רחל גבע נחשפה לחור השחור, ולא נשאבה לתוכו * במילים בודדות היא מסכמת את החוויה * באה מאהבה
התאהבתי. לא ממבט ראשון. זה היה תהליך. די מהיר אני חייבת לציין.
אבל לפני כן, גילוי נאות: אני חילונית. במסגרת עבודתי, חשבתי שרצוי כי אכיר את המגזר החרדי באופן בלתי אמצעי. היינו, לא דרך כתבות בעיתון או בטלוויזיה, אלא אחד על אחד. לא ידעתי לפני כן כלום על המגזר. לא היו לי דעות לכאן או לכאן. ידעתי שהגברים לובשים שחור ולבן, הנשים מתלבשות בצניעות, רובם אינם משרתים בצבא והגברים בישיבות. זהו בערך.
דרך הרשת הכרתי בחור חרדי. התחלתי לשאול שאלות. הסתקרנתי. מאוד. לאט לאט הכרתי עוד ועוד גברים חרדים ונשים חרדיות. נשאבתי. הפתיחות שלהם כלפי היתה מפתיעה. שאלתי עוד ועוד שאלות וקיבלתי תשובות, וידע. האמון שנתנו בי כבש אותי לגמרי. מה אגיד לכם? התאהבתי. אין מילה אחרת לתאר את זה.
וכן, אני מודעת לכך שיש לי עוד המון ללמוד, להכיר, לדעת. ואני מודעת לכך שאני מכירה פלח קטן מהמגזר החרדי. נכון. אבל גם זה משהו, ורוב החילונים סביבי אינם מכירים, או זוכים לכך. כמה חבל.
מאז שהתאהבתי, חבריי ומשפחתי התחילו לדאוג:
רק שלא תחזרי לנו בתשובה
זה המשפט שאני שומעת לפחות פעם בשבוע.
לכם הקוראים, הן החילונים והן החרדים, אומר כך: אף אחד לא מנסה להחזיר אותי בתשובה וגם אני איני מנסה לחלן את אחיי ואחיותיי החרדים. אנחנו חיים בהרמוניה, ממש כמו תזמורת. לפעמים יש חריקות ולפעמים יש ויכוחים, אבל רוב הזמן יש מנגינות נפלאות!
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים