איך נראים החיים המודרניים בעיני צעיר חרדי * ולמה הם לא כל כך קורצים לו * 68 שנה של מחשבה
אמנם פעם "תואר ראשון" היה נחשב, אך כיום אין מה לדבר על פחות מתואר שני, וחשיבות דחיסת הידע בהתאם לערכי הליב"ה.
מחזור חיי תלמיד הליב"ה
כל אחד עובר סיטואציה כזו בשלב זה או אחר.
דמיינו לכם במשפחת פלוני נולד ילד, ילד זכר, בכור, עיניים לא ברורות עדיין, ילד יפה (חמסה - חמסה - חמסה).
בגלל קשיים וכל מיני בעיות זה הילד היחידי שיש להם.
והילד הזה - הוא אתה!
הרוטינה היא די קבועה בעולם הנורמטיבי ובישראל:
לידה - גן - גן חובה - יסודי - חטיבת ביניים - תיכון.
צה"ל (גיל 18-21).
חצי שנה של עבודה מועדפת (כך מקבלים יותר כסף).
טיול אחר צבא - בדרך כלל זה שנה.
חזרה לארץ והשתקמות - חצי שנה (23).
אוניברסיטה - 3.5 שנים לתואר ראשון בממוצע (23-26.5).
חיפוש עבודה, קצת בילויים, עבודות זמניות (בערך חצי שנה - 3 וחצי).
תואר שני - עוד שנה-שנתיים (32).
חיפוש עבודה רצינית, מערכת יחסים רצינית, ומזל טוב מערכת יחסים רצינית אחרי חיפוש של שנתיים + פירפור של שנה (35).
צריך להכיר, קצת לגור ביחד... (מזל טוב 36).
הצעת נישואין (משכנתא עבור הטבעת, מסעדה וכינור או משהו נדוש כמו צניחה חופשית ועל הקרקע יהיה "התנשאי לי").
נראה לי שזה השלב שנכנסים באמת קצת למינוס.
אתה כבר בן 37 האישה לוחצת, צריך חתונה ועדיין לא נסגר המינוס.
אז חתונה (38).
מנכ"ל בנק ישראל מאושר, ודורש שיקבלו לעבודה רק מי שיש לו תואר שלישי או דוקטורנט, ולך יש רק תואר שני.
עם משכנתא עבור חתונה ועדיין גר בשכירות - וילד... ממש לא מתאים עכשיו (אתה בן 38).
גיל 40 - השעון הביאולוגי מלחיץ (אם לא אותך אז את אישתך)... צריך ילדים.
מזל טוב נלדו לך תאומים (40.9).
לתאומים בר מצוה (53).
התאומים מקבלים צו גיוס (58).
התאומים משתחררים בגיל 21 (61).
חצי שנה - עבודה מועדפת + שנה טיול לחו"ל + חזרה לארץ והסתגלות חצי שנה (63).
אוניברסיטה - 3.5 שנים (66.5).
מזל טוב לאחד התאומים יש חברה, והתאום השני נמשך דווקא למין השני.
התאום הראשון מציע נישואין לבת זוגתו! ומבקש ממך לממן חלק מהוצאות החתונה...
אתה כבר בגיל 68 נראה טוב, קצת כרס, קרחת, מדבר פוליטיקה, ועצבני מהמצב, מחכה כבר לנכדים אך מה לעשות, זה לא מתאים עכשיו... אין כסף!
הילדים לא מבקרים, אף אחד לא מטפל, האישה מתקשה לעזור לך, ואתה יושב ממורמר ושותה פינה קולדה ואומר לעצמך, אך,הדוסים האלו - פרזיטים.
וכמה מינוס נשאר לי ? ובגיל 70 אתה נזכר בצבא וצועק "עד מתי"... הפנסיה...
שוב העלו את הגיל הפרישה לגיל 75. עוד חמש שנים, ואתה עדיין מחזיק את הפינה קולדה עם יד רוטטת מפרנקינסון.
יום הולדתך ה 71 - מזל טוב הילד הנמשך למינו בא לאסוף אותך, לראשונה על חשבונו, לסיור בבית אבות "נוף אבות".
מידי שנה וחצי מבקרים אותך, אתה יושב עם כל החצאי גוויות מזילות הריר המהרהרים בחיים המסכנים ומתרגשים מכל תשומת לב שנותנים להם. אך שני הילדים התאומים שלך עסוקים כל אחד בעיסוקיו שכחו את ההורים... ואתה מתחיל להזיל ריר.
אתה סבא! מזל טוב!!! לקראת גיל 72 נהיית סבא!
הילד שלך שהתחתן - אישתו ילדה !!... בת...
אתה מתרגש ורץ לספר לכל החברים המשחקים שח-מט ודמקה.
היום הנורא מגיע ואישתך ז"ל צריכה קבורה. אתה שומע ברקע את השיר "בדד..." ובוכה.
מגיע להלוויה ורואה את אותו הדוס שהיית צוחק עליו וקורא לו פרזיט מלווה אותך ועוזר לך לקרוא קדיש, פתאום הוא זה שמחבק אותך ומנסה לעודד אותך, ואתה רואה את התאומים שאישתך ילדה ואת הבת של אחד התאומים מסתכלת על דרכה האחרונה של אישתך וחושבת לעצמה "מה לעזעזל אני עושה פה? ואיפה המטען לאייפון".
התאומים בוכים ומספידים את אמא שלהם... את אישתך... ואחרי סופו של יום כזה אתה מגיע לבית אבות בתחושה של עצב ובדידות, ומתחיל לחשוב אחרת.
לאח התאום שהתחתן ויש לו בת - לא הצליחו להביא ילדים לעולם יותר... בגלל : אין כסף, אין זמן, אין מקום ושאר התירוצים.
ואח השני... האח השני... גר אי שם באיביזה או סינגפור או מקסיקו מחפש קקטוס לשבת עליו, וכך משפחת פלוני נעלמה מהמפה.
ואז חושב, אולי משהו בעבר עשיתי לא נכון?! נאאא.... העיקר שנהנתי בחיים חושב אותו הסבא, עשיתי סקי, עשיתי צניחה, עשיתי הכל!
אך עדיין החוסר והרגשת הבדידות מנקרת, לא עוזבת, וכמה חסר עכשיו את הנכדים לידו וזה הרגע שהסבא אומר אולי... ורק אולי... יש משהו בדרך החיים של דוסים
אולי הפרזיטים האלו צדקו במשהו?
האם יתכן שהליב"ה והריצה אחר הכסף הם לא הכל בחיים?
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים