גם לאחר שזכה בפרס ישראל פרופסור דוד קשדן לא ראה צורך לפנות זמן לראיונות
המתמטיקאי חיפש שורשים
לפני כחודש, לאחר שפורסם כי הפרופ' דוד קשדן (65) נבחר לחתן פרס ישראל למתמטיקה ומחשבים, עיתונאים וחברים מישראל ניסו להשיגו, ללא הצלחה. קשדן שהה בבלגיה, במסגרת עבודתו. הוא לא ראה צורך לפנות זמן לראיונות. "אין לי מושג למה בחרו בי", הוא מצטנע.
בהודעה הרשמית של משרד החינוך נכתב: "פרופ' קשדן מוכר כאחד המתמטיקאים המובילים בעולם בעשורים האחרונים". בריאיון ראשון ל'שיחת השבוע' קשדן ניאות לחשוף את סיפורו האישי והתקרבותו לחיי תורה ומצוות.
תשובת הסטודנט
מסלול חייו של הפרופ' קשדן, המתגורר כיום בירושלים, לא היה אמור להפגיש אותו עם המסורת. הוא נולד במוסקווה בשנת תש"ו (1946) ונקרא דימיטרי. אביו היה חוקר ידוע של תרבות קלסית. בשנות ילדותו לא טעם שום חוויה יהודית, גם לא בחגי-ישראל.
עובדת היותו יהודי לא הייתה בעלת משמעות בעיניו. "חשבתי שהדת היהודית שייכת לתרבות העתיקה, לא לדברים שקורים היום", הוא מספר. הדבר שהוביל אותו לחשיבה מחודשת היה התנצרותו של חברו הטוב: "החלטתי שעליי לברר את השורשים שלי, להבין מאין אני בא ולאן אני שייך".
כתובת להעברת מכתבים
הספר הראשון שפתח היה התנ"ך. "היה לי קשה להבין, ונעזרתי בשליח חב"ד שהתגורר סמוך לאוניברסיטה. שנתיים למדנו יחד. הספר ריתק אותי ונתן לי קווים ראשוניים על העם שאני שייך אליו". בהדרגה החל לקיים מצוות. לימים החליף את שמו לדוד. בשנת תשל"ה (75') קיבל היתר לצאת מברית-המועצות והיגר לארה"ב. שם התקבל ללימודים באוניברסיטת הרווארד, ושנתיים לאחר-מכן נתמנה פרופסור מן המניין באוניברסיטה היוקרתית.
לצד עבודתו הרבה, שכללה בהמשך גם את ניהול מחלקת המתמטיקה באוניברסיטה, תיווך הפרופסור הצעיר בין יהודים מבריה"מ שביקשו להעביר מכתבים אישיים לרבי מליובאוויטש. "מפני הסכנה שבדבר העדיפו להעביר אליי את המכתבים, כדי שאני אעביר אותם אל הרבי", הוא מגלה.
מכתב נדיר ששיגר אליו הרבי משקף את השפעתו הרבה על צעירים בבריה"מ. הרבי כתב: "אני בטוח שתהיה לך האפשרות להביא את העניין הזה לתשומת ליבן של אותן קבוצות ולהפציר בהן לנקוט פעולה מתאימה". הוא זכה להשתתף בהתוועדויות אצל הרבי, ופעם אחת הרבי אף חיפש אותו בתוך קהל האלפים.
מעל המגזרים
לפני כמה שנים עלה הפרופ' קשדן לארץ, והתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים. הפרופסור הצנוע, שמחקריו נלמדים באוניברסיטאות רבות, אינו מוותר על לימוד תורה יום-יומי. החלוקה לקבוצות ולהגדרות אינה לרוחו. "אני משתייך לציבור הכלל-יהודי ומשתדל לשמור תורה ומצוות", הוא אומר בחיוך ומלטף את זקנו הלבן.
בקשריו עם הציבור אין הוא חש את המתיחות המתוארת בכלי-התקשורת בין דתיים ללא-דתיים. "אני לא חש במתח מסויים בין המגזרים, ואני סבור שדווקא כיום המצב טוב מבעבר", הוא אומר.
פורסם במדור חיים יהודיים\שיחת השבוע
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים