לאחר שריסקת את הישגי מערכת החינוך לשפל חדש, דירדרת את הנוער האיכותי בעולם לפשע, יש לך את החוצפה לכפות עלי את התכנים שלך? * לבנון תוהה ומתהה
"הורה שמונע מילדיו לימודי ליבה, גורם להם עוול; הוא הופך אותם לפושטי יד ולכן מתעלל בהם; הורה שמתעלל בילדיו צריך להיענש על פי חוק"
על המשפט המצמרר הזה חתום, לא פחות ולא יותר, חתן פרס נובל (שהפך על הדרך להיות גם מומחה לחינוך לעת מצוא) פאר היצירה של מערכת החינוך הישראלית. אחלה. פרופ' שכטמן לא היה ממש מקורי ביציאה הזאת, הוא למעשה מיחזר רעיון עתיק של שרת החינוך לשעבר, הגב' לימור לבנת, שהמליצה ברוב ליברליות ובשם הדמוקרטיה לכפות תכני לימוד על אוכלוסיות שונות.
גילוי נאות: אני הורה! לא סתם הורה, אלא הורה אחראי, שמסובב את היממה סביב דבר אחד: לדאוג לעתיד טוב יותר לילדי.
וככזה אני שואל אותך, גב' ליבנת, איזו אלטרנטיבה בדיוק את מציעה לי? לשלוח את הבן שלי למערכת שבה מורים חוששים להגיע לבית הספר? למערכת שבה מתקינים מצלמות אבטחה בחדרי שירותים והסעות תלמידים? (מסכנים, אין להם דרך אחרת להגן על עצמם מפני... החניכים שלהם, אותם אלה שהם הופקדו לחנך אותם!) מערכת שחניכיה מפגינים כישורים מיוחדים כשהם מציתים חדר מורים (ביישוב אליטיסטי ואיכותי)? מערכת בה כל ילד חמישי יודע להשיג חשיש, וכל ילד שני היה קרבן למעשה בריונות (מה שאומר, מבחינה סטטיסטית, שאם הילד שלי במקרה לא היה קרבן, אז הוא היה התוקף!)
אני לא הולך עכשיו לדרוש חשבון נפש מעמיק ולהבין איך לקחנו את הנוער האיכותי בעולם והצלחנו תוך 64 שנה לדרדר אותו לתהום ההשגים העולמי, תוך שאנחנו מגלגלים עיניים לשאול: "אז איך זה קרה?" ו"איזה מודל נאמץ כדי להילחם ב'תופעה'?" (למה לא: "איזה מודל זנחנו שהביא עלינו את התופעה?")
בואו נודה על האמת: יש לנו מערכת חינוך מצוצוצויינת. עם הישגים מרשימים מאוד. אבל מגיע לנו יותר, הרבה יותר!
לבקש בשביל הילד שלנו שיגדל בסביבה נקיה מפשיעה, אלימות, סמים ואלכוהול, זה לא מותרות.
לדרוש שעקומת ההשגים לא תצנח בדרסטיות, זה לא מותרות.
להבין שהקניית תרבות וערכים חשובה לא פחות מהעמסת ידע אינפורמטיבי, זה כבר ממש בסיסי.
בינתיים, מחר בבוקר אני עומד לשלוח את הבן שלי למערכת החינוך שבחרתי בה. נכון, זו החרדית. אולי לא יהיו שם לימודי "ליבה" שיכללו שיעור משעמם על קליגולה (ואולי את זה דווקא כן) אבל אני יכול להיות רגוע שהבן שלי יחזור משם שלם, וגם יקבל חינוך אמיתי. נכון ומייצב. מערכת שבה כשהמורה נכנס התלמיד קם לכבודו, כי הוא מכבד אותו. ולכן מילה שלו זו מילה. מערכת בה להורה יש סמכות, ולתלמיד יש, לצד חופש המחיה, גם גבולות ברורים. אה, כמעט שכחתי, על הדרך הוא יקבל בה גם "ארגז כלים" מושלם להתנהל בעולם או לרכוש מקצוע.
אולי יש פה מישהו שרוצה לשכנע אותי לפעול אחרת?
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים