מעשה באיכר הלוחם

מה קרה כשאורחי האיכר הזקן סירבו לעצתו לחיות בשלום עם שאר התושבים * ומדוע לבסוף הוא נענש על ידי אורחיו * מוטי שכטר בטור אישי

היה היה פעם איכר, ושמו סבא ישראל. היה לו בית לא גדול במיוחד, אבל אהוב מאוד ונחמד, בשדותיו הוא גידל קצת חיטה שעורה, בפרדסיו גפן ותאנה, ועם שכניו חי בשלום ובשלווה.

מידי פעם כששכן השתולל הוא השתמש במקל, אבל בדרך כלל תמיד העדיף בדרכי שלום להסתדר.

וכך חי לו שנים רבות. חורף אחד ביום סגריר, כשישב מול האח עם צעיף צמריר, שומע הוא בדלת דפיקות בהולות, קם הוא מיד - רגע לא לכלות, פותח לאורח ואת מי הוא רואה? את בנו שעזב את הכפר מימים ימימה, בכדי לחפש את מזלו בעיר הגדולה.

אך בנו לא לבד, הגיע הוא עם כמה חברים שרכש שם בעיר, לא היו הם לטעמו של האיכר אך דבר לא העיר.

כך ישבו הם אצלו ומאוד בנוח הרגישו בביתו. יום אחד כטוב ליבם ביין, החליטו הם כי מקום רב בבית אין, ע"כ הגיע הזמן לקחת קצת מקום גם מהשכנים.

התנגד האיכר ועל כך מחה "בואו שבו בביתי אך מדוע לעורר מריבה?" אך הם לקולו לא שמעו ובשכנים התגרו, אך השכנים לא היו כה חביבים והם החזירו לחברים, מכות להם נתנו ועל בתיהם לא ממש ויתרו, כך חורף וקיץ עברו אך הריב לא נגמר.

יום אחד ישבו הם אכלו ואת מלחמתם תיכננו, פתאום קם אחד ומחה "מדוע זה האיכר אינו משתתף במערכה? הלא בביתינו הוא שוהה! מימינו הוא שותה! מדוע יושב הוא מן הצד ואיתנו לא נלחם?"

ישב האיכר במבוכה אך בעדו לא מחה, חשב הוא לעצמו אשב לי בשקט והכל יישכח, לא אאלץ להצטרף למערך, אך הם לא שתקו ויום יום בעניין עסקו, אם ברצונך להמנות עמנו, טענו, חובה בידך להשתתף במלחמתינו, אך הוא לא רצה, לא חפץ הוא לריב.

הקימו וועדה דנו במסקנות העלו רעיונות הציעו הצעות אולי לחם לא ניתן או מים נחסוך? או שמא את מיטתו ניקח? ושכחו הם שבביתו הם נמצאים. וכך עדיין הם מתווכחים  ומי ידע כיצד ייגמרו העימותים.

וכעת לעובדות:

א. החרדים חיו בארץ ישראל מאות שנים לפני שהרצל נולד הם התרכזו בעיקר בירושלים, צפת, טבריה וחברון, אך הם גם הקימו את בני ברק, פתח תקווה, רחובות, שבע המושבות ועוד.

ב. בכל אותם השנים שהם חיו בארץ הם חיו בשלום ובשיתוף פעולה עם שכינהם הערבים (למעט אירועים בודדים)

ג. הם ניהלו מגעים עם השלטון הבריטי ומלך ירדן להקים מדינה דו לאומית בשלום ללא עימותים, נציגם הרב דה האן הי"ד נרצח ע"י הציונים.

ד. פרעות תרפ"ט ומהומות הערבים החלו לאחר התגרויות מצד הציונים שהכריזו על בית לאומי  תוך התעלמות מהערבים שחיו בארץ  (אגב "ההגנה" הבטיחו ליהודי חברון שיגנו עליהם וברגע האחרון עזבו את העיר והפקירו את החרדים לטבח)