ומה בעצם רצו אלה להוכיח * שאפשר לכופף את החוק וגם להכריח * ואולי יש כאן חשבונות אחרים שלא יעלו על הדעת * נראה שיד בעלי הממון הם גם בעלי הדעת * הרב מרדי צבי בתפילת ביקורת נוקבת על נשות הכותל
עוד לא נדמה הצפירה לזכר קרבנות השואה / ועדיין בלבנו בוערת אש המשואה/ הטקסים פושטים צורה ולובשים צורה / מזכרון חללי השואה והגבורה/ ליום הזכרון לחללי צהל שנפלו במערכות ישראל/ ומשם לחגוג את יום עצמאות הס"ה של מדינת ישראל/ נישא תפילה נביע תקוה ונגמור את ההלל / לא-ל יתברך נודה ונצא לרחוב העיר / ויחדיו בחוצות ירונו הזקן והצעיר //
ובתוך כל ההמולה ששמחה ועצב משמשים בה בערבוביה/ עדים אנחנו לעוד סוג של שערוריה/ נשים ידועות מקרב עם ישראל/ באו לשריד המקדש בשם חופש הדיבור ותורת ישראל/ נעטפו בטליתות והניחו תפילין/ ואולי מישהו שילם להם טבין ותקילין/ בקבוצה גדולה ומתריסה עמדו מול הרחבה / והחליטו שלהתעטף בטלית ולהניח תפילין היא עליהם כחובה/ ונראה שגם עם מצות שהזמן גרמא/ אפשר לשגע את כולם ולעשות מהומה/ ועדיין לא בדיוק מובן על מה ולמה/ הלזאת תקרא סובלנות או שמא אלו פירות הקידמה/
ומה בעצם רצו אלה להוכיח/ שאפשר לכופף את החוק וגם להכריח/ במקום לשאת למרום תפילה זכה וצלולה/ צווחות הן ככרוכיה ומעצמן עושים חוכא ואיטלולא/ ואולי יש כאן חשבונות אחרים שלא יעלו על הדעת/ נראה שיד בעלי הממון הם גם בעלי הדעת/ והשמעת הדעות המופרכות מכל וכל/ ובסופו של דבר יתברר הכל/ ועוף השמים יוליך את הקול/ שאכן הוא הכסף אשר יענה את הכל//
יהיו אלו אשר יטענו שמאז ומני קדם היה מקום לנשים ליד הכותל/אכן כך היה כשלא היה חוק והעיר תל אביב היתה רק תל/ החצר הקטנה שסביבה הצטופפו הבתים הקטנים/ כשהעיר היתה תחת שלטון העותומנים/ הכל היה צפוף ומוזנח מאות בשנים / וחשבנו שבזמן הבריטים יוקל לנו מעט/ אבל זה גם המשיך בתקופת ה"מנדט"/ לתאר את המצב אי אפשר / ואפשר לשאול את אלה שתקעו אז בשופר/ לעולם לא יהיה מובן/ אבל זה היה גם בגלל ה"ספר הלבן"/ איסור תקיעה או הבאת כסאות/ איסור התקהלות או העמדת מחיצות/ אבל אי אפשר לדמות את התנאים/ באותם ימים באו יהודים לשפוך את צקון לחשם אל בורא עולמים/ מן הצד או מאחור עמדו או ישבו כמה נשים עטופות בצעיפים / בצורה הצנועה כיאה וכראוי למקומות הקדושים/ החזיקו בידיהן סידור תפילה או שננו בעל פה / תפילה להצלחה או על מישהו הזקוק למרפא/ כל התהליך היה בשתיקה ובהבנה /
ונשאל למה למחות בפניהן/ הרי יש תקדימים למעשיהן/ וכי בנותיו של שאול המלך או רש"י לא הניחו תפילין/ וכי אשתו של יונה הנביא שונה מהן כשעלתה לרגל וחכמינו לא היו מוחין/ אלא יש להבין דבר בסיסי/ ואין כאן לא פיקנטריה ולא לשון הרע עסיסי/ פשוט מאד והמעמיק יראה נכוחה/ שיש וחכמים מצאו לנכון למחות או היתה דעתם נוחה/ אם הכוונה היא מעלין בקודש בנוסף לקיום המצות החיוביות/ יהיה קשה למנוע עשייה בידי הנשים הצדקניות/
אך דא עקא שלא קשה לראות בעליל/ שזאת התרסה וצורה של תרגיל/ לקעקע את הממסד הקיים מתוך ידיעה / ואפשר להביא הוכחות לזה ולהרחיב היריעה / וכבר הזכרנו בראשית המאמר ומעלה אני חשד /שמישהו בכל הסיפור הזה נשמע משוחד/ וכי נוכל להעיד עליהן אמת ובתמים/ שפיהן וליבן שווים וזה מעשה תמים/ הרי מטבע הדברים הדברים יעוררו סערה בקרב הציבור/ והאם צעקות ועתונות ושערוריות עדיפות על דיבור/ כל ההסברים וכל הטענות/ לא יכסו את המגמה והכוונות/ ויש מי שעוד יקרא לזה חוסר הבנות/ ולא יהיה למי למה ואיך לענות/ מדוע ,אני שואל, להרוס במקום לבנות/ וכי על ידי זה נוכל את בית המקדש לבנות/
וכי אחרי ששים וחמש שנה של עצמאות / של עבודה פוריה ומאמץ ללא לאות/ נוכל לומר שכל עם ישראל התאחד סביב הדגל/ והכל על מקומו בא בשלום וכבר עולים לרגל/ עולים בימין ויורדים בשמאל בשערי חולדה/ וכולם מתפללים בשמחה בגיל וברעדה/ ויש לזכור שגם אז עשו הפרדה/ וכיום, כשיעמוד המבקר בשערי המקדש / תלוי הוא בחסדיו של שומר הפשפש/ בעוד התיירים הזרים עולים באין מפריע / יהודי שעולה ולמקום המקדש מגיע/ נשאל שאלות על ידי איזה זקיף/ בנימה חוקרת ובקול תקיף/ שאלות שנראות כמס שפתיים / וגם מצמידים לו שומר שיבדוק את תנועת השפתיים / כאילו שואל הוא שאלה מן המנין/ מה עניין ליהודי אצל זה הבנין/
אנא מכן "נשות הכתל" החשובות/ למה לבוא בסיסמאות נבובות/ אכן חשוב להתפלל גם ערבית ושחרית ותפילות אחרות/ אבל יש לזכור את הרושם שישאר לדורות/ דאגו לטובת כל עם ישראל/ ויחד נמשיך לצפות ולהתפלל לבוא הגואל.
הרב מרדכי צבי יליד ירושלים, שירת כרב צבאי בצה"ל כמורה וכרב בארץ ישראל בארה"ב, קנדה ואוסטרליה, כעת בטורונטו שבקנדה.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים