שוויון בנטל הדם

בסוף כל מלחמה יעמידו החרדים 20% מבניהם מול כיתת יורים למען שוויון בנטל הדם * אחרים לא מתביישים לנכס לעצמם את חללי המלחמות כדי לנגח בני ישיבות * האם נכון לערב רגשות שכול עמוקות בדיון על תפקיד הישיבות בעם

האם השימוש בהורים השכולים ובכמויות הדם שהקיז כל מגזר, כחלק מהשיח לגיוס בכפיה של בחורי הישיבות, מהווה טענה עניינית ולגטימית, או שימוש ציני ודמגוגי בדם הקדושים?

הבה נתייחס רגע לשורש האמירה לפיה החרדים לא נושאים ב"נטל הדם" כפי שאר המגזרים בישראל.

האם לוחמי גל"צ הנהרגים על קדושת הסקופ (הפוליטי בדרך כלל) נושאים בנטל הדם כלוחמי גבעתי המהוללים לדורותיהם?

האם פקידי הקריה נהרגים באותם אחוזים כפי לוחמי סיירת מטכ"ל?

הגדיל לעשות אחד מהפחות חכמים שהוציאה מערכת החינוך הישראלית, והמליץ שבסיום כל מלחמה יעמיד הציבור החרדי 20% מילידיו מול כיתת יורים.

ואני שואל, מה עם שוויון באיכות הדם המותז? מדוע שפצועי תאונות הדרכים ותאונות העבודה בצה"ל, לא יעמידו בשעת מלחמה כ-20% מחבריהם על קו הגבול, על מנת שאיכות הדם הנחותה של פציעות שלא בשעת הקרב יושוו ל"דם האדום והמרוכז" של הנהרגים בקרב פנים אל פנים?

אתם יודעים מה, אולי נדרוש גם מטייסי חיל האויר להקצות כמות טייסים שישבו על הטנקים הדוהרים אלי קרב, על מנת להשוות את כמות ההרוגים, הרי בסופו של דבר כמות השופכים את דמם בקרבות אויר נמוכה משמעותית מלוחמי החפירות.

רק אחרי שנפסיק עם השיח הערפדי ונוקיע את האמירה הדמגוגית והצינית הזו מתוך הדיון הציבורי, נוכל לדבר על חשיבותם של בחורי הישיבות ותרומתם לעתיד המדינה, ואולי אפילו ניצור הסכמה סביב מכסות של חילונים שיבואו לשבת בישיבות ולהנות מאותם "תנאים משופרים", בתמורה לשוויון בנטל לימוד התורה.

דבר אחד אני מבטיח: על כל חילוני שהולך לישיבה, אנחנו כבר שולחים כיום תלמיד ישיבה לצבא.