פרובקציה חדשה בבית שמש והפעם על הכוונת רשת אושר עד

התקשורת מזדעזעת מבקשה לכיסוי על כתפיים חשופות בחנות חרדית * מסתבר שבמדינה כשלנו, משמעות "חופש הדת" הינו כפיה חילונית גסה תוך התערבות בוטה ולא סובלנית באורחות חייו של הזולת * נכונתה של החנות לוותר לדרישה החילונית לא זוכה להוקרה * על כפיה חילונית וכניעה לפרובקציות

מומלץ לקריאה נוספת "בית שמש בעליבותה, 2012'.

למרות שכבר לפני ארבע שנים פסק בית המשפט שבית עסק נחשב למקום פרטי, בו מותר לאדם לנהוג כמו בשטח הפרטי שלו. גם למכור חמץ, למשל. למרות שהחוק אוסר במפורש למכור חמץ בפרהסיה. זה כמובן לא יפריע לגברת צעירה, העונה בשעות הפנאי לשם סוניה מבית שמש, לצאת במחאה בעקבות בקשת השומר בחנות 'אושר עד' לשים כיסוי שחור על כתפיה החשופות.

לא עזר לשומר בקשתו העדינה להתחשב על מנת "שלא לגרום להתקף לב למישהו בחנות", גם לא כך שכשסירבה והחליטה להיכנס בהפגנתיות בלבוש לא צנוע, קיבלו זאת העובדים והלקוחות ולא העירו או ניסו להתנגד לה, ואפילו לא כך שמדובר בחנות בבעלות חרדית, כתבים רבים נגררו למלכודת ללא בדיקה, והאייטמים מתחילים לרוץ.

כאמור, פסק הדין התקדימי של בית המשפט, המגדיר כחוק "עסק" כשטח פרטי, בו ראשי אדם לנהוג כרצונו, (גם למכור חמץ, דבר שלכל הדעות פוגע פגיעה אנושה ברגשות הזולת) לא ממש מחייב מישהו במדינת חוק כשלנו.

לחגיגה כמובן הצטרפו גורמים קיצוניים נוספים כדוגמת עליסה קולמן, שהסבירה לגלי צה"ל כי היא מרגישה שיש תחושה של שינוי. "אנשים יודעים שאנחנו נילחם על הבית שלנו, כי זה ביתן של הרבה אוכלוסיות ותושבים, ונעשה הכל כדי להביא לצדק".

שירי הדר ב-ynet כותבת "בית שמש: רוצה לקנות בסופר? כסי את הכתפיים" אייטם דומה העלתה כבר טל יחזקאלי בגלי צה"ל תחת הכותרת "בית-שמש: כבר לא צריך להתכסות כדי לקנות בזול".

למרות שכאמור הרשת הינה בבעלות חרדית, מיהרה חנות 'אושר עד' לסגת ולבטל את הבקשה הלגיטימית להתחשבות בלקוחות החרדים, אנו ממתינים לכתב\ת שידע לשבח את הסובלנות החרדית והנכונות לוותר על עקרונות חשובים על מנת לשמור על השלום והשקט.

מסתבר שבמדינה כשלנו, בה ערך "חופש הדת" נישא על דל שפתיים ברוב חשיבות וביראת כבוד, הערך הדומיננטי ביותר הוא כפיה חילונית תוך התערבות בוטה וחסרת סובלנות באורחות חייו של הזולת. סובלנות? זה רק דבר שאפשר לדרוש מחרדים, לא משהו שאמור לחייב באמת מישהו...