קשה להבין את התקשורת הישראלית: יום אחד היא תוקפת מי שערך מנגל בעיתוי פרובוקטיבי, למחרת היא נשטפת באהדה למי שערכו תפילה במיקום פרובוקטיבי • ואיפה החוק?
קשה להבין את רוחה של התקשורת הישראלית: יום אחד היא נשטפת בסערה בשל קבוצת בחורי ישיבה שערכו מנגל בעיתוי פרובוקטיבי - למחרת היא נשטפת באהדה לקבוצת נשים שעורכות תפילה במיקום פרובוקטיבי.
בוקר אחד מאדימות כותרות העיתונים מזעם, על כך שיש מי שבקהות חושים, באטימות ושמא נאמר באווילות - עורך לו על האש ביום השואה ופוגע ברגשותיהם של רבבות ניצולי שואה.
אך למחרת אתה פותח את אותו העיתון, ופעם הוא מספר באהדה רבה, על חבורת נשים שפוגעות במה שיקר לליבם של רבבות, אולי אף אותם הרבבות עצמם שנפגעו רק אתמול מאותו מנגל.