בלי כיפה

כלכלה שחורה

כל צעד גדול קדימה מתחיל בבעיטה מאחורה * כך ממותג העובד הפוטנציאלי החרדי אצל המעסיק החילוני * לא רמת ציונים או נסיון מוכח, אלא אורך החצאית של המזכירה * טור נוקב עם מסקנות מעשיות * עתיד תעסוקת החרדים בעייני כלכלן, איש מקצוע, וחילוני

"אין כסף?? שייקחו מיסים מהדוסים" כמעט ואין שיחה בנושא כלכלת ישראל שלא עולה בה המשפט הזה. הבעיה בנושא היא שעל מנת שהפרט ישלם מיסים ישירים כדוגמת מס הכנסה עליו לעבוד כשכיר או עצמאי באופן מדווח. "אז שילכו לעבוד במקום לשבת בכולל כל היום" הוא לרוב בן הזוג של המשפט מתחילת הפיסקה. זו גם בדיוק הנקודה בה האחריות למצב הופכת להיות קולקטיבית ונופלת גם על המגזר החילוני. אני אגב, חלק ממנו, מעמד ביניים חילוני לחלוטין.

דמיינו עצמכם בתפקיד ניהולי, יושבים במשרד ובוחנים מועמדים למשרה. לשלב ראיון העבודה מגיעים אלו שהכשרתם תואמת את הדרישות, וכעת מתחילה לראשונה היכרות אישית. בין המועמדים ראיינת מישהו ששירת באותו החיל כמוך, אולי מישהו אחר למד באותה פקולטה שלמדת בה. במדינה קטנה כשלנו לרוב תמצאו את הקשר למישהו שמכיר מישהו, מהיחידה, מהשכונה, חבר של ודוד של. עד שמתיישב מולך דוס, יהודי חרדי, את רוב פניו מסתירים זקן וכובע והסיכוי שתכירו את אותו מפקד נערץ אינו גבוה במיוחד.

מזבח המכנה המשותף.

המיתוג נעשה באופן אוטומטי, ליברלי ובעל מחשבה פתוחה ככל שתהיה, הרתיעה היא מיידית ולרוב גם נתמכת בשלל נימוקים רציונאליים. איך הוא ישתלב חברתית, האם צריך לתת לו יותר ימי חופש, מה יהיה על כשרות המטבח ועל החצאית של המזכירה, ועוד כהנה וכהנה סיבות. בשורה התחתונה אנחנו נחפש להעסיק מישהו החולק איתנו מכנה משותף רחב. נראה לנו אולי כי המכנה המשותף של השירות הצבאי או החינוך החילוני הוא יתרון, העדפה אינסטינקטיבית של הומוגניות על פני פלורליזם בכח האדם, העדפה שלמיטב ידיעתי מעולם לא הוכחה כטובה יותר.

כל צעד גדול קדימה מתחיל בבעיטה מאחורה.

עם כל הכבוד לצרכי המדינה ולצרכי המגזר החרדי, מעסיק חילוני השוקל העסקת עובד חרדי מבחינתו לוקח סוג מסוים של סיכון, מכל הסיבות שנמנו מעלה. כאן המקום להכניס פעולת מלקחיים של הסברה מצד אחד ועידוד ממשלתי מצד שני. על המעסיקים להיחשף לנושא באמצעות הסברה מתאימה של משרד התמ"ת. להפחית את רמת חוסר הוודאות ואת החשש מהלא נודע מצד אחד, ומהצד השני עידוד המעסיקים על ידי תמריצים. לדוגמא יכולה המדינה לתת למגזר החרדי תוספת נקודות זיכוי למס הכנסה לתקופה הראשונה להעסקתם, באופן זה יוכל המעסיק להוריד את עלות השכר של העובד מצד אחד, ומצד שני הנטו לעובד יישאר זהה. לאחר תקופת הסתגלות יוסרו נקודות הזיכוי העודפות על מנת לא לפגוע בשוויון ההזדמנויות והעובד החרדי כמו ידידו החילוני יבחן על פי אותה משוואת תועלת-עלות לארגון. ראשיתו של השינוי צריכה להגיע מתוך משרדי הממשלה, רבים מהחרדים המבקשים למצוא עבודה הנם בעלי הכשרה בתחומי הפיננסים, משפטים ומחשבים. בתחומים אלו ישנם לא מעט תפקידים במגזר הציבורי אותם יכולים לבצע חילונים לצד חרדים בתוך סביבת עבודה שתהיה ידידותית לשני המגזרים.

השפעות רוחב.

נהוג לחשוב כי כלכלנים נוהגים להסתכל על העולם דרך מטריצות של מספרים, תועלת מול עלות ותשואה מול סיכון. ועל אף שהרווח הכלכלי משילוב חרדים בשוק העבודה הוא בגדר קונצנזוס, התועלת החברתית עשויה להיות גדולה לא פחות מהתועלת הכלכלית. היכרות אישית מתוך סביבת עבודה משותפת יכולה לתרום רבות לניפוץ סטיגמות ודעות קדומות משני הצדדים. כיום צינור המידע הראשי של החילונים על החרדים הינו התקשורת החילונית, וההפך. תקשורת כדרכה של תקשורת מאירה זרקורים על נקודות חשוכות ולא מדווחת על שגרה. כך יוצא ששני המגזרים מקבלים פרספקטיבה לא נכונה אחד על משנהו.

הנה דוגמא קטנה (לחילונים): מה לדעתך שיעור ההשתתפות בכח העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית?

התשובה: 40%. עם יד על הלב, נכון שחשבתם על הרבה פחות?

 

שחף מזין הינו מרצה ב"המרכז ללימודים אקדמיים".

לתגובות [email protected]

 

 

 גם לך יש במה לשתף אותנו? צוות "דוסים" ממתין בתיבת "צור קשר"

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים