תתפלאו, אבל אף אברך לא חי על חשבונכם

המנהיגים מנסים לפלג את העם כשהם אומרים שהאברכים חיים על חשבונכם. אבל האברך הממוצע חי על חשבון המשכורת המצומצמת שלו מתוך בחירה - הוא מקדיש את חייו לתורה

את חייהם של אברכים אני מכירה היטב ומקרוב. ארבעת אחיי הם אברכים העוסקים בתורה באמת ובתמים, במשך שעות היום ולעתים אף יותר מכך. לעומתם, אני חיה לצד אדם העובד בעבודות כפיים. מהיום שהכרתי אותו ידעתי, כי הוא איננו מסוג האנשים שיושבים ולומדים כל היום, הוא פשוט אדם של עבודה קשה. אני מנסה לחשוב על העבודה של בעלי, שלי, של השכנים היוצאים מדי בוקר בשעה מוקדמת ובכלל, על כל אדם עובד במדינה, האם אנו עושים זאת מתוך אידיאולוגיה מסוימת? מתוך דאגה כנה למדינה? אולי מתחושת אחריות למסים שיזרמו כראוי? או מדאגה לכך שהאבטלה לא תייצר מדינת עוני?

בואו נהיה כנים לרגע ונודה, התשובה היא לא אידיאל ולא דבר הדומה לו. אנחנו הולכים לעבודה כדי לחיות טוב. אנחנו הולכים לעבודה כדי לגמור את החודש בכבוד ואם אפשר - גם להשאיר לבזבוזים. אנחנו הולכים לעבודה............ קליק לכתבה המלאה