הילדים של כל עם ישראל

רחל גבע מתרגשת ומשתתפת בנס של משפחת גרוס

כבר כמה ימים הילדה שלי מאושפזת במחלקת ניתוחי לב (על כך אספר בטור אחר... אולי) בבית חולים שניידר, באותה מחלקה בה מאושפזים יצחק ומיכאל גרוס. הם מאושפזים מחלקת טיפול נמרץ, אליו יכולים להכנס לבקר רק ההורים. מחוץ למחלקה עשרות רבות של אנשים הבאים מידי יום לדרוש לשלומם של הילדים ולתמוך בהוריהם.

משפחת גרוס היא משפחה מיוחדת במינה. זו משפחה שמשתפת ועונה ברצון לכל אלו המתעניינים בשלומם של הילדים, וכאלו יש הרבה. תמיד במאור פנים וחיוך. בסבלנות ללא קץ, ישמעו את שאלות המבקרים, וישיבו בחפץ לב. זה נראה טריוויאלי, אבל צריך כוחות נפש עצומים גם לזה.

המזכירות של המחלקה מתמלאה מידי יום במכתבים, בלונים, ומתנות עבור ילדי משפחת גרוס. ומבקרים מגיעים מכל הארץ. כולם רוצים לשמח את הילדים הקטנים.

היום הצצתי לכיוון הטיפול נמרץ, וראיתי שמיטתו של יצחק זזה ממקומה הקבוע. המשפחה סיפרה לי שהעבירו את האחים להיות זה לצד זה. כמה מחמם את הלב.

את הסבא של משפחת גרוס הכרתי לפני מספר ימים. סיפרתי לו שנשלחתי על ידי חבריי למסור לו, שכל חבריי מתפללים כל הזמן לרפואת נכדיו. ״כולם מתפללים, כל עם ישראל״ אמר לי, סבא גרוס.

המשפחה המקסימה הזו מאמינה שכל תפילה מרפאה ומחזקת את הילדים.

עכשיו עמדתי ושוחחתי עם המשפחה. לפתע הגיעה אישה מבית שאן, שהנכד שלה מאושפז בבית חולים, שתי קומות מעל ילדי משפחת גרוס. היא התעניינה בשלומם, התרגשה כל כך להיות קרובה אליהם, ואמרה שכמו שגלעד שליט היה הילד של כל עם ישראל, עכשיו ילדי משפחת גרוס, הם הילדים של כולנו. ואני הסתכלתי עליה, מוחה את דמעותיה, וחשבתי שהיא כל כך צודקת.