העסיקו חרדים — ולא רק בהיי־טק

אם לאחר שנים של שקידה ולימוד, כשהוא נחשב העילוי של הישיבה, החרדי מחליט לצאת ולפרנס את משפחתו, מבחינת המעסיקים, אין הבדל בין אותו אברך לבין נער פוחז שנשר מהלימודים בגיל צעיר ומאז הסתובב ברחובות

"במקום שבו יש בעיה, יש הזדמנות", את זה יודע לדקלם כל יזם מתחיל. בשוק התעסוקה הישראלי קיימת בעיה שבה טמונה גם הזדמנות לא מנוצלת.

בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה תעסוקתית של ממש במגזר החרדי. שיעורי ההשתתפות בשוק התעסוקה עלו בעשרות אחוזים בקרב גברים ונשים, עיתוני סוף השבוע המגזריים עמוסים בפרסומים על מגוון מכללות ומסלולי לימוד שונים וכל מוסד אקדמי ישראלי שמכבד את עצמו פותח שלוחה חרדית. מאות סטודנטים חרדים לומדים מקצועות שונים, ועוד אלפי בוגרים כבר נמצאים בשוק.

ואולם עדיין למרבית מבני המגזר המעוניינים להשתלב בשוק התעסוקה אין אפשרותם לרכוש מקצוע, שכן הם מגיעים אליו כשהם כבר נשואים ובעלי משפחה. לרכוש מקצוע דורש מהם להשלים בגרויות, ולהשקיע כמה שנים בלימודים. אם עבור סטודנט מהשורה זה קשה — ודאי לחרדי שצריך לפרנס משפחה. באין ברירה הם נאלצים לקחת כל משרה שמוצעת להם, ללא קשר ליכולת ולפוטנציאל.

בגלל החסר בלימודי ליבה, חרדי המעוניין להשתלב בשוק התעסוקה מתחיל בנקודת מוצא נמוכה. אך לצד זאת, אותו חרדי לא בילה את 20 שנותיו ברביצה על גבי מעקי ברזל ברחובות.

במגזר החרדי מוחדרת כבר מגיל קטן השאיפה והרצון לגדול ולהיות תלמיד חכם וגדול בתורה. בהתאם לכך גם מתנהל סדר היום. לדוגמה, בישיבות החרדיות מתחיל לרוב סדר הלימוד הראשון כבר בשש בבוקר ונמשך עד תשע בערב. עד לערך גיל 20 סדר היום של נער חרדי נע סביב לימוד התורה, בזה הוא משקיע את כל כולו, ובזה נמדדת הצלחתו.

אם לאחר שנים של שקידה ולימוד הוא מחליט לצאת ולפרנס את משפחתו, הוא מוצא עצמו העילוי של הישיבה, זה שתמיד הוציא את הציונים הגבוהים ביותר, עם תג המחיר נמוך. מבחינת המעסיקים, אין הבדל בין אותו אברך לבין נער פוחז שנשר מהלימודים בגיל צעיר ומאז הסתובב ברחובות.

ההפסד הוא כפול. ברמה האישית העובד מרגיש חוסר מיצוי אישי ותסכול. ברמה הלאומית, חלק גדול מהם ודאי יכול היה לתרום תרומה משמעותית יותר לכלכלת ישראל.

עובדים אלה הם ייחודיים. צעירים ומוכשרים, שהשקיעו את מרבית חייהם בלימוד מאתגר, חלקם בעלי יכולת למידה והתמדה גבוהה. כמו בכל מגזר, גם בקרב חרדים יש שהיו יכולים להיות רופאים, או למלא שורה של תפקידים חשובים אחרים, אבל הם מפספסים זאת מחוסר יכולת לרכוש את ההשכלה הרלוונטית.

בתחום ההיי־טק זיהו את המגזר החרדי לפני שנים, ולפי ההערכות ישנם כיום כמה מאות חרדים העובדים בתחום. רק באחרונה התמודדו יותר מ–200 יזמים חרדים בתחרות מאיץ הסטארט־אפים של מיזם קמא־טק, המסייע בשילוב חרדים בתחום.

ההצלחה נובעת בעיקר מכך שחברות ההיי־טק רואות בגיוון תעסוקתי ערך עסקי ולא רק חברתי. אך מרבית המעסיקים רואים בחרדים בעיקר פתרון למשרות שבהן יש קושי לגייס עובדים. כך נוצר מצב שמרבית העובדים החרדים ממלאים תפקידים ברמה נמוכה. כאן נדרשת שינוי חשיבה, לזהות את ההזדמנות שיש בהעסקת חרדים. יש מגוון תחומים פרט להיי־טק שבהם ניתן למצות את הפוטנציאל.

בעיקר מה שדרוש זה חשיבה עסקית נכונה, ויכולת לזהות את הפוטנציאל העסקי הייחודי בישראל. זה יהיה טוב לכולם: היזם ירוויח עובדים בעלי יכולות גבוהות, החרדים ירוויחו כשלא ילכו לאיבוד בין הארגזים במחסנים, וגם אנחנו כחברה נרוויח.