מסתבר כי עבור גורמים מסויימים במדינה גורלם של בעלי הזקנים אינו חשוב ואינו רלוונטי * אם אתה עטור זקן כנראה שאתה משתייך לאחת הפלנגות הסוריות או גרוע מכך * מדינה המפקירה את יהודיה (ולא רק) * מה הרצל היה אומר על זה?
במדינה מתוקנת, מי שמזלזל ומפר את הוראת בית המשפט העליון, עלול אפילו להישלח לכלא. חפשו את בג"צ עמנואל.
מתברר, שכל זה נכון, רק אם אתה חרדי. במידה וזכית להשתייך על החלק הנכון של הישראלים, כמו למשל נשות הכותל, פסקי בית המשפט העליון לא נוגעים אליך. אתה שר ביטחון? ראש ממשלה? לך תחגוג.
כל עוד אינך חרדי, עשה כרצונך.
מדינת ישראל הנמצאת תחת איום תמידי, מצוייה עוד יותר בעיצומה של קטסטרופה אמיתית בתחנות החלוקה למסיכות אב"כ, שבין כך אינן פרוסות במוקדים רבים מדי. לא קל להמתין בתורות, להידחף בין אלפי ישראליים, אבלבסוף, כמו כל אזרח, אתה מקבל.
בתנאי, שאינך חרדי. אם אתה חרדי ומגדל זקן כמו אבותיך וסבותיך – תמות. פשוט תמות. או שתחתוך אותו. גם על פי ההלכה זקן לא דבר שיש למסור את הנפש עבורו. תשאל את רבני פיקוד העורף.
מסיכות לבעלי זקן, מקבל אך ורק מי שמציג אישור רפואי.
כל הנוגעים בדבר באים בראש קטן, והחרדי המסכן, אפילו לא יודע שהם מפרים בבוטות פסקי בג"ץ.
אה, רגע, יותר מזה, כנראה שגם לא צריך להתחנן על רגשי שמירת הדת בכדי לקבל מסיכה המיועדת לבעלי זקנים.
בתקופת מלחמת המפרץ, שלח האדמו"ר מגור את הרב חיים מילר, להילחם על זכויות שומרי התורה בארץ. בעזרת ה' אנחנו לא נצטרך מסיכות, אמר הרבי וגם צדק, אבל על זכויות של יהודי במדינה שמתיימרת להיות יהודית, יש להלחם.
מילר עתר לבג"ץ כנגד שר הביטחון והרמטכ"ל, ובית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, הסכים לטענות. הוא לא עסק בהסבר המדינה כי זה יעלה הון רב וקבע כי על המדינה להוציא את מיליון השקלים הנדרשים. שוויון לעיתים עולה כסף, הסבירו.
וכך בין היתר נכתב בפסק הדין: "גידול זקן אצל יהודים הנוהגים כך הוא חלק מאורחות חייהם הדתיים, ומן המפורסמות הוא כי על נוהג זה הקפידו רבים וטובים מקדמת דנא, ואף בשעת צרה ומצוקה. לעניין זה, משעומד אדם בפני הברירה לעבור על הדין או להציל חייו - הצלת החיים קודמת ( 295ז). (2) אין לעניין זה ולא כלום לעניין חובת הגורמים המוסמכים לנקוט בכל האמצעים ולספק ערכות מגן הראויות גם לבעלי הזקן, כדי למנוע מהם להגיע ולעמוד בפני ברירה קשה זו"
רגע אחד, למה שלא יתגלחו כל הדוסים וגמרנו, כמו שמציעה המדינה היום?
"העצה בדבר גילוח הזקן כדי לא להיקלע למצב שבו ערכת המגן המצויה לא תוכל להציל את בעלי הזקנים מסכנה יש בה פגיעה חמורה בציבור זה", כתבו השופטים אלון ומלץ, "ואין להעלותה על הדעת כחלק מתכנית ההתגוננות האזרחית במדינת ישראל"
זאת אומרת ש...מישהו במדינת ישראל, בדיוק אלו הזועקים כנגד החרדים על קדושתו של בית המשפט ופסקיו ועל חומרת אי הציות לו – פשוט אמורים לשבת בכלא.
רגע, זה עוד לא הסוף.
חבר הכנסת לשעבר עקיבא נוף, הוא חילוני תל-אביבי במקורו, אבל, יש לו מאפיין אחד בולט – הוא מזוקן. כשהגיע נוף לאחר מספר שנים להחליף את מסיכת האב"כ שלו למסיכה המיועדת לבעלי זקן, אמרו לו שבאפשרותו להציג אישור מרופא, או לחילופין לחזור בתשובה ולחתום על הצהרת בעל זקן
נוף עתר אף הוא לבית המשפט העליון.
"זכותו של אדם לגדל זקן היא חלק מכבוד האדם, ללא קשר לאמונותיו או לנטיותיו הדתיות", עלתה הטענה, "זכותו של אדם לכבוד כוללת את הזכות לעיצוב דמותו ולקיומה, ולגבי מי שבמשך שנים מגדל ומשמר את זקנו, מהווה הזקן חלק מדמותו ומהווייתו האישית".
המדינהמצידה, ניסתה לטעון כי נוף יכול היה לרכוש לעצמו באופן פרטי מסיכה מתאימה, אך גם כאן, פסק בג"ץ כי למען השיוויון, יש להוציא את התקציב, כדברי השופט טל בפסק הדין: "לפי תשובת המדינה, העותר יכול היה לרכוש מן היצרן ערכת מגן לבעלי זקן תמורת תשלום לא גדול. בכך היה העותר בא על סיפוקו, בלי להעמיס עצמו על קופת הציבור הענייה. אבל משהחליט להפוך את העניין לעקרוני, לא היה מנוס מלהיזקק לעתירה. במקרה שלפנינו, כשם שאין להעמיד אדם שומר מצוות בניסיון להסיר את זקנו (אפילו בדרך שלדעת הרבה פוסקים אין בה איסור), כך אין להעמיד בניסיון כזה את האדם שזקנו הוא, לטעמו, "הדרת פניו""
השופט מצא כתב:
"חלקה המפלה של תקנה 4ב ונוסח ההצהרה שבתוספת השביעית לתקנות יוכרזו כבטלים, ועל שר הביטחון יוטל לקבוע הסדר חדש לחלוקת ערכות מגן לבעלי זקן, שיתבסס על אמת מידה שוויונית".
זה הכל. לא צריך להדרש בכלל למלחמת דת וכפייה. זכות אנושית בסיסית היא לגדל זקן, ומי שבחר בכך, הרי על המדינה לדאוג לו לביטחון הולם. זה לא כתוב בתורה! זה כתוב בבג"ץ!!
משכך, אין כאן כלל עיסוק בדרישה חרדית או דתית. מדינת ישראל, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, הרמטכ"ל – מפרים באופן בוטה פסקי דין ברורים של בית המשפט העליון. למה? כי רוב מגדלי הזקן דוסים, אז מי יזעק על השערורייה?
זה עוד יביא להם על מגש של כסף התקפות נגד החרדים שעוד באים בדרישות לכבד את הדת היהודית במדינת ישראל ולשמור על הזקן שרבים מסרו את כל כוחם עבור הדרת הפנים מול הנאצים למשלץ.
לא תראו גם את כל ארגוני זכויות האדם או עמותות השיוויון ותנועות שוחרי הצדק היודעים לנפנף בפסקי דין כל אימת שזה נוגע לתקצוב חרדים למשל או לענייני דת ומדינה.
אבל במדינה שבה הממשלה רומסת כל זכות אנושית בסיסית, הפרה בוטה של זכות זו, היא כלום.
ספרו את זה לשר האוצר, הוא עוד יסביר שההחלטה לא לתקצב מסיכות כאילו היא לא כורח תקציבי, אלא עניין מוסרי.
בטח מוסרי. נראה אותם יושבים בכלא על זלזול בבית המשפט.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים