בעוד חוק החשמל הכשר עורר סערה ציבורית בשל תוספת של 30 מליון ש"ח, התוספת לחשמל ירוק שעברה במקביל בשקט ציבורי ותקשורתי היתה לא פחות מהסכום המדהים 9,500 מליון ש"ח!
קטעים מתוך כתבתו של רותם סלע באתר nrg קליק לכתבה המלאה
(כתב: רותם סלע)
"בשביל התהליך הרבנות תדרוש העלאת תקציב. כן, כמו שזה נשמע. עוד כספי מיסים ילכו לרבנות", נכתב בעצומת 'מתנגדים לחוק החשמל הכשר'; ב"מאקו" התפייט זוהר ישראל על הג'ובים החדשים הצפויים לצוץ ברבנות ("המפסידים: אנחנו שנאלץ לשלם על כל זה"). וזה אכן מעצבן. מאוד. כלומר, הפקדת השאלטר בידי הרבנות בהחלט מקוממת. אבל הכסף? אלו רק דמי כיס. יש סעיפים יקרים בהרבה, שאפשר לחטוף בגינם את הג'ננה. אם נשווה, למשל, את העלויות הכרוכות ב"חשמל כשר" לעלויות ההחלטות שכפה הלובי הירוק על אזרחי ישראל - ניווכח שמדובר בניסיון להשוות פיל כרסתני ליתוש הסובל מתת-תזונה. החשמל ה"כשר" יעלה לנו כמה עשרות מיליוני שקלים. הקפריזות הירוקות יעמיסו על גבו של מר ישראלי עלות נוספת של כ-9.5 מיליארד שקל. כ-4,300 שקל בממוצע יתווספו לחשבון החשמל השנתי של כל משק בית בישראל.
גלעד ארדן: האיש השווה מיליארדים
תקציב הרבנות הראשית לשנת 2011 עומד על קצת פחות מעשרים מיליון שקלים. אם נוסיף לו 175 מיליון שקל למימון המועצות הדתיות, 41 מיליון שקל ממשרד הפנים, תחת סעיף "תפעול שירותי דת," ועוד כמה סעיפים אחרים של 'בירוקרטיית-דת' נמצא עם סכום כולל של כ-300 מיליון שקל. גם אם הסכום הזה יתפח בעוד 10 אחוז - 30 מיליון שקל - הרי שהתוספת לא תהיה גדולה מתקציב אגף מערכות המידע במשרד הרווחה, למשל. כדי לממן את השגעונות הירקרקים, נצטרך להצטייד במחשבון עם הרבה יותר ספרות.
מקרה ראשון: חברת החשמל תבעה באחרונה להעלות את מחיר החשמל ב-30 אחוז, כדי להתמודד עם העלויות העולות ומתמרות של ייצור החשמל. הסיבה: עד שתחובר החברה לקידוח "תמר" יאזל הגז הזמין לתחנות הכוח, מה שיתבע שינוי בסל הדלקים של חברת החשמל: היא תצטרך לעבור מסל דלקים זול, המבוסס על פחם וגז, לסל דלקים יקר, המבוסס על מזוט ועל סולר.
הפוליטיקאים מפחדים לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה, שמשמעותו היא עלות נוספת של אלפי שקלים לחשבון החשמל של כל משפחה בישראל. אבל אין להם ברירה. על-פי נתוני חברת החשמל עלות הדלקים צפויה לעלות ב-2012 ולהגיע ל-20 מיליארד שקלים - כ-11.2 מיליארד שקלים יותר מזו שנרשמה ב-2010. ההפרש הזה הוא תקציב הרווחה של מדינת ישראל כפול שניים. מישהו יצטרך לשלם על הפער הזה ולמדינת ישראל, כידוע, אין סנטה קלאוס.
למרות ההתפתחות הטכנולוגית בטכנולוגיות ניטור, שהקטינה עשרות מונים את הזיהום הנובע מתחנות פחמיות, הן עדיין מזהמות יותר מתחנות המבוססות על גז. אבל תג המחיר על הסחבת הבלתי אפשרית מתבטא לא רק בעלות כלכלית של מיליארדי שקלים, אלא גם באוויר מזוהם יותר בגלל שריפת מזוט וסולר.
אמונתם היוקדת והטהורה של השר ארדן והארגונים הירוקים הורידה את כולנו על הברכיים ודרך השאלטר האישי שלנו אנו נשלם בשנה הקרובה לא פחות מ-9.5 מיליארד שקל. העלות הזו גדולה פי 3,000 ויותר מעלות "החשמל הכשר." הארגונים הירוקים (והשר ארדן) מובילים מדיניות אווילית וגחמנית ויקרה הרבה יותר מזו שהרבנות הראשית חפצה בה. הזעקה הציבורית על כך הייתה צריכה להיות רמה ועזה. בפועל, השוד הזה התקבל בקול דממה דקה. אולי חבל שלירוקים אין שטריימל.
לכתבה המלאה
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים