מיקי חיימוביץ מציגה: ההפחדה

רחל גבע הציצה ב״מערכת״ של מיקי חיימוביץ' ונפגעה * מסקנתה: אילנה דיין את יכולה לישון בשקט, מיקי חיימוביץ׳ לא מאחורייך * האמת, היא אפילו לא בעקבותייך.

כבר לפני שבועיים התבשרנו, כי למיקי חיימוביץ׳ יש תוכנית תחקירים חדשה. כמגישת חדשות רגישה ומדויקת וכמי שיצרה סדרות תיעודיות מצויינות עבור ערוץ 10, היו לי ציפיות גבוהות מהתוכנית ומחימוביץ' באופן אישי (בל נשכח כי היא זכתה 5 פעמים בפרס "מסך הזהב" בקטגורית "מגיש האקטואליה הטוב ביותר"). אך כמו תמיד בחיים, כגודל הצפייה כך גודל האכזבה.

זה התחיל בפרומו מרתיע, שהביא מראות מפחידים לסלון הביתי: החרדים משתלטים על השכונות והערים, ואוטוטו זה יגיע לשכונה שלך. ״אלוהים ישמרנו״ אמרתי לעצמי, אני חייבת לצפות בתוכנית הזאת ולהבין מתי זה יגיע לפתח ביתי.

באתר "וואלה" פורסם שהפרומו לתוכנית ירד לבקשתה של חיימוביץ', שהסבירה ש״הוא אינו תואם את תוכן התכנית שנשדר ובהחלט אינו מתאים לי ולנו". עוד הוסיפה כי, מטרת הסרט היא להביא את נקודת המבט החרדית בנוגע למצוקת הדיור. 

אבל, למרבה האכזבה, הפרומו בהחלט תאם את תוכן התוכנית ששודרה, והתוכנית לא הביאה את נקודת המבט החרדית. התוכנית ענתה על הציפייה: היא מילאה את הפוביה הקיימת של החילונים מפני החרדים והפכה אותה לסכנה ברורה ומיידית. ממש "חרדופוביה".

השם שנבחר לתוכנית גם הוא תמוה משהו. התוכנית לא נקראה למשל: "מצוקת הדיור החרדי – אתגרים ופתרונות", אלא בשם הרומז באופן מיידי, מאיזה צד מתבצע התחקיר ולשם איזו מטרה. שם התוכנית: "הקרב על הבית". מהו הבית: שכונות חילוניות/ערים חילוניות. מיהם האוייבים? החרדים.

תוכנית תחקירים רצינית צריכה להביא קודם כל נתונים, כדי להניח את התשתית העובדתית לסיפור שיבוא בעקבותיו. התוכנית ציינה שבכל שנה מתחתנים כ-7,000 זוגות חרדים, מתוך המגזר החרדי העומד על כ-800,000 נפש, ולכן נטען בתוכנית כי, בכל שנה נדרשות כ-7,000 דירות חדשות לזוגות שנישאו. התוכנית אינה מביאה נתונים להשוואה על הציבור הלא חרדי, וכמו כן לא מובאים נתונים, כמה דירות חדשות ניבנות ומתווספות מידי שנה, באופן כללי, וכן עבור המגזר החרדי בפרט.

כקטיגורים ראשיים, הביאה חיימוביץ' שני אישים הידועים במאבקם הבלתי מתפשר כלפי החרדים: יוסף פריצקי (שר התשתיות לשעבר) ושחר אילן (סמנכ"ל עמותת חופש דת ושיוויון). 

בנוסף, פנתה "המערכת" אל רב והציגה אותו כמי שיוביל אותנו בסמטאות הרחוב החרדי. חיימוביץ הציגה את הסיור בבני ברק, כסיור נדיר, אשר הרב קיבל רשות לערוך אותו מכמה רבנים. בליווי המוזיקה הדרמטית שהודבקה לסרט, נדמה היה לי לרגע, כאילו אנחנו באמת הולכים לעבור בנבכי הקסבה של שכם. הסבריו של הרב: "אל תצלם, הם יבואו אחריך, הם כל כך עויינים, אף אחד לא יפעיל אלימות שאני פה, אבל זה לא מתאים", מוסיפים לאווירת האלימות שמנסים להדביק לעיר החרדית השקטה. לרגע, הייתי קונה את התיאור הזה, אלמלא, לפני כחודש, ביקרתי בבני ברק בעצמי, במסגרת סיור שכונות חרדיות. מלבד, מבטי סקרנות, לא נתקלתי בכל אווירה עויינת או אלימות כלשהי.

חיימוביץ' מסבירה לצופיה, שלרב אינטרס ברור: "הוא רוצה שנבין אותם, שנראה פעם אחת את הצד החרדי של המטבע". אך האם זהו האינטרס האמיתי של הרב? מסופקני. עצם העובדה שמדובר בקבלן ויזם חרדי, שמאחוריו בנייה של עשרות פרוייקטים לקהילה החרדית, מעלה חשד בליבי, שיש לרב אינטרס אחר. אולי אם התוכנית תפחיד חזק חזק את החילונים יאושרו עוד כמה ערים לבניה עבור המגזר החרדי. ומי ירוויח מכך בדרך? מעניין.

מידי פעם הבליחה על המסך מפת המדינה, עם נקודות כתומות הנכבות ונדלקות, כדי לסמן עבורינו הצופים, אלו ערים עוד "נכבשות" בדרך על ידי האוייב, כאשר ברקע נשאלת השאלה מטעם הכתב: "אז אתה אומר בעצם חילונים עורו". הרב ענה: "בעצם אני קצת מפוצל בעצמי, אולי אל תתעוררו, אנחנו הולכים לערים שלכם, לוקחים את המוסדות ציבור הישנים שלכם, לוקחים את הכל ומשביחים אותם. תמשיכו לישון".

כך ממשיכה התוכנית לערים נוספות, כאשר המקטרגים אילן ופריצקי, מוסיפים להסביר את הבעיה של ההתחרדות: ברגע ששכונה מתחרדת, לא ניתן ללכת אחורה, היא רק הופכת לחרדית יותר ויותר, כאילו מדובר בסרטן ממאיר הכובש כל חלקה טובה של הגוף.

חיימוביץ מוסיפה בסוף התחקיר כי פנו לח"כ מאיר פורוש, כדי להמשיך איתו את הדיון בשאלה מה הפתרון הנכון בעיניו למצוקת הדיור החרדי ולחיכוך שנוצר בשכונות המעורבות. לטענתה, ח"כ פורוש צפה בסרט ולאחר מכן קם והלך.

מה הפליאה? הצפייה בסרט היא קשה עבור הציבור החרדי, ומאיימת עבור הציבור החילוני. מציגים את מצוקת הדיור החרדי, אין מביאים פתרונות, והציבור החרדי מוצג כאוייב שיש להישמר ממנו ולעצור את הקירבה אליו, פן הרחוב שלך יתחרד חס וחלילה, ויתדרדר ללא יכולת לעצור את התהליך.

חיימוביץ מוסיפה כי פנו לשורה ארוכה של אישי ציבור ומנהיגים בציבור החרדי, אך כולם סירבו. חיימוביץ אומרת, כי צר לה כי ח"כ החרדים בחרו לא לקחת חלק בדיון הזה, אשר היה יכול לסיייע בפתרון הבעיה.

נו באמת? מה הקשר לח"כ חרדים לנושא? זה שגם הם חרדים? העובדה שגם הם לובשים שחור-לבן? במה הם יכולים להועיל לדיון? כזכור כל ח"כ החרדים יושבים באופוזיציה, ואין להם יכולת להשפיע על תהליך קבלת החלטות בממשלה לגבי דיור עבור הציבור החרדי.

ואני שואלת: לא נכון יותר היה להזמין לדיון את שר השיכון, אורי אריאל ממפלגת הבית היהודי, ליתן פתרונות ולפרוש תוכנית פעולה בנושא? הרי הוא שר השיכון של כולנו, גם של האוכלוסיה החרדית.

זאת ועוד, לצורך מתן פתרון אמיתי לבעיה, אפשר היה גם לזמן את שר האוצר, שנושא פתרון מצוקת הדיור קרוב כל כך לליבו, או חבר מקבינט הדיור הקבינט שהוקם בדיוק לצורך מטרה זו: לאשר ולקדם רפורמות ושינויים מבניים לייעול מדיניות הממשלה בתחום המקרקעין, התכנון והבנייה למגורים, למעקב אחר יישום ההחלטות, לקידום פרויקטים בתחום הבנייה למגורים, בין היתר לדיור להשכרה לטווח ארוך ופרוייקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי.

אבל רגע, כל האנשים הרלוונטים באמת לפתרון מצוקת הדיור החרדי לא הוזמנו "למערכת". הוזמנו רק אלו המחרחרים ריב ומדון. אז נשאלת השאלה מדוע חיימוביץ מדגישה, כי במערכת עושים מאמץ כדי לספר את הסיפור באופן מאוזן והוגן ולתת פתחון פה לכל הצדדים. האם זה נעשה כדי לתת לתוכנית נופך של תוכנית תחקירים רצינית?

ככה לא עושים תוכנית מחקר רצינית, ככה מנסים להשיג רייטינג.

ועוד שאלה, מה חלקה של מיקי חיימוביץ בתוכנית? ההגשה בהתחלה ובסוף? ואני לתומי חשבתי שהיא מנסה לשנות את יעדה ממגישת חדשות ל... אה נכון, לפי הזכיינית "רשת" חיימוביץ' נבחרה להנחות את התוכנית. טוב נו שויין, בזה היא הצליחה.