מיאיר ליהיר

רחל גבע צפתה בנאומו של יאיר לפיד - החזק, כהגדרתה של אשתו ליהיא * ואז נזכרה ביאיר לפיד הפוליטיקאי * כך הפך היאיר ליהיר

צפיתי זה עתה בנאומו של יאיר לפיד בכנסת ישראל, בו הוא השיב להצעת אי אמון בנושא חוק הגיוס החדש.

נזכרתי שלפני למעלה משנה ראיתי את יאיר לפיד מגיע לכנס חינוך שהתקיים במכללה למינהל בראשון לציון. על ההזמנה לכנס היה כתוב: יאיר לפיד, פוליטיקאי. כשקראתי את זה, הרמתי גבה, אבל בכנס כבר הכל היה ברור.

לפיד הגיע מלווה בשומר ראש (או חבר טוב שנראה כמו שומר ראש, לא ברור). הוא הגיע בדיוק לשעה בו היה צריך לנאום ועזב מיד בתום נאומו, מבלי לשמוע את הדוברים האחרים. היינו, בא להשמיע ולא גם לשמוע. באותו נאום הוא דיבר בגובה העיניים אל הקהל, וגרם לכולם להזדהות עם דבריו. מה אגיד? הקהל נכבש ודי בקלות.

אתמול בנאום, ראיתי את לפיד הופך מיאיר ליהיר. ממש מטמורפוזה: מזחל לפרפר. אך הפרפר לא נשא חן בעיני. הפרפר היה גאוותן ופוגעני כלפי עמיתיו לשדה הפוליטי. 

הנאום של לפיד היה עמוס ברגשות שליליים כלפי הציבור החרדי, ומלא ברגש ״עכשיו אני החזק ואני אראה לכם״. (אגב, אשתו ליהיא לפיד בטוריה במקומון של ״ידיעות״ מכנה את לפיד ״החזק״)

האמנם חזק? לכאורה, כן. ממגיש חדשות וכותב טור ״בעיתון של המדינה״, הוא עומד כיום בראש המפלגה השניה בגודלה בכנסת, שר האוצר וחבר הקבינט. כן, כן.

אבל זה חוזק שמזכיר לי רובוט שאינו מודע לכוחו ומחרב כל דבר הנקרה בדרכו. ההבדל העצוב הוא שלפיד מודע לכוחו.

כמה קשה היה לי לשמוע את נאומו של לפיד, למרות שהיו בהם כמה דברים נכונים. אבל הדרך, הדרך בה נאמרו הדברים... הדרך היתה כל כך לא נכונה.

מבחינה אלקטורלית, הדרך היתה בול פגיעה, אבל מכל הבחינות האחרות שגויה, מאכזבת ובלתי ממלכתית בעליל. כמו מורה בשנות ה70, עלה לפיד לדוכן הנואמים ונזף בתלמידיו שישבו למרגלותיו. ככה במשך כשש דקות, כאשר חברי הכנסת החרדים מתפוצצים במקומותיהם, אך ממלאים פיהם מים, כדי לא ליפול כפרי בשל לידיו של לפיד, כפי שקרה בנאום הקודם.

ואני שואלת, מר לפיד, ככה משכנעים שאין בפיך הסתה? האם זו הדרך?

סבורני שהחטאת את המטרה, ובגדול.