איך יוצאים מהסבך של הבג"ץ?

מדוע אשמים הערבים בשנאת החרדים? * לאיזה ציבור יש גדודי מילואים פעילים שכבר הוכיחו את עצמם * ומה מטרתה האמיתית של ועדת קש"ב * מאמר המערכת - יתד נאמן

לב כולנו נכמר על ערביי ישראל. מה פשעם ומה חטאתם שמחנה השמאל הישראלי, וגם לא מעטים במחנה הימין, שונא חרדים? מדוע הם צריכים לסבול בגלל שנאה זו? מה פשר אותה התנכלות למגזר כה חשוב ומרכזי, רק בגלל שיש במדינה מגזר אחר, שצריך לרדוף אותו עד חורמה? היה פעם חבר כנסת חרדי, שהתנצל מעל בימת הכנסת בפני הנציגים הערביים, על שהם צריכים לסבול התנכלויות בלתי נסבלות, רק בגלל השנאה לחרדים. יפה אמר חבר הכנסת אחמד טיבי: "הציבור הערבי אינו צריך לסבול בגלל מלחמות היהודים´´.

הנה יושבת לה ועדה מכובדת ומחפשת את הדרך כיצד להטיל נטל שווה על כל אזרחי המדינה. יודעים חברי הוועדה, שיש להם בעייה עם המגזר הערבי. שם לעולם לא יסכימו, בשום מצב ובשום תנאי, להטלת נטל כלשהו שמשמעותו הכרה במדינת ישראל. אמנם גם במגזר החרדי, להבדיל, לא יסכימו בשום תנאי, אבל עם החרדים אפשר להסתדר. היינו, לסגור להם את ברזי התקציב, וזו הרי המטרה בסופו של דבר. הם לא יוצאים בהכרזות לוחמניות בסגנון חברי הכנסת הערביים, שהכריזו בסוף השבוע כי הטלת חובת שירות אזרחי על הערבים כמוה כ´הכרזת מלחמה´. ובמלחמה, ערביי ישראל מומחים יותר. הם כבר הוציאו מקרבם כמה וכמה ´לוחמים´ מהוללים, שהשתתפו בפיגועי טרור קטלניים. לא כמו הציבור החרדי הבטלן...

נדמה היה לחברי הוועדה, שנמצא הפיתרון הגואל, שיאפשר לטפל רק בחרדים ולא בערבים. החרדים הרי ´חייבי גיוס´, ואילו הערבים ´פטורי גיוס´, אם כן השוויון צריך להיאכף רק על ´חייבי גיוס´ — קרי, החרדים, ולא על אלו שהמדינה פטרה אותם מראש מגיוס. איזה פלפול משפטי מבריק. גאון מי שהמציא אותו. זה אמנם לא עולה בקנה אחד עם המושג של ´שוויון בנטל´, כי הרי זה עצמו צריך הסבר: מדוע הערבים הם ´פטורי גיוס´. אבל עם שאלות קטנוניות שכאלה, עוד אפשר להסתדר. הבעייה היא שאי אפשר להסתדר עם ליברמן ומפלגתו. שם באמת לא מבדילים בין ערבים לחרדים, ו´אוהבים´ אותם בשווה. גם חברי ´הבית הלאומי´, ממשיכי מפלגת הלאום הדתי ששבקה חיים, אינם מוכנים לאותה אפלייה בוטה. הם הרי מאז ומתמיד, עוד הרבה לפני הבג´´ץ, עמדו בראש מחנה ההסתה נגד עולם התורה. אפשר למצוא זאת בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.

לנתניהו יש בעייה קשה. על פי ציטוט באחד מכלי התקשורת, התבטא נתניהו בביטוי האידישאי המוכר: "אנחנו בברוך´ (ב´ שוואית). מה עוד שהוא הבטיח לליברמן לפני הקמת הוועדה, כי השוויון צריך לחול גם על הערבים, וליברמן הוא פוליטיקאי מוזר, שבשעת הצורך הוא תובע קיומן של הבטחות. נכון שנתניהו הבטיח גם לחרדים — ואפילו עיגן את ההבטחות בהסכם קואליציוני מפורש — שלא לפגוע בעולם התורה, אבל כמו שאמרנו, עם החרדים אפשר להסתדר, או יותר נכון, את החרדים מותר ´לסדר´. את ליברמן אסור. עכשיו יצטרך נתניהו להפעיל את מלוא כישוריו כדי לצאת מה´פלונטר´ שהציב לפניו שליט העל של מדינת ישראל — ממשלת הבג´´ץ. האם תימצא איזו נוסחה שתאפשר לכולם לרדת מהעץ הגבוה? או שמא הבג´´ץ יוכיח פעם נוספת, שהוא יכול גם בלי בחירות ובלי ממשלה, לקבוע מי ינהל את מדינת ישראל וכיצד!