פרזיטים

אב מודאג לחוזרת בתשובה לא מצליח להבין * מדוע בתו ובעלה לא מצליחים למצוא זמן לתרום לחברה * מה יש בניהול הגמחי"ם והעזרה לזולת שלא מאפשר התנדבות בתנו לחיות לחיות * פ. חובב עוקצני כתמיד

אוי החרדים האלו. אני ממש לא מבין אותם. דווקא אנשים נחמדים בדרך כלל. אני מכיר אותם מצוין. יש לי בת שחזרה בתשובה והתחתנה עם אברך־משי אמיתי. יש לה היום מיליון פיצקאלך בבית. תמיד כשאני בא לבקר אותם, אני מוצא אנשים מאושרים. עם ערכים. עם אידיאלים. עם ברק בעיניים. עם שמחה. עם המון חום ואהבה.

אבל אני לא מבין למה הם כל כך מתעקשים לשמור על הייחוד שלהם? למה הם חיים בסגירות כזאת? למה הם דואגים רק לעצמם? למה הם לא תורמים לחברה? למה? למה הם לא מחשיבים את החובה האזרחית לשאת בנטל עם הציבור גם כן למצווה?

בפעם האחרונה שהייתי אצל הבת החרדית שלי בבית, ניסיתי לדבר איתה. להסביר לה. לשכנע אותה. לפקוח לה את העיניים. היא דווקא אישה נבונה. גם בעלה האברך הוא בן אדם שמבין עניין. אבל זה לא הלך. כל ההתנהלות שם בבית בקושי מאפשרת לי לתפוס איתם איזשהו זמן איכות, כדי ללבן דברים.

כל כך בא לי לשאול אותם בצורה הכי ישירה שאפשר: תגידו ילדיי היקרים, למה אתם החרדים כל כך שקועים בתוך עצמכם? למה? למה אתם לא מבינים עד כמה חשוב שגם אתם תתרמו לחברה? הרי עד כמה שידוע לי, היהדות דווקא מכירה בערך של עזרה וולונטרית לזולת, לא?

אבל בכל פעם שאני מנסה לדבר איתם הם עסוקים. פעם הוא לומד. פעם הוא מקבל קהל בגמ"ח שלו. פעם הוא מארגן התרמות לכל מיני אנשים במצוקה. פעם הוא עוזר לאנשים שקשה להם להכניס את הילדים שלהם למוסדות. פעם הוא נוסע להגיד שיעור תורה מחוץ לעיר. פעם הוא מלווה אנשים מבוגרים. בכל פעם הוא עסוק במשהו אחר. אין לי שום אפשרות לשבת איתו כמו בן אדם ולהסביר לו עד כמה חשוב לתרום לחברה, להתנדב למען הקהילה, להשתתף בנטל.

גם עם הבת שלי אני לא מצליח לשבת לאיזו שיחה מעמיקה כדי לנסות לפקוח לה את העיניים ולהסביר לה עד כמה חשוב שכל אחד יהיה שותף בנטל. רוב הזמן היא בבית עם כל הפיצקאלך שלה, אבל תמיד היא עסוקה על כל הראש. יש לה בבית כל מיני גמ"חים לכל מיני דברים וכל הזמן היא עוזרת לאנשים שצריכים דברים. היא מתקשרת בטלפון לעודד כל מיני נשים. מארגנת כל מיני חוגי בית. עושה בייבי־סיטר לילדים של השכנים. גם הבנות הגדולות שלה משתתפות בפעילות הזאת, כאילו שהבית הזה הוא סניף ראשי של לשכה סוציאלית ולא דירה של משפחה פרטית. כשמישהי מהשכנות יולדת, היא מארגנת תורנות של מתנדבות שמבשלות ומטפלות בילדים שלה ואפילו עוזרת לה לארגן מימון לימי נופש בבית החלמה ליולדות.

בכלל, כל ההמצאה הזאת של "בית החלמה ליולדות" זה איזשהו פטנט חרדי שאני לא מצליח להבין אותו. במקום לתרום את הכסף המיותר שלהם לכל מיני אגודות וולונטריות חשובות כמו "אדם טבע ודין", ויצ"ו, תנו לחיות לחיות, קרן יד אבי חי, החברה להגנת הטבע, צו פיוס, חמד"ת, ועוד כל מיני ארגונים חשובים כאלו, הם מבזבזים הון עתק על תרומות לכל מיני פטנטים מיותרים שהציבור הנאור בארץ אפילו לא שמע עליהם.

נכון, אני יודע שאין להם הרבה כסף. יש להם המון הוצאות שאין לחילוניים. לחילוניים יש חינוך חינם לכל הילדים – החרדים שרוצים חינוך איכותי לילדים שלהם צריכים לממן מכיסם את תשלומי שכר הלימוד בתלמודי התורה הפרטיים. לחילוניים המדינה מממנת את הקמת מוסדות ההשכלה והתרבות שלהם – החרדים בונים מכיסם את בתי הכנסת שלהם; הם רוכשים בעצמם את הרהיטים והספרים; הם דואגים בעצמם למימון בניית תלמודי התורה הפרטיים והישיבות שלהם.

אבל עלי הם לא יכולים לעבוד. לי הם לא יכולים להמציא תירוצים שאין להם כסף לתרום לאגודות וולונטריות מוכרות. אני יודע ממקור הכי מוסמך, שבכל מצב הם נותנים מעשר מכל ההכנסות שלהם. יש כאלו שנותנים 10%. יש כאלו שנותנים 20%. גם כשבקושי יש להם הכנסות, הם נותנים. השאלה שלי היא, אם הם כבר נותנים, למה הם מבזבזים את הכל על הוצאות שחורות שלא מוכרות לרשויות? למה? למה הם לא מבינים שבמדינה מסודרת, שיש לה כל כך הרבה מטלות חשובות, כל האזרחים צריכים להשתתף בשיוויון בנטל?

שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא בא ממקום של שנאה. חסלילה. אני דווקא מכבד את המסורת הגלותית ואת המנהגים העתיקים. יש בזה יופי מסויים. אבל עם כל הכבוד, זה לא יכול לבוא במקום החובה האזרחית לשאת בנטל הציבורי.

פעם ישבתי בבית של הבת שלי ודפדפתי בספר הטלפונים החרדי שלהם שנקרא "מפתח העיר". יש שם רשימה של קרוב לעשרת אלפים גמ"חים מכל הסוגים והמינים. ואלו רק הגמ"חים שאנשים רשמו אותם בספר. חוץ מאלו יש עוד עשרות אלפי גמ"חים פרטיים שפועלים בכל בית ובית בריכוזים החרדיים. אז אני שואל, אם יש לכם אפשרות להתעסק בכל מיני גמ"חים, למה שלא תמצאו גם זמן להתנדב בצורה מאורגנת למען הקהילה? למה שלא תתנו כתף לפעילות הוולונטרית במדינה הזאת?

בבניין של הבת שלי יש משפחה שמפעילה "גמ"ח ברכות ואיחולים". הוא מציע לכל המעוניין, לסגנן לו ברכות לכל מטרה או אירוע, ללא תשלום כמובן. יש בבניין שם גם גמ"ח כסא של אליהו. כנראה שגר שם איזה יהודי בשם אליהו שיש לו כסא מיותר והוא משאיל אותו. יש שם גם גמ"ח יונים לצהבת. זה נראה לי איזשהו קוד סודי פנימי שלהם, שמסתירים אותו מטעמי צניעות או שזה משהו לא חוקי. ראיתי גם שלט "גמ"ח צילינדרים". מי היה מאמין שיש אנשים שחובשים צילינדר מושאל מגמ"ח?

אין גבול ליצירתיות שלהם. אז אני שואל אתכם, תגידו לי בבקשה חרדים יקרים, אם יש לכם זמן וסבלנות להתעסק בכל הדברים הללו, למה שלא תמצאו גם זמן לשאת בנטל החברתי? למה אתם פרזיטים?