מייל שהופץ ברשימות תפוצה פנים חרדיות, מספר על יוזמה נפלאה של קרוב לבבות בחג הפורים.
ברצוני לשתף אתכם תחילה בסיפור אישי. לפני כשנה עברתי לשכונה חדשה, כזו המכונה "מתחרדת" אך ממש רחוקה מלהיות חרדית בפועל.
כבר ביום המעבר זכיתי לבקבלת פנים לבבית משכנתי החדשה שגרה בדלת שמולנו, אישה באמצע שנות השישים לחייה. "שלום, אני השכנה שלכם. אנחנו מאוד לא שמחים שחרדים משתלטים לנו על השכונה. אנחנו חילוניים. שלא תעזו להעלות בדעתכם להשפיע עלינו"!
נשארתי בלי מילים.
וזאת הייתה רק ההתחלה. בכל פעם שכדור התגלגל לחצר שלה, השכנה הייתה מתקשרת למשטרה, כך שהילדים נאלצו לשחק ברחוב. ללא הרף היא התקשרה גם לפיקוח העירוני כדי להלשין שהצַבָּעים השאירו פחית שתייה בחניה, למשל. בכל בוקר חיכה לנו מכתב חדש וכאב ראש חדש.
חיינו בפחד מתמיד מהאישה הזאת, כשאף פעם לא ידענו איזו בשורה והטרדה יביא עמו יום המחר.
אשתי, שחכמת נשים לה, העלתה והציעה אסטרטגיית הגנה: בוא נציף אותה בחסד!
את צוחקת! הגבתי, עם האשה הזאת כלום לא יעבוד. אבל בסופו של דבר, הסכמתי שלנסות ודאי לא יזיק.
הייתה זו תקופת פורים והחלטנו לנצל את ההזדמנות ולשלוח לשכנתנו משלוח מנות. כשקיבלה מידי את המשלוח המנות היא הייתה המומה לחלוטין. בפה פעור היא נטלה אותו ולא ממש הגיבה. כמה שבועות מאוחר יותר אשתי הגישה לה זר פרחים לכבוד חג הפסח, ככה סתם בשביל אוירת חג האביב. פתאום היחס החל להשתנות. לא שבמהירות היא הפכה ידידותית ומסבירת פנים באופן אקטיבי כלפינו, אך לפחות הפסיקה להתקשר למשטרה. בהמשך הקיץ הזמנו אותה אישית לחתונת בתנו ואח"כ לבר מצווה של הבן. היא, שמעולם לא השתתפה באירועים חרדיים, העלתה הרבה שאלות בנוגע לאורח החיים החרדי שדרשו תשובות רבות. אז כבר לא חששה להתפעל בפנינו בגלוי מעולם התוכן החדש שנגלה בפניה ובעיקר מכך שלכל מעשה ופעולה קיימת משמעות לתפיסתנו. הפתיע אותה לראות כיצד היהדות בשבילנו היא דרך חיים, בשמחות, באבל ואפילו בסדר הפעולות שלנו כשאנו קמים בבוקר.
ניתן לומר שהכל כבר השתנה.
חווינו במוחש כיצד ניתן בקצת יחס אישי, אפילו מלאכותי וחסר תועלת בראייה ראשונית, לשבור סטריאוטיפים ומחיצות וליצור מהפך.
במהלך הזמן הזדמן לי לספר את סיפור המעשה שלנו לעוד מבני הקהילה וסתם חברים ומכרים ולא הופתעתי לגלות שגישה זו של נתינה בכל מחיר היא כמעט היחידה שבכוחה לפרק התנגדויות, לחולל מהפך חשיבתי ובעיקר להביא להרמוניה ושלום במקומות הפחות צפויים.
השנה, החלטנו קבוצת אברכים צעירים ואני בתוכם, להפוך את היוזמה הזאת לפרויקט ארצי: השנה כולנו נשלח משלוח מנות לפחות ליהודי אחד, שאינו נמנה על סביבתנו הרגילה.
בפורים הקרוב נחרוג מהרגלנו "להחליף" משלוח מנות אך ורק עם מכרנו הצפויים. הרי כל מטרתה של המצווה היא לקרב בין לבבות שאינם בהכרח קרובים. לשם כך, נבחר דוקא מכר שאינו שומר תורה ומצוות וכך למעשה נקיים את מצוות משלוח מנות באופן המושלם ביותר ברוח כוונת חז"ל! נמען המשלוח יכול להיות שכן או מכר כלשהו איתו אנו קשורים ביחסי עבודה, מסחר וכדומה.
זהו מתכון מדהים המסוגל לחולל נפלאות והוא המפתח לשינוי ולהצלחה בכל יחסי האנוש שלנו. כשהמקור הוא כמובן במשלי: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי טז, יח)
אומנם ראוי שניישם רעיון מבורך זה בפורים בכל שנה, אבל השנה עלינו להשתדל בו במיוחד. בתקופה האחרונה חש כל אחד מאתנו בהתגברות הניכור והעמקת העוינות כלפינו הציבור החרדי. כשבמקביל סקרים שנערכו העלו ממצאים עצובים, כי רוב החילונים משוכנעים כי החרדים שונאים אותם. דבר שמי כמונו יודע כי רחוק עד מאוד מן האמת. עיקר הריחוק והפילוג לא בא מתוך רציונליות, אלא ממקום רגשי ולמרבה הצער גם מותסס לצורך גזירת קופון פוליטי.
לפנינו אפוא, מנגנון נפלא המאפשר לנטרל בקלות תחושות הבל וקיטוב שכאלו, ולעומתם להפעיל מסר של רגש חיבה וכבוד מול רגש השנאה. לפתוח את לבנו באקט של קרבה וידידות, כלפי האדם היהודי באשר הוא אדם יהודי. בסכום פעוט, מסוגל כל אחד מאיתנו לגרום להפחתת הניכור בינינו, להנמיך את אש השנאה והמחלוקת בין המגזרים בעם ישראל.
חשוב שנתגייס כולנו לפעולה זו, שנחוש את השליחות המוטלת עלינו. בעז"ה המשלוח האחד שלך יביא לשינוי קטן שיצטרף לשינוי הגדול שתיצור הקבוצה כולה.
מטרתנו השנה להגיע לחמשת אלפים משלוחי מנות.
הכנסו לאתר http://purim5774.wix.com/purim הקליקו "גם אני מצטרף" לתמיכה ביוזמה. כעת הכינו את משלוח המנות שלכם, העניקו אותו בחיוך רחב לאדם שבחרתם ותובילו מהפכה של אהבה ואחדות.
כעת זה בידיים שלכם.
הפיצו ושתפו גם את חבריכם.
פורים שמח!