שערוריה נוספת מבית מדרשה של שרת המשפטים ציפי לבני: אין מינוי דיינים כל עוד לא יקודמו המקורבים * הקפאת המינויים בבתי הדין הרבניים פוגע בהתנהלות תיקיהן של נשים רבות המעוניינות לסיים את הליך הגירושין שלהם, לחלקן יגרם נזק בלתי הפיך * כל זאת עד שהשרה תסיים את קידום האינטרסים שלה, על גבו של האזרח הקטן כמובן
כששרת המשפטים הפכה מומחית למינוי דיינים: "שרת המשפטים ציפי ליבני, מסרבת להאריך את תוקף המינויים הקיימים לבית הדין הרבני הגדול, אם הרבנים הראשיים יסרבו למנות את הרב שלמה שטסמן כדיין זמני". הידיעה הלקונית הזו ששודרה בגלי צה"ל לפני מספר ימים עשויה היתה להיתפס כעוד אחד ממאבקי הכח בין הרשויות השונות כשבמקרה הזה השחקנים הם משרד המשפטים והרבנות הראשית.
אלא שבעימות התורן יש שחקן שלישי, שקט, שקוף, שמשלם מחיר אישי וכואב: עשרות גרושות, עגונות, ומעוכבי דיון שייאלצו להמתין עוד חדשים ארוכים עד שעניינם יידון בפני הרכב של דיינים בכירים. במה דברים אמורים? בית הדין הרבני הגדול מונה כיום 2 דיינים, ובמילים: הערכאה התורנית החשובה ביותר במדינת ישראל, המכריעה בפרשיות ההלכתיות הסבוכות ביותר מורכבת משני אנשים בלבד. כדי להבין את כמה המצב הזה סוריאליסטי - נסו לדמיין את בג"צ בקונסטלציה כזו. הקונספט האנומלי הזה מצריך מינוי של דיינים נוספים, הליך שיתרחש בחדשים הקרובים. בינתיים מבקשים הרבנים הראשיים למנות דיינים זמניים עד למינוי הקבוע, ואף התנדבו לשבת ימים נוספים בהרכב בית הדין כדי למלא בגופם את החסר.
רק שההליך הכה מתבקש הזה דורש את אישורה של שרת המשפטים וזו מסרבת לחתום. הסיבה: דרישתה למנות דין צעיר הנמצא בעשור הרביעי לחייו כדיין זמני. שטסמן מסתבר, נחשב לדיין מוכשר שעתידו עוד לפניו, אלא שגילו הצעיר וחוסר ניסיונו [הרב שטסמן עובד שנים ספורות במערכת], לא מקובל על אבות בתי הדין בישראל, שמסרבים לקבל את העובדה כי דיין צעיר וחסר ניסיון ישמש כערכאה ערעורית עליונה על תיקים שנידונו בפניהם רק מפני ששרת המשפטים סבורה שהוא 'ליברלי וטוב לנשים'. לכל גם ברור כי רצונה של ליבני למנות את שטסמן כדיין זמני הוא ניסיונה לכפות על עולם הדיינות באמצעות ההליך הנוכחי את מינויו כדיין קבוע בשלב מאוחר יותר.
מינויו של הרב שטסמן, הנחשב לפי גורמים בכירים בעולם הדיינות למקורבה של ליבני כפי שדווח בגל"צ, מייצר לא פחות מקטסטרופה משפטית. עשרות התיקים הכוללים כאמור דילמות הלכתיות סביב עגינות, ממזרות, גירושין וכו' קיבלו השבוע הודעת דחייה לתקופה של למעלה מחצי שנה. לא צריך להיות מומחה גדול או טוען רבני בעל שם כדי להבין כי בחלק מהתיקים הנזק הינו בלתי הפיך, וכך, בחסות הטיעון – המוזר כשלעצמו – שיש למנות דיין הנחשב כמתון כלפי הנשים, ממתינות עשרות נשים ליום בו ימונו דיינים שיטפלו בעניינם
אל מול הנרטיב התקשורתי – ישראלי הכל כך מוכר סביב מועקות הנשיים האומללות ומסורבות הגט, וסחיטתם האיומה - סנטימנט המעורר ענין אמוציונאלי ורגשי בלב כולנו כשהחמלה הכנה מנותבת במהירות לזעם קדוש כלפי בית הדין הרבני - מצליח, שוב, המהלך השקט של ליבני להפוך את הרבנות לשוביניסטית ורודפת נשים. חלקה של השרה המעכבת את פתרון המצוקה לא מצויין, לא מדווח, ומכאן שאינו מכור כלל לכלל הציבור. בעיצומה של פרשייה עגומה זו מותר אולי לשאול, כיצד היתה מגיבה התקשורת הישראלית לסיפור אקוויוילינטי עם השינוי היחיד הבא: לשרת המשפטים לא קוראים ציפי ליבני, אלא ניסים זאב?
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים