חדש בצה"ל: אישורים רפואיים מונפקים על ידי הש.ג.

דרישה ציבורית נרחבת להפקיד בידי הש.ג. את הזכות להנפקת אישורים רפואיים * מארגן המחאה: לא יתכן שהש.ג. אחראי מספיק להגן על מחנה שלם, ונטול סמכות להחליט בגורל חייל בודד * מגחכים? חכו שתקראו מה רוצה נורית יעקבס-ינון

באייטם שעלה באתר ynet נותנת טלי פרקש במה לדעתה של נורית יעקבס-יינון שרוצה שתרחמו על גיורות.
העובדה שחלק מתהליך הגירות הינו טבילה שנעשית על פי ההלכה בפני שלושה גברים המהווים בית דין, לא מוצאת חן בעיניה.
גם העובדה שכיום הדברים נעשים כשהאשה לבושה בחלוק נרחב, לא מניחה את דעתה. היא "מזועזעת". היא אפילו מחליטה לעשות מעשה, וקוראת לגיורות להלחם. עוד לא הפכו ליהודיות, היא כבר רוצה שהן תלחמנה ביהדות אליה הן מבקשות להצטרף, ומפני קשייה הוזהרו מראש, כחלק מתהליך הגירות.
כאן המקום להודות לה באמת על ששאר חלקי היהדות כן מקבלים את אישורה.

יהדות, למי ששכח, איננה נצרות או איסלאם. לנו אין מצווה ל"ג'יהאד"- מלחמת קודש להפוך את כולם ליהודים. לנו אין "מסיון" שיכניס את כולם תחת כנפי דתינו.
היהדות איננה מעוניינת לעשות נפשות ולהוסיף אותן לשורותיה, והתגובה הראשונה לכל מי שמבקש להצטרף לעם ישראל היא דחיה. גם במגילת רות אותה נקרא בחג השבועות הקרב ובא, אנו מוצאים את הדחיה הזו בצורה מסודרת. בפרק הראשון, בפסוק טו, משכנעת נעמי את רות לשוב לביתה ואל עמה. "הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך". וכך גם נפסקה הלכה למעשה.

 ב-ynet רוצים לגרום לכם לחשוב שגיור הינו תהליך פורמלי כלשהו, שינוי סעיף בתעודת הזהות. ולא היא. גיור הינו תהליך של שינוי מהות, והינו תהליך שכרוך בקבלה של 613 מצוות לא פשוטות בכלל! והחלק הבסיסי של הגיור הוא אמירתו של הגר: אני מקבל את התורה, כפי שהיא.

ואותה תורה, מה לעשות? לא מתחשבת בדעתה של נורית.
ההלכה ברורה מאוד בנושא, כל תהליך של גרות מחייב טבילת המתגייר/ת לעיני בי"ד של שלושה גברים.
זוהי ההלכה. קשה לגרים? לא נעים להם? הם באמת באמת לא חייבים. הן באמת באמת לא חייבות. הן יכולות להשאר גויות, ואנחנו מוותרים עליהן בלב שלם ולא מעוניינים בהן.
מה גם שברוב בתי הדין באו לקראתן וחיפשו פתרון המותר על פי ההלכה, והן טובלות, ממש כמתואר בכתבה, עם חלוק רחב מאד על גופן כך שהמים יכולים לעטוף אותן והדבר לא יחשב "חציצה".

יעקבס-יינון שואלת: "זה נראה לך הגיוני שהאישה שאחראית לחותם הכשרות של הטבילה שלך ושלי, לא מספיק טובה לטבילתה הכשרה של אותה גיורת?"

ואנחנו רוצים לשאול אותה: "זה נראה לך הגיוני שהש.ג. יכול להחליט אם אני מספיק בטוח כדי להכנס לבסיס צה"לי אבל לא יכול להיות זה שיחתום על הכשירות הרפואית שלי?"

אם אתם מגחכים עכשיו, תבינו כמה מגוחכת הגב' יעקבס-יינון נראית. לכל אחד יש את התפקיד שלו, ולא הרי טהרת יהודיה כהרי טבילה לשם גירות. כלים יכול כל אחד (מעל גיל מצוות) לטבול לבד, בשביל טבילה לשם טהרה צריך שיהיה מי שישגיח, ובשביל טבילה לשם גירות צריך בית דין. ולא מוצא חן בעיניכן? לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (רות א - ח).

בתגובה כותבת נורית יעקבס-ינון, כי משום ציווי 'ואהבתם את הגר' היא מחפשת את האפשרות להתחשב ברגשותיה של המתגיירת. לטענתה, היו בין פוסקי ישראל שלא הניחו לדיינים-גברים להכנס למקווה בו טובלת הגיורת. וראוי שכך ינהגו גם כיום.

לקריאת המאמר המלא ותגובתה המלאה של נורית יעקבס-ינון: צופר ערפל