מסקרים במצח נחושה

שחר אילן העומד בראש עמותה עם הכנסה של מליון וחצי שח בשנה מציג סקר שתוצאתו ידועה מראש * קובי נחשוני בוחר לעשות יד אחת עם מר אילן, ומציג את סילופים כעובדות * אז לטובת מי שכן מתבלבל מעובדות, ציפי אספה כמה נתונים במיוחד עבורכם

"ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה " אמירתו הידועה של בנימין ד'יזראלי מעולם לא נראתה רלוונטית יותר נוכח הסקר החדש שפרסם ynet. שחר אילן, אוהב החרדים הידוע, מתאמץ לשכנע אותנו בעזרת הסטטיסטיקה, כי העם לצדו. בכדי שהסקר שהוא עורך יעשה רושם מכובד, הוא מכנה אותו "מדד הדת והמדינה". אלא שמדדים רציניים באמת, נוצרים על פי עשרות אלפי איש, לא 800 איש. אז כיצד בכל זאת הושגו הנתונים התמוהים?

בואו נבדוק כמה אמירות אקראיות בסקר:

"בשל כך, 44% הצהירו כי מפלגה שתחליט לקדם את ענייני חופש הדת והמצפון תגדיל בכך את הסיכוי שהם יצביעו עבורה, ועוד יותר מכך - 53% - אמרו כי מפלגה שתקדם "שירות לכל" תגרום להם לשקול בחיוב את תמיכתם בה".

באמת??? 53% מהציבור יצביע למפלגה שמקדמת שירות לכל? לידיעת הקורא שחר אילן: קיימת מפלגה כזו, ושמה "ישראל ביתנו". נאמנה לעמדותיה, היא הגישה הצעת חוק שכזו אולם ההצעה נפלה. אך אם הציבור כל כך מעוניין בגישתה של ישראל ביתינו – שגם קידמה את "ברית הזוגיות" ולכן מקדמת אף את "ענייני חופש הדת והמצפון", איך ייתכן שסקרי הבחירות מעניקים לה רק בין 12  ל-15 מקומות בכנסת? יודגש כי הסקר השני נערך לאחר הגשת הצעת החוק המדוברת. אז אולי "קידום ענייני חופש הדת והמצפון" או "שירות לכל" לא כל כך בוער לעם בישראל, כמו שמבקש הסקר לטעון?

"משתתפי המחקר נשאלו מה דעתם על הצעות החוק הקובעות כי אפליה שכזו במרחב הציבורי תיחשב לעבירה פלילית, והתוצאות היו: 64% בעד (79% מהחילונים, וגם רוב הדתיים והמסורתיים) ו-36% מתנגדים (84% מהחרדים)".

אנחנו רק שאלה: אם הסקר היה מנוסח קצת קצת אחרת, ובמקום "אפליה שכזו" היה רק על "היחס ובנות לנשים המהלכות ברחובות" (כמו שמנסחת הכתבה) בדגש על הערות סקסיסטיות להן זוכות בנות ישראל השכם והערב, האם גם אז היה שיעור התומכים בקרב החילונים כה גבוה, או שמא, משום שהנושא היה לפתע מכוון אליהם ולא אל ה"אחר" החרדי, היה פתאום שיעור התמיכה בהגדרת הפעולה כעבירה פלילית צונח פלאים?

" 78% הבהירו כי הם תומכים בהקטנת המימון הממשלתי לישיבות ולמשפחות ברוכות ילדים, כדי לעודד גברים חרדים לצאת לשוק העבודה (95% מהחילונים) ורק 22% התנגדו לכך (בהם 92% מהחרדים). בנוסף, 82% (90% מהחילונים ו-78% מהדתיים) דרשו להתנות הטבות דיור לכל אזרח במיצוי כושר השתכרות, ו-18% (64% מהחרדים) – נגד".

ציטוט זה מעלה את האפשרות שהסקר הוא פשוט במה להתלהמות, בלי שום קשר למציאות? אותו ynet מדווח לנו על כך שאפילו עם תואר ראשון אי אפשר למצוא בארץ עבודה וכשכבר מוצאים, כל הלימודים יורדים לא פעם לטמיון והעבודה היא בשכר נמוך מאד אבל הנתונים הללו לא יבלבלו את עורכי הסקר, ששמו בפיהם של הנסקרים את הדרישה לחתוך סיוע למשפחות ברוכות ילדים "כדי לעודד גברים חרדים לצאת לשוק העבודה", וכן "למיצוי כושר השתכרות". באיזה שוק תעסוקה בדיוק?

ובשולי הדברים יש לנו רק עוד שאלה: בחלק מהשאלות, מופיע פילוח לפי "חילוניים, דתיים, מסורתיים, חרדיים", אבל בחלקן ההגדרה "מסורתיים" נעלמת. מה קרה לכל אותם המסורתיים, ולאן הלכו האחוזים שלהם בשאלות הללו? ואיך "מדד" שרוצה להיות מכובד משחק כך במספרים? נשאיר לקורא החושב את המסקנות.