יאיר לפיד, כותב מוכשר ללא ספק, מגיש מצע מוכן היטב להתמודדות בבחירות * הוא בעד שינויים מתוך דיאלוג והסכמה רק בתנאי שלא יקבל כח ביד * אם יקבל את 22 המנדטים המבוקשים, הוא מתחייב לרמוס את המיעוטים השונים * ואם תהיתם: הוא דווקא מאוד אוהב חרדים
בטור שפרסם יאיר לפיד בשבוע שעבר באתר 'כיכר השבת', הוא מספר באופן נוגע ללב, כיצד הוא נעלב.
איני מצליח שלא להיעלב בכל פעם שאני קורא או שומע שאומרים עלי שאני שונא חרדים, יהודים, או את הדת היהודית. זה מעליב למרות שאני יודע ומבין את הצורך הפוליטי העומד מאחורי הטיעון הזה. המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – זקוקות כאוויר לנשימה רק לדבר אחד: לאוייב.
ומיד הוא מסביר בשפתו הקולחת, שבעצם לכל בר דעת ברור שהוא אוהב חרדים, ודואג להם, והסיבה שלא שמענו את קולו כתושב מודיעין בפרשת פארק ענבה, היא בטח רק בגלל שקולו נצטרד או סיבה שולית אחרת.
ומפיצי השמועות הזדוניות נגדו, הם חברי המפלגות החרדיות, שפוחדות מהיום שבו יביא את בשורת הגאולה למגזר החרדי: החילונים יאהבו את החרדים, הציבור החרדי לא יהיה העני ביותר בישראל, הוא בוודאי ידאג לאפליה מתקנת במגזר הציבורי, יחייב בחוק מתן ייצוג הולם לחרדים במגזר הציבורי ובחב' ממשלתיות. הטבות למעסיק שידאג להתאים את מקום העיסוק לשילוב חרדים וכדומה. וכמובן ידאג למעמד האשה החרדית, ולשילוב חרדים במגזר העבודה, ועוד ועוד.
אבל מיד אחר כך, בשורות הבאות הוא מציג את ההצדקה להאשמתו בשנאת חרדים.
אם עד היום הכרנו את מושג ה'כפיה החרדית' יאיר לפיד הפקות גאה להציג: כפיה אמונית, או שמא כפיה מחשבתית.
וכך כותב יאיר לפיד, בין דברי פתיחה וסיום יפים על כך שוויכוח הוא דבר לגיטימי:
"אני חושב שכל אזרח ישראלי צריך לשרת בצבא או בשירות-אזרחי בקהילה... אני מאמין שכל אדם צריך לעבוד למחייתו ולפרנס את ילדיו..."
כלומר, על המגזר החרדי להתיישר על פי מחשבתו ואמונתו של יאיר לפיד.
ומה אם הוא לא יצליח לשכנע בוויכוח?
הערב הוא מבהיר בצורה ברורה בדף הפייסבוק שלו:
שר החינוך שלנו לא יעביר אגורה שחוקה לבית ספר שלא מלמד לימודי ליב"ה ויעביר 909 מיליון שקלים מ"תשלומי העברות לכוללים" לשכר המורים...
ולאחר שקיצץ גם את יתרת התקצוב ממוסדות החינוך החרדים המופלים לרעה גם כך, הוא ממשיך וכותב:
אני סבור שבנושאים המהותיים זכותה וחובתה של המדינה לומר לפעמים לאזרחיה שאין להם רק זכויות, אלא גם חובות. עלינו לנסות – ביחד – לא להגיע לרגעי העימות האלה, מפני שאיש אינו רוצה בהם
ולמען לא נטעה חלילה כי אכן דרך השלום והפשרה היא נר לרגליו, הוא ממהר הערב להבהיר:
אם יהיו לנו 22 מנדטים נגיש ביום הראשון לכהונת הכנסת הבאה את ההצעה שלנו לשירות שווה לכולם
אם כך מתי הוא מתכנן לקיים את הדיאלוג עליו הוא מדבר, ולנסות - ביחד - שלא להגיע לרגעי העימות הללו?
כנראה במקרה שלא יצליח לקבל 22 מנדטים...
כלומר, יאיר לפיד בעטו האחד מטיף לוויכוח הוגן ושכנוע, אבל במקלדתו השניה מבהיר בצורה ברורה: כך אני מדבר כל עוד הכח איננו ביידי, כשאקבל אותו, אולי אמשיך להטיף לכבד את האחר - אבל שאחרים יכבדו. למה אני?
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים