סיום שנות התואר התקניות. משך ההחזר הינו 3 שנים.
הנהלת קרן הסיוע לסטודנטים החליטה, החל מתשס"ח, להקצות 80% מתקציב הקרן לחלוקת מענקים לסטודנטים נזקקים ו-20% לחלוקת הלוואות. כל סטודנט במוסד ישראלי מוכר (לרבות מוסד שניתן לו היתר), שאיננו מוסד להכשרת מורים, זכאי להגיש בקשה לקרן. כלומר, גם סטודנטים הלומדים במוסדות הלא מתוקצבים זכאים לקבלת סיוע מהקרן. לסטודנטים הלומדים במוסדות להכשרת מורים קיים מערך סיוע נפרד במשרד החינוך.
פרויקט פר"ח - מלגות פר"ח (פרויקט חונכות) מופעלות בכל המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות המכללות שאינן נתמכות מתקציב המדינה. בשנת תש"ע, תוקצבו ע"י ות"ת כ-19,360 מלגות פר"ח, ובנוסף תוקצבו עוד כ-4,000 מלגות ע"י משרד החינוך; כ-1,350 מלגות ע"י משרד התמ"ת וכ-656 מלגות ע"י גורמים אחרים. סה"כ תוקצבו כ-25,480 מלגות פר"ח. העלות לכל מלגת פר"ח מסתכמת ב-5,589 ש"ח והיא כוללת את המלגה, החזר הוצאות הנסיעה לחונך וכן את הוצאות הריכוז והמנהלה של הפרויקט, ובסה"כ: 142.4 מיליון ש"ח.
מספר הסטודנטים הנתמכים הידוע לנו כבר עתה, עומד על החישוב הבא: 17,035 סטודנטים זכו לתמיכה מהקרן לחיילים משוחררים. כ-25,480 סטודנטים זכו לתמיכה מפרויקט פר"ח. עוד כ-980 נתמכים ע"י הקרנות שע"י הקרן לחיילים משוחררים, ובסה"כ: 43,495 סטודנטים נתמכים. [ישנם תקציבים של קרנות נוספות כפי שיפורטו להלן].
מרכז הסיוע לסטודנטים שע"י הות"ת מסייע לכ-30,000 סטודנטים נוספים בתמיכה ישירה. תמיכת משרד הקליטה, הביטחון והבריאות אינה בידינו בשלב זה, אולם היא משוערכת על כ-24,000 סטודנטים הנתמכים באופן ישיר. המסקנה: כ-97,495 סטודנטים זוכים למלגה, מענק או תמיכה, מכספי המדינה.
הסך הכולל של הסטודנטים, כבר אמרנו שעומד על כ-220,205 אלף. המשמעות: 44.2% מהסטודנטים נתמכים מכספי המדינה במהלך תקופת הלימודים.
למעשה, מתברר כי קרוב למחצית מהסטודנטים זוכים למענק מאחת הקרנות הממשלתיות, או מכמה קרנות במקביל.
לעומת זאת, פחות מ-10% מכלל תלמידי הישיבות והכוללים (העומד על כ-105 אלף) ורק 14% מהאברכים זכאים לתמיכת 'הבטחת הכנסה', לפי החישוב הבא: 10,158 אברכים זכאים ל'הבטחת הכנסה' מתוך 71,848 אברכים. המשמעות: 14.1% בלבד מכלל האברכים נתמכים על-ידי המדינה. האם אין זה מהווה אפליה לרעה של האברכים לעומת הסטודנטים? שאלה טובה.
לומד מדעי הרוח? תקבל 25 אלף ש"ח
אם סברתם שרק סטודנטים שילמדו מקצועות מועילים כרפואה, משפטים או הנדסאות זכאים לקבלת מלגות, טעיתם. אם תלמדו מדעי הרוח תקבלו בין 20 ל-25 אלף ש"ח בשנה. אם תלמדו רפואה או אדריכלות והנדסה תקבלו בין 40 ל-49 אלף ש"ח בשנת תש"ע. חשוב לציין כי לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מקצועות - 'מדעי הרוח' ו'מדעי החברה' הם המקצועות המבוקשים בעלי מספר הסטודנטים הגדול ביותר בתחומי ההשכלה [טבלה 5 מתוך עמ' 14 בכרך י"ב לתקציב המדינה].
מדוע הסטודנטים למדעי הרוח, שאין בהם כל תועלת למשק, עדיפים על פני מדעי היהדות שאותם לומדים האברכים - הזכאים לכל היותר ל-12 אלף ש"ח בשנה, גם אם הם בעלי משפחות בני 12 נפשות? שאלה טובה.
בעניין זה ראוי להזכיר כי לפני כחצי שנה הודיע שר החינוך בכנס בו השתתפו נציגי המועצה להשכלה גבוהה, התאחדות הסטודנטים ומשרד האוצר, על העברת עוד 100 מיליון ש"ח לסטודנטים שמרביתם לומדים "מדעי" הרוח וההבל, במקצועות לחלוטין לא פרודוקטיביים. שר החינוך גדעון סער, אמר כי במסגרת ההסדר החדש, "100 מיליון שקלים יועברו לסטודנטים". זאת באמצעות תשלום ישיר לכיסיהם - סך של 700 שקלים לכל סטודנט.
הבונוס הועבר ישירות לאותם סטודנטים המתעסקים בשטויות כמו פילוסופיה סינית או אמנות מכסיקנית.
תקציב המוסדות להשכלה גבוהה מבוסס על כספי ציבור
ואם חשבתם שהמדינה תומכת רק בחלק קטן מתקציבי המועצה להשכלה גבוהה, כאשר מנגד מובאים תקציבים ממקורות חיצוניים ומתרומות, אזי גם כן טעיתם. בניגוד לכוללים, מסתבר כי מוסדות ההשכלה הגבוהה מבוססים בעיקר על כספי משלם המסים הישראלי. עמוד 39 בדברי ההסבר לפרק 21 קובע מפורשות: "מאז שנה"ל תשמ"ד, ובמקביל לגידול המואץ במספרי הסטודנטים והתרחבות המוסדות להשכלה גבוהה, עלה באופן ניכר שיעור ההשתתפות הממשלתית בתקציבי המוסדות להשכלה הגבוהה. עקב כך גדלה ההשתתפות הציבורית מאז אותה שנה והגיעה בשנה"ל תשס"ז לכ-50.7% מכלל תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה" [טבלה מספר 8 מתוך עמוד 22 בכרך י"ב לתקציב המדינה].
מאז ועד תשע"א הולכת וגדלה משנה לשנה השתתפות המדינה במוסדות להשכלה גבוהה ובשנת 2012 תעמוד על סך של 7.5 מיליארד ש"ח (לעומת 6.8 מיליארד בשנת 2010). כיום במרבית המוסדות, כ-70% ויותר מהוצאות האוניברסיטאיות ממומנות על-ידי המדינה (כפי שיובא להלן מתוך דוח מבקר המדינה). היתר ממומן מכספי שכר לימוד של הסטודנטים (שגם הם ברובם מבוססים באמצעות מלגות ישירות של המדינה לסטודנטים) ומתרומות של גופים שונים בארץ ובעולם.
עמוד 20 בדברי ההסבר קובע, כי התקציב הרגיל של המוסדות ההשכלה הגבוהה מתבסס על שלשה מקורות הכנסה עיקריים: א. ההשתתפות הממשלתית - המועברת למוסדות ברובה בצורה ישירה. ב. הכנסות משכר לימוד. ג. הכנסות עצמיות - תרומות, מענקי מחקר, תמלוגים ממסחור ידע והכנסות נוספות.
אולם כאמור, מרבית הכסף הוא מהמדינה. תימוכין לכך ניתן למצוא גם מעיון בדוח מבקר המדינה לשנת 2008 החושף כיצד עושקת המועצה להשכלה גבוהה את משלם המסים וגונבת מאוצר המדינה סכומי עתק של עשרות מיליארדי שקלים, שרובם המכריע הולך לכיסי ראשי האוניברסיטאות והסגל הבכיר, זאת תחת להוזיל את עלויות שכר הלימוד לסטודנטים שלמענם הם כה דואגים – כנחזה בימים האחרונים.
"שכר הלימוד, מהווה מרכיב קטן מעלות ההוצאות של האוניברסיטאות", כותב המבקר. לדבריו, "הקצבות המדינה הניתנות באמצעות ות"ת הן מרכיב חשוב, אם לא המרכיב העיקרי, במקורות ההכנסה של האוניברסיטאות".
לדוגמה: שיעור ההכנסות מות"ת (כלומר מאוצר המדינה) בשנת תשס"ה, לאוניברסיטת בן-גוריון למשל, הוא 72.98%, ולאוניברסיטה העברית - 64.24%. למעשה, שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים מכסה רק כמחצית מן ההפרש בין ההכנסות מות"ת לסך כל התקציב, כאשר שאר ההכנסות באות מתרומות. כלומר, שכר הלימוד מכסה כ-18% בלבד מתקציב המוסדות הללו.
נו, אז אולי שהמרצים יגבו במקום 60 אלף ש"ח לחודש רק 20 אלף ש"ח, ובכך ניתן יהיה לסייע לסטודנטים בהוזלת שכר הלימוד? שאלה טובה. ועוד שאלה: על איזה מוסד תורני ניתן להצביע כי הוא ממומן במרבית הוצאותיו על-ידי המדינה?...
לסיום קטע זה נציין כי מעניין להיווכח בסוג הנימוקים המופיעים בספר התקציב לעליית תקציב המועצה להשכלה הגבוהה בשנת 2011 לעומת 2010. בפרק ד' עמוד 37 (בכרך י"ב) תחת הכותרת – "עיקרי השינויים בהצעת התקציב", פורטו הסעיפים הבאים: 'תיקון תקציב בהתאם לסיכומי העבר' - 400 מיליון ש"ח. 'החזר דמי הבראה' - 61 מיליון ש"ח. 'נושאים שונים' – 97.4 מיליון ש"ח. הסעיף האחרון "נושאים שונים" זהה כמעט בגודלו לכל סעיף 'הבטחת ההכנסה לאברכים'. כאן איש אינו מעלה את התמיהה - מה זה? איש אינו שואל או מפגין -מה זה "שונים".
רוב התקציב - לכיסם של אנשים פרטיים
כפי שהוזכר לעיל, מרבית הכסף המועבר מהמדינה למל"ג עובר לכיסים של אנשים פרטיים. אם חשבתם פעם שמתוך כ-7 מיליארד ש"ח - מרבית הכספים הולכים למחקרים לטובת המדינה - שוב טעיתם. הכסף ברובו המכריע הולך לכיסים של אנשים פרטיים ולבזבוזים נפשעים. גם כאן, שוב, הדברים נכתבים כמעט במפורש בסעיף "סגל העובדים באוניברסיטאות": "המרכיב העיקרי של התשומות במערכת ההשכלה הגבוהה הינו כח-אדם. תקציב ההוצאה לכוח-אדם הגיע בשנים האחרונות לכ־70-75 אחוזים מסך ההוצאה בתקציבי המערכת".
עיון במקור אחר המפרט את טבלת הגופים הנתמכים בידי המדינה, מגלה כי בעלי תפקידים ומשרות באוניברסיטת תל אביב למשל מתוקצבים בשכר חודשי ממוצע של 52 אלף ש"ח.
עוד מתברר כי הלימודים האקדמיים בישראל עולים כפול מאשר בכל מדינה אחרת במערב. מדוע? משום שהאוניברסיטאות הן כנראה הבזבזניות בעולם. האוניברסיטה העברית, הוותיקה מכולן, היא הבזבזנית מכולן. היא מעסיקה עובד אחד על 4.5 סטודנטים. לעומתה, אוניברסיטת חיפה, בקצה השני, מעסיקה עובד על כל 10 סטודנטים – "בלבד" [בגן הילדים נמצאת גננת על כל 30 פעוטות...].
מסתבר כי התייעלות של פחות מ-10% הייתה מאפשרת להקטין את שכר הלימוד למחצית. אחת הסיבות לחוסר היעילות היא העובדה שיש היום חוגים באוניברסיטאות שמשתתפים בהם רק 4-3 תלמידים חילוניים, עם מרצה ועוזר וצוות מנהלי המתוקצב מקופת המדינה.
7 אנשים מחלקים 7 מיליארד שקלים
ואם חשבתם שהכספים הרבים המועברים על-ידי המדינה למוסדות להשכלה גבוהה מפוקחים ע"י המדינה, בדרך כלשהי, אולי באמצעות פקחים - בדומה לאותם פקחים שנשלחים לפקח ולבלש אחר הכוללים והישיבות ומשפחות האברכים המקבלים 1,040 שקל לחודש - שוב טעיתם.
הכספים המועברים לוועדה לתכנון ותקצוב מוחזקים בידיהם הנאמנות של 7 איש בלבד. לא יותר. הם מחלקים את הכספים בהתאם להחלטות של עצמם. סמכויות המועצה להשכלה גבוהה, הקשורות לטיפול בתקציב הציבורי המיועד למוסדות להשכלה גבוהה, הואצלו לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) בשנת 1972. הוועדה מונה 7 חברים ביניהם 2 נציגי ציבור. תפקידי הוועדה לתכנון ולתקצוב הוגדרו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.
ההחלטה אושרה על-ידי הממשלה ב-5 ביוני 1977 בהחלטה מספר 666 בה נקבע בין השאר: "הוועדה תפעל כגוף בלתי-תלוי שיעמוד בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד אחד, והמוסדות להשכלה גבוהה מצד שני - בכל עניני ההקצבות להשכלה גבוהה. הממשלה והמוסדות הלאומיים יימנעו מלקבל בקשות או המלצות מהמוסדות להשכלה גבוהה עצמם, או מכל מקור אחר וכן יימנעו מלהקציב הקצבות למוסד להשכלה גבוהה שלא בהמלצת הוועדה לתכנון ולתקצוב".
המבקר: כל מערכת ההשכלה - מושחתת
דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשנה וחצי בחודש מרס 2009 קבע כי מערכת ההשכלה הגבוהה ניצלה לרעה את עיקרון החופש האקדמי ופעלה בניגוד למנהל התקין. "אין מקום להשתמש בעיקרון החופש האקדמי באופן גורף להצדקת פעילות לקויה בתחומי מנהל שאין דבר בינם לבין נושאים אקדמיים", נכתב בדוח.
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס קבע כי הגורמים המופקדים על הפיקוח והבקרה על המוסדות להשכלה גבוהה - מל"ג, ות"ת ומשרד האוצר - לא קיימו פיקוח ובקרה מספקים על הנעשה במוסדות המתוקצבים מכספי המדינה. הדוח קובע שהאוניברסיטאות אינן מאפשרות לממונה על השכר במשרד האוצר לפקח עליהן:
"הן עושות מאמצים רבים תוך כדי שימוש גורף בעיקרון החופש האקדמי כדי לסכל כל ניסיון של הממונה להחיל עליהן פיקוח אמיתי ויעיל", קובע המבקר, ומוסיף: "לניסיון המתמשך של האוניברסיטאות להתחמק מפיקוחו של הממונה על השכר אין כל מקום. חופש אקדמי אינו מצדיק היעדר ריסון בתחום השכר ואינו מכשיר חריגות שכר".
הדוח מבקר באופן חריף במיוחד את 'ועד ראשי האוניברסיטאות' (המכונה: ור"ה), המאחד את ראשי שבע האוניברסיטאות ומנכ"ליהן. לפי הדוח, ור"ה הערים קשיים גם כלפי הביקורת של מבקר המדינה בטענה כי "למבקר המדינה אין סמכויות לבקר אותו". רק לאחר שמבקר המדינה הודיע לור"ה כי האופן שבו הוא מתנהג עלול להתפרש כניסיון לסכל את ביקורת המדינה או לשבשה, החל ור"ה לשתף פעולה עם מבקר המדינה.
המסקנה: החרדים מממנים את הסטודנטים!
בשולי הבדיקה לא ניתן להתעלם מהמסקנה הבאה שתעלה כאן: החרדים הם אלו שמממנים את הסטודנטים - ולא להפך. אותם סטודנטים שמתוקצבים במיליארדים ומקבלים עשרות אלפי שקלים בשנה למימון לימודיהם, לצד הטבות בשכר דירה, הנחות של 50% בתחבורה ציבורית, דיור מוזל, ועוד שלל של הטבות מפליגות שאין לאברכים - הם-הם הפרזיטים האמיתיים.
החרדים הם כ-10% מכלל האוכלוסיה בישראל (לפי נתוני הלמ"ס). אם כך, בהכרח הכנסות המדינה ממסים שוטפים ומע"מ עבור מוצרי מזון, צריכה ושירותים נוספים, ברף של 10% לפחות - הינו מתשלומי המגזר החרדי, המשלם מסים כחוק. מדוע אם כן אין הציבור החרדי זכאי לדרוש בתמורה לכספו לפחות אחוז אחד מתוך 350 המיליארדים של תקציב המדינה - עבור עולם התורה?
זכותו של הציבור החרדי - המעביר בפועל את רוב מיסיו לטובת הסטודנטים - לייעד חלק קטן מהכנסותיו למדינה עבור מטרת לימוד התורה, המהווה ערך עליון בעם היהודי!
במילים אחרות: לא המדינה נותנת לנו נדבות – אנחנו נותנים למדינה. הכסף שאנו מקבלים הוא שלנו. המדינה מקבלת מאתנו הרבה מעבר למה שהיא מחזירה לנו כמגזר. מבחינת הציבור החרדי העסקה המשתלמת ביותר הייתה העברת כל המסים שלנו לקופה מיוחדת שממנה - ורק ממנה - יתוקצבו כלל מוסדות ושירותי הציבור החרדיים, מבלי לקבל מהמדינה שקל אחד, ובא לציון גואל. אולם המדינה רוצה רק לקחת (כדי לתת לאחרים) ולא לתת. ולכך בוודאי שאנו לא יכולים להסכים.
"בואו נתחלק ב-7 מיליארד"
"ההסתה של השבועיים החולפים נגד הציבור החרדי אינה אלא צביעות מרושעת, שכן מה שונה אברך המקבל הבטחת הכנסה של אלף שקל מכל מובטלי ונזקקי מדינת ישראל המקבלים כ-3,000 שקל לחודש. למה נגדם לא מלינים הסטודנטים. למה להם לא צועקים – 'שיצאו לעבוד'?!" שואל מזכ"ל איגוד הישיבות הרב שלמה ברילנט.
לדבריו, "אם הם מדברים על שוויון, אז אולי שזה יכלול גם את ה-7 מיליארד, שיחולקו גם לציבור החרדי. מה ההבדל בין מדעי הרוח, הכוללים שטויות מכל העולם, שאין מהן למדינה כל תועלת עתידית - לבין מדעי היהדות? בואו נתחלק יחד בכל התקציב".
לדעתו, גם מקצועות פרודוקטיביים כמו רפואה אינם זכאים לתמיכה יותר מאשר אברכי כוללים. "אחרי הכל מדובר במקצוע שיניב לסטודנט בעתיד רווחים חודשיים של עשרות אלפי שקלים, לעומת אברך שנותר למשך כל חייו עם 1,040 שקלים עלובים והוא גם תורם למדינה ולהמשך המורשת היהודית. אז למה מדעי הרוח, על תורת האינדיאנים והבודהיסטים - כן, ותורה מסיני – לא?" הוא תמה.
ולסיום: אם מדברים על שליחת הציבור החרדי ללמוד מקצוע, לא ניתן שלא להעלות את השאלה הבאה: מדוע המדינה אינה מעמידה קרנות ללימודי מקצועות לציבור החרדי (מכספי מיסי החרדים) – אם המטרה כה חשובה לה. מדוע יזם פרטי הוא העומד מאחורי קרן ק.מ.ח, שהעמידה מכספו הפרטי 40 מיליון דולר למטרה זאת. מדוע שהמדינה ללא תתמוך בסטודנטים חרדיים. עוד שאלה טובה.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים