טורים

אין לנו כנגד חיילי צה"ל דבר - כי אם הכרת הטוב

נכשלנו בכך שלא גינינו די את התופעה, ולכן יש לומר בבירור לפורעים ומשלחיהם: אנחנו לא איתכם, איננו מזדהים עם הרשעות והפרעות שלכם, אנו אוהבים את לומדי התורה ומכבדים את החיילים

מעולם לא היתה לציבור החרדי מערכה כלשהי כנגד צה"ל, או מי מחייליו או קציניו. היו מערכות עקובות מדם, עם הדרג הפוליטי, שמטעמים כאלה או אחרים, היו שבקשו לגייס את תלמידי הישיבות. היו שחיפשו את השוויון, כביכול בתמימות והגינות, והיו שחיפשו לחסל את מפעל התורה כולו, חלילה.

כך או כך, צה"ל תמיד היה מחוץ למשחק. יתרה מזאת, גורמי אכ"א איתם אני בקשר ידעו לספר לי על הנזק העצום שגרמו אותם פוליטיקאים, בכך שהגיוס החרדי ירד פלאים, בכמותו ובאיכותו, מאז הכניס יאיר לפיד את ידו לסיר הבישול של היחסים בין צה"ל והחרדים.

כל הקשר בין הגחמה הפוליטית כאמור, לבין צה"ל - הוא מקרי, ובעיקר הרצון שלהם להכות בנו באמצעות צה"ל, שכידוע אינו אלא זרוע מבצעת של ממשלות ישראל באשר הן. הרוב שגרמו לו לדמם דם – דמם ושקט.

מכאן עלה קמפיין 'החרדקים', שהמציאו הקיצונים והאלימים שבמגזר, כאשר ידוע שהרוב איננו מזוהה לא עם הקמפיין ובטח לא עם הקבוצה התוקפנית שפועלת כנגד המשרתים. אך הרוב הפרגמטי, החבול ופגוע מהגזירות שיזם אותו האיש - במקרה זה דמם, משל היה אומר - הפעם ניתן להם להכות בהם כדי שיבינו שיוזמה ותכנון גיוס אלים כנגד הציבור החרדי, כפי שהוצע בחוק, יגרום לכך שגם אנו נחצה את הקווים, ומכאן ואילך לא נתקומם ולא נצא כנגד קמפיין 'החרדקים', כך שהיוזמה המקוללת של הגיוס תתמוסס ותקבור גם את התקוות להמשיך עם הקיים, וגם אלה שהתגייסו בעבר (שלא לדבר על המתעתדים להתגייס) - ייבושו במדיהם.

בתחילה, כאשר נכנסו חיילים לשכונות מסוימות, הם היו נתקלים במבטים עוינים. לאחר מכן, באלימות מילולית, ולאחרונה אף באלימות של ממש.

האלימות באשר היא אינה פוגעת רק באותם חיילים וקצינים שמשרתים את כולנו, הנלחמים ומחרפים את נפשם למען עם ישראל כדי שנוכל לחיות כאן חיים שלווים ומאושרים – כדוגמת אותו קצין שמשרת בבסיס הטירונים בגבעתי שהגיע לניחום אבלים באזור מאה שערים, ונתקל בפרץ אלימות מזוויעה.

האלימות פוגעת  בעיקר בנו. מיום ליום אנו הופכים לחברה יותר אלימה ופחות מתחשבת, כזו שמעגנת בתוכה שיג ושיח פנימי וחיצוני על בסיס האגרוף ולא על בסיס הידברות ומאור פנים, כפי שהננו באמת וכפי שחונכנו וצווינו.

לפני כשנה התריע מי שהיה אז ראש חטיבת תכנון באכ"א וכיום סגן ראש אכ"א – תא"ל, גדי אגמון, שהאלימות הזו עוד תביא לנפגעים בנפש - משפט קשה שנאמר על ידי מי שאיננו שונא אותנו, כמעט והייתי אומר להפך – אוהב אותנו ומכבד את תורתנו.

בכל תקופת תפקידו, עשה תא"ל אגמון ככל שהיה בידו – והיה בידו! - כדי להיטיב עם בני הישיבות בכל תחום ועניין. אלא שדבריו והתרעתו נפלו אצלנו על אוזניים אטומות. משכנו כתפיים כלא מאמינים – והנה זה מגיע.

גם אני נכשלתי ולא גיניתי את התופעה, בשל אותו רציונל של "עכשיו הם יבינו שביוזמת החוק המתנשא והמרושע הם השיגו את ההפך". כנראה שלא כל הדרכים כשרות להשיג את המטרה – גם אם היא קדושה, והיא באמת קדושה מאין כמותה, של שימור לומדי התורה ובני הישיבות.

תמיד נזכור שאם התוצאה היא אלימות וונדאליזם (שלצערנו הם חלק מתרבותם של אותם פורעים הממותגים כ'חרדים' - תופעה  שמחסלת אותנו כבני אדם וגורמת לחילול ה'), כנראה שטעינו.

טעינו בכך שנתנו להם רוח גבית בתצורה של שתיקה, ובעצם נתנו למעשיהם סוג של לגיטימציה.

הגינויים מכל קצווי הקשת החרדית יש בהם אמירה טובה וברורה לאותם פורעים ומשלחיהם: אנחנו לא איתכם, איננו מזדהים עם הרשעות והפרעות, אין לנו כנגד חיילי צה"ל דבר, כי אם הכרת הטוב.

אנו אוהבים את לומדי התורה שמגינה עלינו ומכבדים את החיילים - ולבטח איננו שונאים אותם.

 

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים