עסקנים בקרית יובל: נפשיט נשים כדי שחרדים לא יסתובבו כאן

ועד קרית יובל החופשית מכיר את הכל חוץ מהחופש של אדם לחיות על פי דתו ואמונתו * כדי להצר את צעדי זרים הם מחדירים למרחב הציבורי רקדניות בטן חשופות * כמו כן הם מתכננים הפגנות רעשניות וקולניות שיטרידו את מנוחת תושבי השכונה * הכל כדי שתסבלו והכל בשם החופש

חשבתם שישראל היא מקום טוב לחיות בו. לפחות ליהודים. לפחות בירושלים. לפחות ב2013. אז חשבתם, וזה בדיוק הזמן לעשות חושבים מחדש. כי מסתבר שלהיות יהודי חרדי במדינת ישראל זו משימה ממש ממש מורכבת. הרבה יותר מאשר חייו של כלב, למשל.

והנה הסיפור, בשכונת קרית-היובל הירושלמית ישנם תושבים חילונים המנהלים כבר שנים ארוכות מאבק למניעת 'התחרדות' (איזו מילה מכובסת: אפליה שפלה ומשפילה!) השכונה, כאשר בכל פעם ננקטים צעדים אחרים להצר את צעדיהם של התושבים החרדים. אזרחים שבסך-הכל חיפשו דירה פשוטה להתגורר בה ולגדל את ילדיהם. בחודשים האחרונים גילו לתדהמתם הפעילים האנטי-דתיים את הילדים הללו, ואת העובדה שהם משתעשעים בגינות הציבורית בשכונה ומיד נזעקו להילחם נגד ההשתלטות החרדית, כלשונם, על הגינות.

נכון עדיין אין שלטים מפורשים שאוסרים על חרדים להיכנס לגינות הציבוריות של קרית יובל, אבל בשביל זה נעשה דבר חמור עוד יותר: וועד קרית יובל החופשית מתכנן לקיים בגינות פעילויות שימנעו מהחרדים להגיע, בין היתר שיעורי ריקודי בטן לנשים. תוך המלצת הועד להגיע בלבוש חושפני. כנראה שבכדי להלחם באחר השונה, גם ניצול ציני והחפצת גופן של נשים, הינם אמצעים ראויים.

ועוד בתפריט, בערב שבת הקרובה יחדש הוועד את "קבלות השבת", הכוללות חילול שבת בפרהסיה וליווי מוזיקלי, בשותפות עם 'הישיבה החילונית' ועם 'צעירים במרכז'. ולכבוד החידוש תכלול המסיבה גם ארוחה חגיגית, מופע של נגני 'לה בסטה' והצגה לילדים. ובקרוב, כדי שתהיה סיבה לחילונים לעזוב את המסך בבית, תתחדש במתחם גם הקרנת הסרטים בשבתות.

משיחה עם תושבים חרדים בשכונה, מתברר כי כל נסיונותם להגיע להדברות עם אותה קבוצה המגדירה את עצמה כנציגי קרית יובל החופשית, עלו בתוהו. מבחינתם, הפתרון הוא אחד: שלילת זכותו של אדם חרדי לגור במקום.

לטענתם, השכונה יכולה להוות סמל לדו קיום, אם נתעלם מאותה קבוצת פרובוקטרים רעשנית הפועלת בניגוד לדעתם של רבים מתושבי השכונה שאינם חרדים.

גורמים שונים בעיר מצביעים על הבחירות הקרבות כמניע לפעילות אותה קבוצה גזענית וצעקנית. לדבריהם, יום לאחר הבחירות תעלם אותה קבוצה, והשקט והשלווה ישובו לשכונה.

משום מה אני נזכר באגדה עתיקה, על פארק משחקים במדינת אפרטהייד אלמונית, שהעז להפריד בין קבוצות שונות. האגדה מספרת, שכל תושבי אותה מדינה מהנשיא ועד אחרון העיתונאים, גינו בתוקף את המעשה הנפשע. 

בא לי לא להתעורר מהחלום