לכווץ את הילד השישי

פרופסור אליס ברזיס מאשימה את ריבוי הילודה בכך שמעמד הביניים לא גומר את החודש * מחקר אמין או ליהטוט דמגוגי במספרים * למרבית הפלא מעיון בנתונים המלאים מגלה כי דווקא המיסים החרדיים מממנים את הילדים החילונים * כלכלה של הסתה

מאמרה של פרופ' אליס ברזיס לא נועד להיות מאמר כלכלי, כפי שמצופה מעיתון מכובד כ"גלובס".

הוא נועד להיות מאמר הסתה נגד החרדים, ותו לא. במסווה של מספרים "רציניים" היא מלהטטת במספרים כרצונה, מוסיפה תחושות בטן, מתבלת במשחק בבורותו של הקורא, והכל למען המטרה – דמוניזציית החרדים.

אבל אנחנו רוצים, ראשית, להתייחס דווקא לחלקים הכלכליים של המאמר.

המאמר הזה טוען כי

"אם כן, גם הילודה הגבוהה של הציבור החרדי היא אחת הסיבות לכך שמעמד הביניים לא גומר את החודש. הרי להיכן הולכים תשלומי המסים שלנו? חלקן לביטחון, חלקן לתשתיות שכולנו משתמשים בהן בדרך די שווה, אך חלקם הגדול הולך לתמיכה בדור הצעיר שצורך השכלה, רפואה, וגם קצבאות. אבל כאן, החלוקה לא שווה. רוב בתי-הספר החדשים שנפתחו הם חרדיים. מיטות ילדים בבתי-חולים הם רובם לילדים חרדים. נכון להיום, כ-50 אחוז מילדי ישראל הם חרדים וערבים".

בכותרת זה מופיע בצורה נחרצת יותר – וכולנו יודעים שהקורא הממוצע קולט יותר את הכותרת מאשר את התוכן, "ילודת חרדים היא הסיבה שמעמד הביניים לא גומר את החודש".

ובכן, הבה ונבדוק: הכצעקתה?

תקציב החינוך לשנת 2012 כולל הסעיפים של חינוך יסודי, חינוך על יסודי, חינוך התיישבותי ומנהל המורים – כולם סעיפים הנוגעים לחינוך הממלכתי בלבד -  עומד בשנה זו על 26,078,407,000 ש"ח. במילים: יותר מעשרים וששה מיליארד ש"ח. הסיכום הזה אינו כולל את סעיף חינוך קדם יסודי, נטפל בו בהמשך.

כמה, לעומת זאת, היתה ההקצאה לחרדים בשנה זו? סעיף "חינוך עצמאי ומוכר" מתוקצב בסכום של 1,734,377,000 ש"ח. יש לזכור כי קיימים גם בתי ספר חילוניים שנמצאים בהגדרה של "חינוך מוכר" ואף הם כלולים בסעיף זה. בהנחה ש-25% מהתלמידים בארץ הם חרדים (אם 50% מהתלמידים הם  חרדים וערבים אז נניח שמדובר בכמחצית מהמחצית), הרי 25% מ-26,078,407,000 הם 6,519,601,750 ש"ח. כלומר: לו היה החינוך החרדי מתוקצב כמו זה החילוני, הוא היה אמור לקבל 6.5 מיליארד ש"ח השנה. במקום זה, הוא קיבל רק 26.6% מהסכום הזה. כלומר, 2 ילדים חילוניים מתוקצבים כמו 7.51 ילדים חרדיים. על פי נתוני הלמ"ס למשפחה חילונית יש 2.5 ילדים מתחת לגיל 18  ואילו במשפחה חרדית יש 6.5 ילדים. כלומר: משפחה חילונית בת 2.5 ילדים מתוקצבת יותר ממשפחה שלימה חרדית של 6.5 ילדים!

ללא שום ספק, גם לאחר שקלול ההסתפקות במועט הראויה לשבח של הציבור החרדי, סכום הקניה החודשית עבור 6.5 ילדים עולה על סכום הקניה החודשית של 2.5 ילדים. ובהתחשב בעובדה שברוב המשפחות החרדיות יש לפחות מפרנס אחד, המסקנה הבלתי נמנעת היא שהמסים החרדיים הם שמממנים את החינוך של הילדים החילוניים.

הלאה.

"הורים וסבים שיש להם בממוצע 7 ילדים ונכדים יקבלו מהמדינה כ-800 שקל לחודש לילד, בעקבות חוק חינוך חינם. כלומר, תא משפחתי ממעמד הביניים יקבל מתנה מהמדינה בסך כ-67,200 שקל לחודש. לעומתו, תא משפחתי חרדי יקבל מתנה בסך 470,400 שקל".

ממתי סבים מקבלים את התקציב? אנחנו חשבנו שההורים הם שמקבלים. כל הורה מקבל על ילדיו, ולא כל סב על נכדיו. ההגדרה של "תא משפחתי" מתייחסת תמיד להורים ולילדיהם, לא לסבים ולנכדיהם. מי שהיתה ראש יחידת הסטטיסטיקה בבנק ישראל יודעת כנראה ליצור מצג שווא נאה באמצעות המספרים, ובואו נקווה שהיא עושה את זה רק במאמרי עיתונות ולא עשתה את זה בנתונים רשמיים. סב אינו מקבל תקציב על נכדיו, רק אב מקבל על ילדיו.

אבל באמצעות המינוח וניפוח ה"תא המשפחתי" לא הסתיים מצג השוא. ברזיס הרי מאשימה את הילודה החרדית בכך שמעמד הביניים לא מסיים את החודש, ומדגימה את זה באמצעות הטיעון שחוק חינוך חובה חינם לגיל הרך עולה לכם כל כך הרבה, כי במשפחה מורחבת חילונית יש פי 7 ילדים מבמשפחה מורחבת חרדית. קבלו מבזק: מחוק חינוך חובה חינם נהנים רק ילדים בגילאי 3-5. לשום משפחה (כמעט, אוקיי? לא לקחנו בחשבון משפחה עם שלישיה ושני זוגות תאומים שנולדו שנה אחרי שנה) אין 7 ילדים בטווח הגילאים הזה. למשפחה צעירה חרדית ממוצעת יש בגיל הזה בדיוק אותו מספר ילדים שיש למשפחה צעירה חילונית ממוצעת – 1-2 ילדים. כלומר, בשנת הלימודים הקרובה משפחה חרדית לא תהנה מהחוק יותר ממשפחה חילונית.

אבל גם כאן לא הסתיימה ההטעיה. ההדגמה נוגעת לחוק שיישומו התחיל רק לפני שלושה שבועות, בעוד מצב מעמד הביניים העגום הנידון כאן קיים כבר כמה שנים. אז מישהו יכול להסביר לי איך חוק שרק התחיל שואב לכם את הכסף של שנים קודמות?

אפילו אם תרצו לטעון שבחוק נכללות רק משפחות שזה עתה התחילו את דרכן, כלומר, גם במשפחה חרדית וגם במשפחה חילונית מדובר בילדים הראשונים במשפחה שיהיו מתוקצבים, ולכאורה חרדים יקבלו את הסכומים הללו בעתיד, מה שכמובן לא נכון כי הרי בהמוני משפחות חרדיות לא מדובר בילדים הראשונים, עדיין – מדובר בחוק חדש ואין לדעת כמה ישרוד. אבל אפילו אם ישרוד, הנתונים הקודמים מראים שבסופו של דבר הילד החרדי יתוקצב פחות.

בואו נחזור לנתונים הקודמים, על החינוך שלאחר חינוך קדם החובה. לפי דברי ח"כ מוזס, שיעור הילדים בחינוך החרדי בגיל הרך עומד השנה על 38-39% (כולל חב"ד שמוגדר כממ"ד). מכיוון שילד חילוני מתוקצב פי 3.76 מילד חרדי, הסכומים הללו שמקבלים הילדים החרדיים עכשיו יתקזזו במהירות במהלך שנות הלימודים בבית הספר, ובסופו של דבר בסך הכולל הילדים החרדים עדיין יממנו את הילדים החילוניים.

"מיטות ילדים בבתי-חולים הם רובם לילדים חרדים".

אם איזה בור ועם הארץ שלא יודע כיצד מסתכלים על מספרים היה אומר את המספר הזה, אולי היינו מתעלמים. אבל מדובר במישהי שאמורה להיות כלכלנית מובילה. ב-MIT (שם עשתה הגב' את הדוקטורט שלה) לא לימדו שבכלכלה אמורים להסתמך על מספרים??? ההיגד הזה, שהוא תחושת בטן שהבעתה נועדה להסית בלבד ולגרום לך לחוש: א. החרדים חולים יותר וב. הם שואבים את הכסף שלך, אינו מסתמך על שום נתונים ואין לו שום אחיזה במציאות!!! מכיוון שבניגוד לטיעון המרושע, ילדים חרדים לא חולים יותר מילדים חילונים ומן הסתם שיעור החולים דומה לשיעורם באוכלוסיה, מיטות ילדים בבתי חולים הן רובן (עברית תקנית, גלובס?) לילדים חילוניים. אבל מצג השווא כבר הועבר, עוד טיפת הסתה כבר חילחלה. כי כל מטרת המאמר הזה הוא הסתה:

"למעשה, כל החלטה לממן ילדים היא העברת כספים ממעמד הביניים לציבור החרדי ואולי גם הערבי והבדואי."

ואולי? רק אולי? אשה ערבית/בדואית יולדת יותר מאשה יהודית ממוצעת. זה לא "אולי", זה ודאי. אבל להסית נגד חרדים זה פוליטיקלי קורקט. נגד ערבים – לא, אז בואו נניח אותם בצד.

ובשולי הדברים: לאחר שהגברת הוכיחה שאפילו בתחום התמחותה היא מומחית בלעוות, תניח נא את העיסוק בהלכה לאלה שמומחים בכך. נושא "פרו ורבו" הוא ענף מאד, וחורג הרבה מעבר להבאתם של שני ילדים לעולם. הלכות רבות כמו גם היגדים שונים במקורותינו מראים לנו כי יש עניין רב בהבאתם לעולם של הרבה יותר משני ילדים, ולא, גברת ברזיס, העניין הזה לא נולד רק אחרי השואה. אבל מכיוון שגם בסטטיסטיקה היא עיוותה את המציאות, בורות בנושאים יהודיים כבר תהיה עניין של "מה בכך".