בעוד אסי דיין שוחט את אביו המנוח בסכין לא חד, מה שנקרא 'לאט ובטוח' ובעוד התקשורת והעם – עמך צוהלים, מזכיר משהו את צהלת יושבי הטריבונות בחיסול משת"פים בעזה, הרב דוב פוברסקי, דווקא מרחם על האב ואף יותר על הבן ועוד יותר מכך על העמך
בני גילי עוד זוכרים היטב את דמותו הנערצת של משה דיין, צבר ישראלי, תעוזן, פצוע בעיינו, עיוורון בעיין אחת, נכות שעושה אותו לעוד יותר גיבור ואיש מלחמה – משה דיין הצטייר כגבר ולוחם שהאומה הערבית כולה פחדה מצילו ודברה אודותיו.
זו הייתה תקופה אחרת, באותה תקופה, לא היה ילד פלשתיני שהעיז להרים יד או קול כנגד חייל צה"ל שתחת פיקודו של דיין.
התקופה הייתה גם שונה בהיבטו של בג"צ, בית המשפט העליון דאז, ששכן במשכן קטן ורעוע, בעיקר בהשפעתו המוגבלת וטווח יכולותיו מול השלטון. והשלטון כשלטון, ידע ועשה בכל כבשלו.
משה דיין חוץ ממקצוע המצביא, אותו הוא רכש – יש אומרים בזכות, הוא גם היה חובב כמה דברים שבהם הוא גם עסק, עיסוקים שכאלה שכיום יש שיושבים בגינם בבית הסוהר, כאלה שאין זה מכבודי לפורטם, וכאלה אחרים שקשורים לעתיקות שגם בהם אין טעם לעסוק.
כך או כך, כבר אמרנו – תקופה אחרת.
מצביא הוא היה, מפקד נערץ גם היה. ועכשיו גם מסתבר שאבא הוא היה, עובדה יש לו בן שקוראים אותו אסי.
ואסי לא רוצה שישכחו שהוא הבן של משה דיין, ולכן הוא מבקש לשחוט אותו מעל במת התקשורת, בסדרה שמשפילה את האב והבית עד זוב דם.
והעם, הרי כבר אמרנו, אוהב דם – ואסי משחרר ממנו בקצב וללא רחם.
מי היה משה דיין האיש, הוא היה דמות צברית ישראלית, שהיה בה לומר ולדחוק את דמויות העבר היהודי של העם, את הדמות היהודי הישן, לטובת הדמות הישראלית הצברית הקשוחה והמתנשאת.
על כשמותו אמר דוד בן גוריון, 'תדע כל אם עבריה שמסרה את בנה למפקדים הראויים לכך', אך טבעי היה לצפות שבנו יהיה פרי ערב ובשל, כיאה לאותו עץ שהצמיח אותו ראוי...
והנה פלא, דווקא הדמויות המזוקנות, המיושנות אלו מהגטו המשפיל של היהודי הגלותי, גדלו כאן בארץ הקודש, ואם תרצו במדינת ישראל, דמויות רבות של בני נוער, שהלכו והולכים בדרך שחונכו. דרך של תורה, באותה דרך אותה טוו לנו קדמונים מדור דור. ואותו אסי דיין, בנו של המצביא הגדול, מה נהיה ממנו? גבר שטוף בסמים ומנעמי החיים, כאלה שזרקו אותו והביאו אותו לסף התאבדות, ועתה לעת בגרותו וזיקנותו הוא מבקש לשחוט את אבא על גבי המסך – למגנת לבו, הרי שרק שם עוד ניתן לשוחטו היום.
רק שימו לב מה היה לנו פה: מצביא נערץ שבנו שבא לשוחטו, נערץ עוד יותר, על הפתיחות והאומץ.
נראה לי דווקא בערב בחירות, שבהם ניתן לאזרחים להשפיע על עתידה של האומה היושבת בציון, ראוי להטיל את הפתק שמאחוריו יש נציגים שערכים אמתיים וגבוהים נישאים על כפיהם.
ולא מצע של חסה וצנון.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים