אפליית חרדים בחברות ממשלתיות

על רקע הצעת החוק לקידום שוויון הזדמנויות לדירקטורים חרדים בחברות ממשלתיות, עולים קולות המערערים בנחיצות העניין * אנו מביאים כשירות לציבור כתבה שהתפרסמה בנושא בשבועון משפחה * לקרוא ולהבין

"סיוע לחברות מקופחות" ו-"קידום תעסוקת חרדים" הן שתי סיסמאות שהונפקו על ידי שר האוצר יאיר לפיד ואנשיו, כשלפיד מדבר השכם והערב על הצורך הנואש "לגרום" לציבור החרדי לצאת לעבוד. אולם, ההתנהלות המתרחשת בימים אלו ממש באשר למינוי "נבחרת הדירקטורים" לרשות החברות הממשלתיות, מוכיחה כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד: בממשלה לא מעוניינים בתעסוקת החרדים. העדויות שבידי "משפחה" מעידות שהחל משלב הקריטריונים ועד לשלב הגמר, החרדים מופלים כל הדרך אל ה"לא".

הסאגה החלה לפני שלושה חודשים בתחילת נובמבר האחרון, כאשר שר האוצר יאיר לפיד הכריז על "פוליטיקה חדשה" בחברות הממשלתיות, ועל השקת מכרז לאיתור דירקטורים לחברות הממתינות לאיוש. אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, ציין כי כחלק מהתהליך של מינוי קבוצות מקופחות, ימונו 50% נשים ו-10% בני מיעוטים. לחברות השונות נדרשו 500 דירקטורים חדשים. הרשות פירסמה רשימה של דרישות כבדות מאד ביחס לקבלה הראשונית למכרז. תנאי הסף הראשוניים קבעו כי המועמד צריך להיות אחד משלושה תנאים - או בעל תואר אקדמי (ובהמשך נוספה גם האפשרות של הנדסאי) ובעל שנתיים נסיון בתחום השכלתו; או בעל 5 שנות נסיון בתפקיד בכיר בחברה פרטית או ממשלתית, כפי שההוראות פרטו בהרחבה; או בעל תואר שלישי כלשהו. בנוסף, כקריטריונים נוספים לסינון במקרה של ריבוי מועמדים, מעל 1,500, נקבע גם כי המועמדים יצטרכו להיות בעלי 10 שנות ניסיון, וכן בעלי ניסיון ניהולי לפחות שלוש שנים בתפקידים בכירים. למרות הדרישות המכבידות: חרדים רבים שראו עצמם מתאימים לדרישות המכרז, כפי שפורסם על ידי הרשות, ניגשו אליו.

הסינון כלפי חרדים, דווקא בגוף שהוקם בשביל למנוע את סגנון העבודה של העבר, התחיל כנראה כבר בשלב הדרישות. מרדכי אדלר, מנהל בחברת ניהול נדל"ן, בעל תואר ראשון (בארצות הברית), מספר ל"משפחה": "הגשתי בקשה להיות דירקטור ממשלתי, אבל ‘לא נמצאתי מתאים’. מה לא מתאים? יש לי תואר ראשון מארצות הברית, אני מגלגל כספים במאות מיליונים, לומד לתואר נוסף בארץ ויש לי 15 שנות נסיון! תוך יומיים כבר קיבלתי תשובה שאני לא עומד בקריטריון. בתחילה, תארתי לעצמי שאולי זה התואר בגלל שהוא מארצות הברית, ואז שמעתי מעוד אנשים שקיבלו סירוב מיידי למרות שעל פניו היו מתאימים".

אדלר, העומד בראש עמותת "ייששכר וזבולון" המסייעת לקיום חיים תורניים עבור המבקשים להתפרנס בכבוד, החליט לצאת לפעולה ולנסות לאגד חרדים נוספים שמצאו עצמם נפסלים ללא הצדקה, והוא פועל במישור זה בימים אלו.

בעבר, יש לציין, חרדים שניסו להתקבל לא נדרשו לעמוד בקריטריונים מחמירים שכאלה. רוני פאלוך, דירקטור ב"נתיבי איילון" שהיא חברה בבעלות משותפת של עיריית תל אביב ומשרד התחבורה, סיפר ל"משפחה" על תהליך קבלתו כדירקטור: "עברתי ועדה הכשרה קודמת, היה עלי להראות ניסיון קודם ולהשלים מסמכים, אבל מרגע שהוכח שאני בעל ניסיון לא דרשו כאלה דרישות כמו שנדרש במכרז הנוכחי. כמובן שאני חבר גם בועדת כספים, ועדת נכסים וועדת ביקורת, ברגע שאתה בפנים אין רלוונטיות לדת שלך, המקצועיות היא מה שקובעת. אני משובץ בהכי הרבה וועדות. וזה נעשה לא במפתח סיעתי, זה נעשה בהסכמת רוב הדירקטוריון".

"מה שעשו עכשיו", מוסיף פאלוך, "זה דבר מאד מכוער. מאגר הדירקטורים הוקם על ידי החלטה וולונטרית של שר האוצר יאיר לפיד. הרעיון היה שאנשים יתמנו ע"פ כישוריהם ולא על פי כשריהם. כישורים לא נמדדים על פי דת. ברגע שקבעו רף של 10 שנים זה נראה שיש פה איזושהי יד מכוונת למנוע מאלה שהמכונה המשותף שלהם הוא 10 שנים להתמודד. היו בעבר דרישות סף של 3 שנים יש בכך הגיון, לא הגיוני שמי שעשה הרגע רישיון יגיע כמועמד, אבל אנשים שעבדו במוסדות בנקאיים, לדוגמא, שמוכיחים שיש להם אחריות, נסיון הכרה, ביקורת ופיקוח ועדיין לא עומדים בקריטריונים - הדבר הזה מריח מאד מאד לא טוב".

עם סגירת המכרז, בד’ בטבת, הוציא משרד האוצר הודעה לעיתונות על פיה 13,708 איש הגישו מועמדות להצטרפות לנבחרת הדירקטורים. מתוכם היו בסך הכל 461 ערבים. כלומר, המועמדים הערבים מתוך כלל המועמדים היו בסך הכל 3.33%! בכל זאת, שוריינו עבורם 10% מהמקומות. המשמעות המיידית: מועמדים ראויים בהרבה נדחקו לטובת מי שעומדים בקריטריונים הרבה פחות מחמירים ונכנסו רק משום שהם נושאים את הכותרת "ערבים". לכאורה, יאמרו רבים, זהו מהלך ראוי לאור העובדה שערבים סובלים מאפלייה חמורה בקבלה לעבודה.

אלא שחרדים רבים, כך מוכיחים גם מחקרים אקדמיים וגם בדיקות של כלי התקשורת שנעשו בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה, נתקלים באפלייה בקבלה לעבודה. בדיוק ארבעה ימים לאחר ההודעה הזו של משרד האוצר, התקיים במליאת הכנסת דיון בהצעת חוק של ח"כ מאיר פורוש שביקש לקבוע "ייצוג הולם במקומות עבודה" לחרדים, או במילים אחרות: העדפה מתקנת בדומה לערבים. תגובתה של שרת המשפטים ציפי לבני להצעה היתה לא פחות משערורייתית. למרות שההצעה נולדה מתוך שוק מפלה קשות, דבר שכאמור מגובה במחקר אקדמי, לבני טענה שחרדים כלל אינם מעוניינים לעבוד. "אין מספיק חרדים בשוק העבודה, אבל אני חושבת שזה תלוי בכם ולא רק בנו", טענה לבני. "אתם אינכם מופלים לרעה", המשיכה וקבעה למרות הנתונים בנידון. "אתה יכול לטעון שחרדים הם מיעוט, אבל לא מיעוט מופלה", אמרה לאחר שהתבקשה להתייחס לנתונים שהוצגו עם הצגת החוק. "לא נמצאה תשתית לעובדה שמייחסת את אותה אפלייה לקבוצות חרדיות".

יצויין כי על אתר הגיב השר יובל שטייניץ, שהיה בעבר שר האוצר, כי חרדים בהחלט מופלים בשל החשש מהם, בשל המראה החרדי, אך לבני לא הגיבה לדבריו.

אלא שכעת, עם סגירת המכרז לנבחרת הדירקטורים, התברר שחרדים מופלים בהחלט, וגם זקוקים להעדפה מתקנת. מדוע הדבר לא נקבע בחוק? "הלכו ואמרו שקשה להגדיר חרדי", אומר פאלוך. "אתיופי אפשר להגדיר, אשה אפשר, חרדי - זה קשה. זה נכון אבל אין בעיה, תעשו הגדרה מרחיבה שלצורך ההגדרה יפלו לתוכה גם כאלה שהם רק "אולי חרדים" אז אין בעיה אז 50% לא יהיו ממש חרדים אבל המחצית השניה כן יהיו, וגם את זה לא עושים!"

שלהבת חסדיאל, אשת תקשורת ואשת עסקים חרדית, הגיעה עד לישורת האחרונה, של 1,000 המועמדים שנמצאו מתאימים ועברו את כל המשוכות, ולכן לכאורה היתה אמורה להקרא לראיון. אחרי שכבר התבשרה שהגיע לשלב השני, קיבלה הודעה ארוכה ומפורטת האומרת כי על אף שהיא בעלת כישורים גבוהים (לשון ההודעה), וכי "השכלתה ונסיונה הניהולי נמצאו מספקים וראויים", הרי שבשל הצורך להקצות מקום לערבים היא נכללת ב-100 המועמדים שסוננו החוצה.

"יאיר לפיד רוצה שהחרדים ישתלבו ובסוף אני נופלת וערבי לוקח לי את המקום?", היא שואלת בכאב בשיחה עם "משפחה".

במכתב לאורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, היא שטחה את טענותיה במלואן. "לא קשה לתאר בפניך את הקושי שיש לחרדים להגיע אל מעל 900 החילוניים, בעלי ניסיון ניהולי ורקע אקדמאי עשיר, והנה עשיתי זאת והוכחתי יכולות מרשימה.. אך ה"אפלייה המתקנת" לה זכו המועמדים הערבים, ושאותה לא מקבלים המועמדים החרדים – דוחקת אותי מחוץ לרשימה. המציאות הזו, בה המגזר הערבי מקודם בחברות ממשלתיות, למול החרדים הזוכים לנחיתות ולאפליה מגזרית – הינה עוול שיש לתקנו. יש למחות נגדו ולפעול להסרת החרפה הזו. שהרי בשל מציאות איומה זו, כמה שהחרדים יהיו ראויים ומקצועיים, תמיד יעקפו אותנו. כמו שגם למועמדים הערבים אין סיכוי ורק בזכות האפליה המתקנת, 100 מהם נכנסים בקלות ובבטחה, תוך דחיקת רגליהם של אחרים שסיכויים נחסם בבוטות".

יצויין כי כבר לפני למעלה משלוש שנים, במסמך של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", קרא עו"ד ד"ר חיים זיכרמן לקבוע העדפה כזו כדי לסייע לחרדים המעוניינים לעבוד להשתלב בשוק התעסוקה. "על החוק לקבוע למגזר הציבורי סדרי עדיפויות בהעסקת עובדים, באופן שיחייבו שילוב של חרדים במשרות הציבוריות הדורשות תואר אקדמי", כתב זיכרמן. "מדינת ישראל - כמעסיק הגדול ביותר במשק הישראלי - היא זו שעשויה להביא את השינוי הנדרש, ולתת תנופה חזקה להעסקת חרדים בשוק התעסוקה. כאשר הציבור יראה פקידי שומה חרדיים ברשויות המס, פרקליטים חרדיים בפרקליטות המדינה, דירקטורים חרדיים בחברות ממשלתיות, השינוי יעשה את שלו. הרתיעה מהעסקת חרדים תרד, האינטגרציה החברתית תגבר. יתרה מכך. כאשר הציבור החרדי ידע כי ללימודים האקדמיים יש עתיד תעסוקתי מכובד, מגמת רכישת התואר האקדמי תלך ותגבר".

יצויין עד לרגע כתיבת השורות חסדיאל לא נענתה ולמעשה, נכון לעכשיו, בשל התנגדותה של שרת המשפטים - אין לחרדים הרבים המעוניינים לעבוד כל הגנה מסוג של "העדפה מתקנת". לידיעת הקורא יאיר לפיד.