גבירותי המכובדות. האם באמת תפילה כזו ליד הכותל משתלבת עם ערכת התפישות המערביות שלכן? עם האינדיבידואליות שלכן, עם כל מסכת הרעיונות הליברליים שאותה רכשתן בתרבות מערב המתפרקת לה לאיטה? הלא הכול הוא המקום האחרון בעולם בו שייך שתבחרו בו למקום תפילה.
אני מנסה להבין אותן, את הנשים הקרויות משום מה 'נשות הכותל'. אני מנסה לחדור אל ההיגיון או כמו שאומרים אל הרציונל שלהן? מדוע הן נדבקו דווקא אל הכותל?
שיהיה ברור, אני מאד מכבד ומבין (ואני לא לועג חלילה) את רצונן להתפלל. הלוואי על כל נשות ישראל. זה הוא הצורך האמיתי של נפש האדם המביא אותו אל פתח הגאולה האישית, לפחות. גם יש קמצוץ של היגיון במה שהן מתעקשות להתעטף בטלית ולהניח תפילין בתוספת קריאת התורה. נו, טוב, סוף סוף הן קרבנות הפמיניזם הלוחמני שממאיס על הנשים את הרצון להיות אישה, ונאבקות לדמות בכל מחיר לגבר. לא כאן המקום להאריך עד מה עמוק המניע הזה, המפעיל את כל מערכת התעמולה והעשייה שלהן ברחבי העולם וגם בארצנו הקטנטונת, שמכל הצרות שנחתו עליה נוספה עליה גם זו, המיותרת לחלוטין.
אבל, מה ההיגיון שלהן להתכנס דווקא ליד הכותל, למען הגשם את חזון התפילה שלהן ואת השאיפה שלהן להידמות בכול לגבר? מה הכותל אשם?
הרי בינינו, הכותל לא תואר לו ולא הדר. כל בית כנסת רגיל מפואר ממנו, וכן להבדיל גם הטמפלים הרפורמיים ברחבי העולם. ואם כן, מה הדביקות הזאת לאבנים הללו?
מילא החרדים לדבר השם, מכל הסוגים ומכל המינים, משמש להם הכותל זיכרון פורתא של עבר מפואר, קיר מתנשא המרמז לנו על הדר בית המקדש שחרב, ושההיצמדות אליו היא לא רק בגלל כי אם היא נושאת בקרבה גם תפילה מעומק הלב לחידוש המקדש ולעבודת האלוקים שנעשתה בו, אשר באחרית הימים, כמקווה, בעזרת השם, ישמש גם בית תפילה לכל העמים,
כלומר, כל משמעות הכותל היא במה שאין בו בפועל כי אם רק הזיכרון מה היה ומה יהיה. וזו השאלה: אם נשות הכותל הללו שותפות לחלום הזה? האם גם בהן מעוררת העמידה מול חומת האבנים האפורה הזאת את האסוציאציות של בית המקדש על עבודת הקרבנות שבו? קרבנות שכל יום ויום נשחטו שם ללא הרף ושפך דם הבהמות זרם בתעלות מסביב למזבח. נו, באמת, על זה הן חולמות נשים אלו כאשר התפללו שם ביום ששי שעבר את תפילת מוסף, בה מבקש המתפלל לשוב לעבודת הקרבנות כפי שהייתה בעבר?
אם זו האסוציאציה המרגשת את לבכן? אם לזאת אתן שואפות בסופו של דבר, הרי הפסיקו שטויות וכיהודיות טובות הצטרפו נא אל קהל המתפללות בדביקות וברגש מתרונן, ואור הזוך והטוהר יזרח גם בעיניכן.
אבל גבירותי המכובדות. האם באמת תפילה כזו ליד הכותל משתלבת עם ערכת התפישות המערביות שלכן? עם האינדיבידואליות שלכן, עם כל מסכת הרעיונות הליברליים שאותה רכשתן בתרבות מערב המתפרקת לה לאיטה? הלא הכול הוא המקום האחרון בעולם בו שייך שתבחרו בו למקום תפילה.
האם אתן קולטות את האבסורד בתפילתכן ליד הכותל? כותל, שעל פי השקפתכן היו צריכים להחריב אותו כדי לגאול את העם מן האמונות הללו של ביאת המשיח ושיקומו של המקדש? הלא, כפי שאמרנו, כל ערכו זו האסוציאציה שהוא מעלה! ואיך זה מסתדר פרדוקס שכזה בראשכן, ההגיוני לכאורה?
ואולי יש לכן כוונות אחרות זדוניות יותר בבואכן להתפלל דווקא ליד הכותל? ואולי פענחנו מזימות אלו ומשום כך אנו מתנגדים נתנגד לכן בכל תוקף?!
פורסם בעיתון "משפחה"
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים