דוד סתו, הבעד - והנגד שכנגדו

למה יש חילונים שאוהבים את הרב סתו? כדי שיאהיב עליהם את התורה, או שפשוט יסיר מהם את עולה המאיים והמכביד של הרבנות האורתודוקסית המאיימת והמצעצ-בנט? * אבי שוורצמן מפזר את האבק

בשבוע הקרוב יתקיימו הבחירות לרבנים הראשיים לישראל, ולבד מהפוליטיקה שדומה כי מעולם לא הייתה נוכחת כפי שהיא בבחירות הנוכחיות, דבר נוסף מבליט ומחריג את מערכת הבחירות הזו מקודמותיה וזוהי מועמדותו של הרב דוד סתיו. מועמדות שמעוררת עימות חריף בין שני הצדדים הדי קבועים של המתרס הישראלי הלוהט ממילא. בצד החרדי - שכולל גם קולות לא מעטים מהזרם הדתי לאומי - היא מעוררת התנגדות נחרצת. ואילו בצד הלא-דתי היא מביאה לראשונה למעורבות גדולה בבחירות ולהבעת עניין בתוצאתן. בצד הזה זוכה הרב סתיו לתמיכה מסוימת שבעוד כמה ימים נדע אם באה לידי ביטוי גם בגוף הבוחר.

בשורות הבאות אני מבקש להתייחס לשתי התגובות הללו.

מראשית מסע הבחירות מניף הרב סתיו דגל שעיקרו הוא שינוי פניה של הרבנות. הוא מבקש להנהיג ברבנות הראשית גישה הלכתית מקלה יותר שמתחשבת עם המציאות שבתוכה היא מתנהלת, וכן להסיר את המעטה הקשוח והבירוקרטי מעל פני הרבנות, להפוך אותה לרלוונטית יותר, למזמינה יותר.

אך אם נשים לב נראה שהחלק החילוני התומך בלהט במועמדותו מתכוון לדבר אחר לחלוטין. הוא מעוניין ב'דרך הקוּלא' שמבקש הרב סתיו להנהיג, לא משום שהיא תאהיב את התורה וההלכה היהודית על הציבור הישראלי, אלא דווקא כדי שתצמצם את מקומם. הלא ברור שהגורמים הללו היו מעדיפים את בחירתו של רב (או רבה?) שגם יאפשר נישואים חד מיניים ויכיר בגיורים רפורמיים – לו רק היה לכך סיכוי פוליטי.

התמיכה הנלהבת הזו נושאת בחובה צביעות לא מעטה כאשר היא מנופפת במטרות ובהשקפות של הרב סתיו אך בעצם מבקשת לדחוק באמצעותו את הקווים האדומים של ההלכה עד לקצה רק בכדי לייצר מרחב ציבורי מחוייב פחות למסורת היהודית. וצריך לומר את האמת - המטרה הזאת גם לא תושג, כי בסופו של יום ההלכה – כל הלכה – היא בבסיסה מחייבת, לא רק מקלה. וגם אם ייבחר לא יוכל הרב סתיו, עם כל רצונו הטוב, 'להעלים' את החיובים והאיסורים הרבים שעדיין ימלאו את ההלכה היהודית.

אך אם אכן כך, אם תומכיו החילונים של הרב סתיו מעוניינים לבטל את מה שנותר מן הצביון הדתי במדינה, ידרשו הם בגלוי את מה שמכונה ''הפרדת הדת מהמדינה'', למה ללכת סחור סחור?

זה באשר לתמיכה החילונית. וההתנגדות החרדית, מה עניינה? אז נכון, בציבור הרחב היא אמנם נתפסת כעוד איזה מאבק פוליטי קר על השליטה ברבנות. אבל מה לעשות, הפעם זה הרבה יותר מזה. בצד החרדי קיים חשש כן ואמיתי שהמדיניות של הליכה בדרך הקולא במטרה לקרב את היהדות לציבור הרחב - תוביל לויתור על עקרונות הלכתיים, שהרצון להנגיש את ההלכה יהפוך לצורך לרַצות שאיפות של גורמים שונים לביצוע שינויים ש'לא עוברים' את הסד ההלכתי.

מי שמחזר תמיד אחר ההיתר, אומרים שם, ולא בלי הגיון, מי שמחפש, כמדיניות, לצמצם את המגבלות שמייצרת ההלכה, עשוי למצוא את עצמו מוותר לעיתים על ההלכה ומעגל בכוח פינות מחודדות.

החשיבות הקריטית של משימת חיבור העם – גם בחלקו הלא דתי – למקורותיו ולתורתו איננה מוטלת בספק, ובאמת הגיע הזמן לבצע אותה. התורה והמצוות שייכים לכולנו. אבל החיבור המיוחל הזה לא יבוא בצורה של הלכה מתגמשת הנצבעת לפי הגוון התורן ומשתנה לפי הנוחות העכשווית, נדמה לי שגם העם לא ירצה בהלכה כזו.

אבי שוורצמן הינו פובליציסט חרדי ובעל טור בבמות שונות