תנו לחרדים לתרום, אל תגייסו אותם

האם אתם באמת רואים צעיר חרדי שלא דיבר עם אישה מעולם מלבד אחותו ואמו, שיש לו טלפון כשר בלי סמס, שמאמין בכל לבו שלימוד התורה הוא הערך החשוב ביותר, מתגייס למקום שכל הווייתו הוא ההפך הגמור ממנו?

השאלה היא לא האם, אלא כיצד ומהי הדרך. השאלה היא האם המדינה מוכנה לנקוף אצבע לייצר תשתית הולמת ואמיתית, כדי להביא חיבור ולא קיטוב.

המאמר הזה לא נכתב עבור טוקבק מספר 78 ("תפסיקו להשריץ ילדים כמו שפנים") וגם לא למגיב 154 ("פרזיטים משתמטים, נמאס לי לסחוב אתכם על הגב") - מול שנאה יוקדת כזו אין דרך להתמודד. הדברים מופנים אל אנשים שמוכנים לשמוע, שרוצים להיות קשובים, שמבקשים להבין את הבעיה - ולמצוא את הדרך כיצד להתמודד עמה.

עם כל הכבוד לוועדת פלסנר, מדובר בקבוצת אנשים שישבה ארבע דקות וחצי, בלי אף נציג חרדי, וניסחה חמישה עקרונות בלי שום רגליים על הקרקע, בלי הבנה עמוקה של סגנון החיים החרדי, הלך הרוח, סוג החשיבה, השאיפה והחינוך במגזר. זה לא יעבוד, פתרון אמיתי לגיוס חרדים לא יגיע בלי הידברות והסכמה.

המושג פראייר לא קיים אצל החרדים

החרדים מעוניינים לעזור ולתרום לחברה הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים. יותר מכך, הם רואים בכך מצווה, והם יעשו (ועושים) זאת בשמחה. יש להם אלפי גמ"חים, הם הקימו ביוזמתם מאות עמותות חסד וסיוע, שגם הציבור החילוני נהנה מהם (הידעתם שכל טלפון שאתם מחייגים ל-101 מועבר גם לאנשי "הצלה" החרדים, שלא-פעם הם הראשונים להיות בכל זירה שבה יש פצוע במדינת ישראל?).

המושג פראייר כלל לא נמצא בלקסיקון החרדי. להפך, ככל שאתה עושה יותר חסד עם הזולת, יש לך סיפוק פנימי ואמיתי. אם רק תבינו אותם, אם רק לא תפחידו אותם, אם רק תתנו לתהליך להתרחש בצורה נכונה, אם רק תדברו אליהם נכון, בשפה שלהם, בלי ועדות, בלי הפגנות, בלי זעם ושנאה בעיניים - הכל ייראה פה אחרת. הכל היה נראה אחרת מזמן.

איני רוצה להיכנס כרגע לעניין החשוב, והמהותי לדעתי, שהוא העובדה שלאורך ההיסטוריה היהודית וכל שנות קיומו, עם ישראל האמין בכל מהותו שלימוד התורה הוא ערך אמיתי וחשוב שמשמר אותנו ונותן לנו זכות קיום, ייחודיות ומגן על כולנו. לא אכנס לזה מסיבה פשוטה, כי אני סבור שיש עוד הרבה בעיות פרקטיות בשטח, שמונעות את גיוס החרדים ממילא.

חשבו, האם אתם באמת רואים צעיר חרדי שגדל בתוך חממה, שלא דיבר עם אישה מעולם מלבד אחותו ואמו, שיש לו טלפון כשר בלי סמס כי הוא שואף לשמור על הערכים ולשמור את עצמו מפני גירויים חיצוניים הנוגדים את עולמו, שמאמין בכל לבו שלימוד התורה הוא הערך החשוב ביותר והוא עושה זאת תוך ויתור על צרכים בסיסיים עד כדי חיי סגפנות, שמתחנך על כך שגיבורי הילדות והתרבות שלו הם משה רבנו, הרמב"ם והחת"ם סופר, שכל חייו הוא, הוריו ומחנכיו עסוקים בלגדר ולשמר (מתוך בחירה) את עולמם, תרבותם וחינוכם שלא יושפע מהרוחות המנשבות בחוץ, האם אתם רואים אותו מתגייס למקום שכל הווייתו הוא ההפך הגמור ממנו? למקום חילוני, מתירני, חופשי, מקום עם עולם ערכים המנוגד לו לחלוטין?

האם אתם בכלל רוצים אותו בצבא? האם הצבא מעוניין באדם כזה? האם אתם מוכנים לקבל חרדי שהתגייס לצה"ל ויוצא מהטקס כאשר יש שירת נשים? לפני חצי שנה ראינו עד כמה אתם מוכנים...

איך משרתים?

כולם צריכים לשרת ולתרום לחברה, אבל כדאי שהמדינה תעצור לרגע ותחשוב איך אדם כזה יוכל לשרת בצורה שתתאים לו ולציבור, בלי לכפות עליו ובלי ניסיון לשנות את חייו ואמונתו.

צה"ל מורכב מיחידות שונות - יש קרביים, יש ג'ובניקים, יש עורך מוזיקלי בגלי צה"ל, להקה צבאית או מזכירות שמכינות קפה למפקד. למה?כי המדינה צריכה את כולם, אך לא פחות חשוב מכך - כי לא כל אחד

מתאים לכל דבר. לכל אדם יש אישיות, אורח חיים והעולם שבו גדל ועוצב.

וכפי שאי-אפשר לשנות את צה"ל, כך גם אין לאיש יכולת, ואני מקווה שגם לא יומרה, לשנות את הציבור החרדי. אלו שני עולמות שכרגע נראים כלא-משתלבים. הפתרון הוא הקמת מסגרת חלופית של שירות למען הקהילה, בעלת אופי חרדי ושתנווט על-ידי רבנים וגם תפוקח על-ידי המדינה.

ההשתלחות שלה אנו עדים לאחרונה, לצד ניסיונות הכפייה על המגזר החרדי,תיצור הגדלה וחיזוק של החומה הקיימת בלאו הכי. גיוס לכולם לא יצא מזה, כי כאשר נלחמים באידיאולוגיה, אי אפשר לשבור את הרוח - לא בסנקציות ולא בכלא. להפך.

מי שלא מבין זאת הוא פשוט פראייר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4253119,00.html