מגדיר הדוסים המלא לחילוני המבולבל

מה ההבדל בין חרדים לעלוקות ובין פרזיטים לטפילים? * את מי הולם ביותר הכינוי "שחורים" ולמה ימי הביניים אינם רלוונטים? * מורה הנבוכים לחילוני המתחיל

אנחנו החרדים מכונים בתקשורת בשלל כינויים, שחלקם די מלבבים וחלקם ממש מלבבים. במאמר זה ננסה למצוא את משמעות הכינויים, בתקווה שיש כזו.

נתחיל בכינוי האולטימטיבי: דוסים.

בקום המדינה, רוב שומרי התורה בארץ היו ממוצא אשכנזי, ולכן הגו את המילה ״דת״ באופן שנשמע לאוזניהם האריסטוקרטיות של אישי התקשורת הנאורים כ״דוסי״. הריבוי היה אמור להיות ״דותיים״ או ״דוסיים״

אך תוך פגיעה רבה ביותר בשפה העברית, וככל הנראה מתוך חוסר הבנת כללי הדקדוק בעברית, או שמא בגלל עילגות ובורות של לבלרי ושדרני התקשורת בעת ההיא, השמיטו את האות י' בצורת היחיד - מה שהוליד את המושג "דוס", וברבים הפכנו להיות ״דוסים״ בלבד.

חרדים:

קשה להבין כיצד אלו החפצים לזלזל בנו מכנים אותנו ״חרדים״, הרי המשמעות היא מחמאה ענקית כלפינו: אנחנו לא סתם מכירים בקיומו של אלוקים. אנחנו חרדים מאלוקים.

 לכן נאלץ להניח כי כינוי זה נוצר על ידינו ונחמס מאיתנו ע״י התקשורת הכללית ללא קרדיט ליוצרים המקוריים, ובוודאי שללא תמלוגים. 

שחורים:

ביטוי זה איננו כמקובל לחשוב בגלל הלבוש השחור המאפיין אותנו, כי אם כן  כינוי זה כולל גם את השופטים בבתי המשפט... לכן יש להניח שזה גזירה שווה: ״חשוכים-שחורים״

מה שמביא אותנו לכינוי הנאור הבא: 

חשוכים מימי הביניים:

ככל הנראה כינוי לעגני זה נועד להציג את הציבור החרדי כאנשים מתקופת ימי הביניים אשר חייהם עברו עליהם ללא אור החשמל, בעלטה ובבורות.

אך הבעיה היא שיוצרי כינוי זה, לא חשבו עליו עד הסוף:

בימי הביניים לא היה חשמל, אבל הבתים לא היו חשוכים כלל, היו להם---

נרות!...

חיים על חשבוננו:

מכיוון שגם אם ננפנף בדפי חשבון הבנק שלנו, וגם אם נחשוף את סרטוני מצלמות האבטחה בחנויות המכולת באזורים החרדיים, שבהם יוכח שהחרדים ממש משלמים (!) על מה שהם קונים (!!), עדיין תמיד נואשם שאנחנו חיים על חשבונם, לכן נצהיר על מבצע הצטרפות לציבור החרדי. אם כל כך טוב לנו, כולם מוזמנים להצטרף. 

עיתונאים יקרים ומשמיצים נכבדים, אל תגידו לא שמענו, לא ידענו, לא חשבנו. זה הזמן להצטרף.

(ההצטרפות חינם)

נצלנים:

חוסר מקוריות משוועת. מילה זאת היא שם נרדף ל״חיים על חשבוננו״.

שודדי הקופה הציבורית:

אנשים מסויימים חושבים שהם והחרדים צריכים לשלשל את מיסיהם לקופה הציבורית, אבל רק להם יש זכות להנות מהכסף בקופה, בעוד שלחרדים אין אפילו פרוטה שחוקה שאמורה להגיע אליהם.

את ה'היגיון' הזה אינני מצליח להבין, וממילא אני לא מתווכח איתו. 

עלוקות: 

ההגיון מאחורי כינוי חביב הוא אותו הגיון מאחורי ״שודדי הקופה הציבורית״.

אבל ב׳עלוקות׳ יש מלכודת, הם רצו לקלל ונמצאו מברכים.

זה הזמן לחשוף:

עלוקה זה דבר בריא מאוד ועוזר לטהר את מחזור הדם...

ברצינות, הנה:

http://ynet.co.il/Article.aspx?id=3125371

במילים אחרות, כשטוקבקיסט זועם טוען שחרדי הוא עלוקה, הוא אומר בעצם: ״חרדי / דוס יקר, אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיך״.

מוצצי דם:

שוב, חוסר מקוריות. העלוקות  הנ״ל הן מוצצי דם. כפל לשון מיותר.

טפילים:

טפיל- היטפלות לאחר כדי לחיות את חייו. זה בהחלט לא עלוקה אלא רמה גבוהה יותר וחמורה יותר.

ומכאן בקשה שטוחה בפניכם חילונים יקרים: בבקשה, תחליטו בדיוק מה אנחנו. 

חוסר הבהירות בנוגע אל ההגדרה המדויקת שלנו מטריף אותנו. מי יודע כמה אבנים זרקנו עליכם רק בגלל הטירוף הזה.

אז מה נשאר? כל הכינויים לא מקוריים, או חסרי משמעות. מה עושים? כיצד תוכלו להביע את סלידתכם מאיתנו??

ובכן, חילונים יקרים, כמו תמיד אנחנו דואגים לכם... הפתרון יוסבר באנקדוטה הבאה.

שמעתי פעם קריין רדיו באחד בערוצים שסיפר על חרדים שיצאו ממאה שערים, הפגינו ו״נהדפו חזרה לתוך מאה שערים״.

ששמעתי את זה לקח לאסימון כמה שניות ליפול:

זה היה נשמע כמו סיפור על ג׳וקים וצינור ניקוז של מי שופכין... הג׳וקים יצאו, ריססו עליהם, והדפו אותם בחזרה אל החור שמשם יצאו.