גאווה – על מה?

מרוב מאבק על שלילת זכותם הטבעית של אנשים לנהוג כתחושת ליבם, התעוותו היוצרות עד כדי כך שנוצר הרושם כי החברה מעדיפה את ההומוסקסואליות, שהרי שם נואמים כל המי ומי מן העולם ה"מתקדם", בו מתגפפים בפומבי בחוסר טעם וטאקט קיצוניים ולעיתים מעוררי סלידה, בדיוק כמו שהיה מעורר מצעד הטרוסקסואלי בעל אותו אופי * וההומוסקסואלים, שאיש כבר אינו כופר בזכותם לעשות כחפצם בצנעת ביתם, עוד מתעקשים לקרוא למצעד המביך, הלא-אסתטי – מצעד גאווה * למי בציבור יש עניין לדעת על בחירתם המינית של האחרים?

דומה, שכתמיד, אנו נסחפים לקצוות ומטלטלים את עצמנו שלא לצורך ממצוקה למצוקה, כה מגזימים אנו בראיית בעיותינו וברצון לפתרן. במשך דורות, גם מטעמי דת וגם מפאת מנהגים חברתיים מקובלים, היו אלה מבינינו שהיו בעלי נטייה מינית שונה מן הרגיל, נוהגים להסתתר בארונות ולסבול מנידוי חברתי ואפילו לשאת בעונשם, כאילו נטיית טבע היא פשע רצוני שעושיו מתחייבים בנפשם. ואילו בעולם המודרני והפתוח שבו אנו חיים, ושיוצאים מכללו רק משטרים אפלים שאיננו רוצים להימנות עמהם, נטתה המטוטלת לקוטב השני, שבעלי הנטייה השונה חוגגים ברוב עם במצעדי גאווה, שבהם מופיעים גם פוליטיקאים, כאילו בחגיגה עממית מסוג המימונה עסקינן. שני הקצוות חוטאים באותה מידה.

   מתמיד, עיסוקיו המיניים של כל בן-אנוש היו נתונים לתחומו הפרטי. איש לא הירבה לדבר בהם, וכל התייחסות.................................... קליק לכתבה המלאה